שאלה

[Blackpanter1י]

שאלה

האם נפסק להלכה בשולחן ערוך שאסור לזרוק ציפורניים לרצפה? או שזו רק המלצה?

 

[Jermaine Jackson]

אסור מעיקר הדין

אומנם אין לי ציטוט מהשולחן ערוך על זה אבל זה ידוע שזה להלכה וזה מדינא דגמרא "משליכן רשע קוברן צדיק שורפן חסיד"

 

[מטייל ברוח]

אסור

שמא תעבור שם אישה מעוברת ותפיל........

 

[חי בסרטים]

לא נפסק אבל ידוע שהמעשה חמור והעובר

יענש

 

[Blackpanter1י]

כמה דברים

הרבה סגולות מופיעות בתלמוד, אך הרמב"ם לא הכניסם לחיבורו, ואפילו לא ב'הלכות דעות.וכנראה יש לזה סיבה... גמ' נזיר יז ע"א: ה דברים הן שהעושה אותן מתחייב בנפשו ודמו בראשו האוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה והשותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה והלן בבית הקברות והנוטל צפרניו וזורקן לרה"ר והמקיז דם ומשמש מטתו: האוכל שום קלוף כו'" גמרא זאת לא נפסקה להלכה, לא אצל הרמב"ם (תימנים), ולא מר"ן השו"ע (ספרדים), ואפילו לא הרמ"א (אשכנזים) וזה יותר ענין קבלי בכלל. ואם אסור לזרוק ציפורניים לרה"ר, כך גם אסור לאכול ביצה קלופה, ושום, ובצל. ואני לא מכיר אנשים שלא אוכלים ביצה קלופה, שום, ובצל... אולי אנשי קבלה יחידי סגולה. ואי אפשר לעשות איפה ואיפה, לציפורניים כן להתייחס... ולדברים האחרים שנאמרו באותה הגמרא (נידה יז דף א) לא להתייחס. וכן ישנם הרבה סגולות שאיננו מקפידים עליהם, והנה כמה מהם: 1."א"ר יוחנן: פוך מעביר בת מלך [שד], ופוסק את הדמעה ומרבה שיער בעפעפים" (שבת קט ע"א). 2.אמר ריש לקיש: ארבעה דברים העושה אותם דמו בראשו ומתחייב בנפשו, אלו הם:... והעובר בין שני דקלים (פסחים קיא ע"א). 3.שנו רבותינו: לא ישתה אדם מים לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות, ואם שתה – דמו בראשו, מפני הסכנה (פסחים קיב ע"א). 4.אמר רב יוסף: שלושה דברים הללו נוטלים מאור עיניו של אדם: הסורק ראשו יבש, והשותה טיף-טיף, והנועל מנעליו כשרגליו לחות" (פסחים קיא ע"ב). אז תיזהרו לא "להיענש".

 

[חי בסרטים]

רק כאשר שוכב אדם בבית החולים (ל"ע)

הוא מבין כמה גדולים ויקרים דברי רז"ל מי אמר לך שהתימנים הולכים לפי הרמב"ם? הם לא (אולי בחו"ל)

 

[אופירA]

צריך להבין מה לימדה הגמרא

כל הדברים שהבאת מהגמרא בנזיר - האוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה ומשקים שעבר עליהם הלילה וזריקת הציפרניים ברשות הרבים וכו' - כולם נלמדים בשיעורי ההלכה הנמסרים לציבור ע"י פוסקי ההלכה ומקויימים ע"י שומרי המצוות כהלכות גמורות. ואלו דברים שידועים ונהוגים בין שומרי המצוות, אם כי המקור להם בשולחן הערוך כמובן אינו ידוע לי. מה שאסור לאכול ביצה קלופה - מדובר על ביצה מבושלת קלופה שהשאירו אותה בלילה ללא קליפתה. וזה אסור. מותר לערבב ביצה קלופה בבצל או בתערובת אחרת, ואז מותר להשאירה בלילה ללא קליפתה. ואותו הדבר לגבי שום קלוף ובצל קלוף - אין משאירים אותם קלופים בלילה, ואם עבר עליהם הלילה - אסור לאכול אותם ומשליכים אותם לפח. וגם כאן העצה היא, אם נשאר שום/בצל קלוף ללא שימוש - לערבב אותם באיזה תבשיל או באיזה סלט (עם משהו נוסף) - וכך אפשר להשאירם בלילה ללא קליפתם. ועל כן כאשר חותכים בצל ולא רוצים להשתמש בכולו, ההוראה של פוסקי ההלכה היא להקפיד שהחלק שיישאר ללא שימוש יישאר בקליפתו ומחובר לשורש, והחצי שישתמשו בו הוא החצי שללא השורש. את החצי עם השורש מותר להשאיר בלילה ואין עם זה בעיה. וכן מורים מורי ההלכה שלא להשאיר כוס או בקבוק מים ואפילו פתח הקומקום ללא מכסה מגולים בלילה, ואם התגלו מים - יש לשפוך אותם. הטעם שנתנו חז"ל הוא שמא השליך בהם נחש את ארסו. אבל גם היום כשאין מצויים נחשים בבתים, גם כאשר הטעם בטל, ההוראה אינה בטלה, משום שבהוראות חז"ל יש טעמים גלויים ויש טעמים נסתרים. והדברים ידועים ומפורסמים, וכל שומרי המצוות מקפידים על כך.

 

[Blackpanter1י]

ומה בקשר לשתיית מים

בילות רביעי ושבת? וגם שאסור לעבור בין שני אילנים?.בכל אופן עניין הציפונים לא נפסק להלכה בשולחן ערוך.

 

[אופירA]

לא למדתי זאת - צריך ללמוד על מה מדובר

לא הגיוני שאסור לשתות מים בלילות רביעי ובליל שבת. הכוונה מסתמא למשהו אחר, מסוים. לא שמעתי דברים אלו בשיעורי ההלכה. לגבי איסור השלכת ציפורניים ברשות הרבים והעדפת קבירתם (כלומר השלכתם לביוב) על השלכתם לאשפה - הדברים נלמדו היטב בשיעורי ההלכה ע"י פוסקי ההלכה, ולכן ידוע לי שהם להלכה, אם כי לא בהכרח שנלקחו מן השולחן הערוך. נאמר על נושא זה, שהציפורניים המושלכות ברחוב מהוות סכנה עבור נשים הרות, ולכן יש להיזהר ולמנוע זאת. לא ידוע לי שאסור לעבור בין 2 אילנות כלשהם, אבל בין 2 דקלים שמעתי בשיעורים שאסור.

 

[Blackpanter1י]

זה דקלים נכון

 

[Blackpanter1י]

ועוד דבר

מישהו מקפיד על זה... "אמר רב יוסף: שלושה דברים הללו נוטלים מאור עיניו של אדם: הסורק ראשו יבש, והשותה טיף-טיף, והנועל מנעליו כשרגליו לחות" (פסחים קיא ע"ב)." ויש המון רבנים שאומרים שבימינו אין להחמיר במים מגולים.

 

[אופירA]

צריך ללמוד על מה מדובר

טרם שלמדתי, אני יוצאת מהנחה שמדובר במשהו שאינני מבינה, ומחכה עד שתהיה לי ההזדמנות ללמוד כראוי. אינני מוטרדת מ"חוסר ההיגיון שבתורה", משום שנוכחתי מספיק הוכחות לכך שהתורה הגיונית וסבירה מעל לכל ספק, ואם יש משהו שלא נראה לי סביר או מובן - הרי שהוא אינו מובן לי. יש דעות שונות בפסיקה, ולכן אדם צריך להיצמד לשיטת פסיקה מסוימת, כי היא דרך שלמה. לקחת רעיונות מכל שיטת פסיקה ולבנות מהן דרך זה לא מומלץ, כי זו במקרה הטוב דרך עקלקלות, ובמקרה הרע - היא פשוט מחטיאה לחלוטין את המטרה של ההליכה בדרך... ואינה הליכה בדרך ה'. יש דעות שהקלו במים מגולים, ולעומתם יש שהחמירו במים מגולים עד כדי כך שהורו להטיף את הטיפה שעומדת בברז, כדי שלא תצטרף לאחיותיה בכוס המים הנמזגת לשתייה. וטוב שאדם יילך לפי שיטת הרב הפוסק שהוא צמוד אליה, ומי שרק מתחיל בדרך - טוב שיקל עפ"י שיטת המקלים (במקום שקשה לו), אך שיידע שמי שמחמיר בכך אינו בהכרח שוטה...

 

[Blackpanter1י]

יש הגיון במה שאת אומרת

אבל אני לא מכיר מישהו שלא מתסרק שהשיער יבש... למה את זה לא לקיים?

 

[אופירA]

לדעתי המאוד אישית

תסתרק כהרגלך בשיער יבש. גם אני מסתרקת כך, וגם אני לא מכירה מישהו שנמנע מלהסתרק כך. וההיגיון שלי אומר שלא לכך כפשוטו התכוונה הגמרא. לכן עד שלא למדתי מפורשות אחרת, אני מסתייעת בהיגיון ולפיו עושה את מעשי, שהרי אין לי כלי אחר ברשותי פרט להגיוני ולמה שיועצות לי כליותי. באמת, בדברים שלא למדתי, אני מסתכלת על כיצד נוהג הציבור, כדי לראות אם יש משהו שעלי ללמוד ולשאול במיוחד. אם אדם נמצא בתהליך מתמיד של למידה ובירור - אין לו להיות מוטרד מאוד ממה שעדיין לא למד, גם אם התוצאה היא שגגה גמורה שנמצאת בידיו תקופה ארוכה. אם מישהו מכיר את הנושא הזה ויוכל להשכיל אותנו למה התכוונה הגמרא - נשמח לשמוע.