תגובה לפנתר-שחור
בס"ד "וסומכים על גמ"חים וכו' שהם כלי הפרנסה המקובל של ה'" איני מכיר כאלו, אכן קיימים בעלי-תשובה, ואני מודה ומתוודה שאני אחד מהם, בעלי דעות עקומות ומשובשות, אמנם אף אחד לא רואה דעה זו כדרך-המלך, אולי למעט אנשים מאוד מסויימים. ובכל מקרה, גמ"ח אינו כלי-פרנסה, גם לי אין התנגדות לקבל מצרכים מגמ"ח, ואני בעד, אמנם זה לא נקרא להתפרנס מגמ"ח. הדעות העקומות עליהם התכוונתי, הם : "זה מחכים שהכסף יפול מהשמים בממקרה הרע, ובמקרה בטוב ה' יושיט להם יד וידפוק בדלת", לא קיים גדול-תורה אחד שגורס כשיטה הזו, בספר "לדעת בארץ דרכיך", למיטב ידיעתי הוא יוצא קשות כנגד אמרה זו שיכולה לאפיין בעלי תשובה, ומשפט זה, בדרך כלל, למעט גדולים ועצומים כתלמידי הבעש"ט שהאמינו שהקב"ה יכול לשלוח להם את הכסף עד ליד, ועל כן לא הרימו כסף מהרצפה, נובע מעצלנות\ריבוי-אור\דעות-עקומות, או כולם יחדיו, של אנשים. רבי נתן זיע"א, תלמידו של הנחל נובע מקור חכמה, רבנו נחמן בן שמחה בן פיגא מברסלב זיע"א, מביא את החילוק שיש פרנסה ע"י ההשתדלות, שההשתדלות הוא כלי-הפרנסה ודרכה יורד השפע, וכך משמע גם מהסיפור "מעשה מביטחון" בסוף סיפורי-מעשיות - וזו הדרך שיבורו להם רוב בני האדם, וכך היה נהוג מעולם. אמנם, קיימים יחידי-סגולה, ומי שחושב שהוא כזה, צריך לבדוק בציציות של עצמו, כי בימינו מעטים המה (באופן יחסי, כמובן), שהבטחון בקב"ה הוא הוא הכלי דרכו ירד שפע הפרנסה, אמנם כפי שאמרתי מדובר על יחידי סגולה מעטים, וכו' וכו' "ובגלל זה לא עובדים בכלל!" גדולי הדור תמכו ברעיון, קבל עם ועדה, בלימוד-בכולל כל היום. אמנם כפי שכותב אחד מגדולי הדור הקודם בספרו "לדעת בארץ דרכך", ספר הדרכה לבעלי תשובה שמומלץ לכל מאן דהו, אין זו דרכם של בעלי-תשובה (אמנם אני מניח שכל מקרה לגופו יבחן), ועל ספר זה סמכו ידי כל גדולי-הדור. "ומגיעים לעוני רציני" סוגיית העוני בעולם החרדי סבוכה ומורכבת, וטרם יצא לי להעמיק בהבנתה לבוריה, ואשמח אם הר' אופירה שתחי'ה תחכים אותנו. העיר בני ברק, ע"פ הנתונים הסטטיסטים, נחשבת לעיר הענייה ביותר בישראל, אמנם כפי שמודים אותם כותבי-הנתונים, כל זאת בגלל אורח-חייהם היחודי. איני יודע אם כשכתבו זאת כותבי-הנתונים, הם התכוונו למה שאני מתכוון - כי יתכן שכוונתם, שפשוט אורח חייהם היחודי, הוא המציאות שהם אינם עובדים אלא לומדים תורה כל ימיהם (ולא כולם כך, מסתמא). אמנם כוונתי אחרת - אכן, זה נובע, מסתמא, מהעובדה שהם לא עובדים אלא לומדים בכולל במשך-היום, אמנם לא לכך כיוונתי, המציאות היא, שהאורח-חיים החרדי בבני-מרק, מהתנהלות העניינים, הפרנסה, ועד למבנה התמיכה החברתי, יוצרים, למראית עין, עוני שיתכן ומזויף, על אף שחרדים רבים מודים שצריך לדעת "איך לחיות בבני-ברק". בכל מקרה, ידיעתי מאוד קצרה בנושא זה, והייתי מאוד מעוניין שאנשים שבקיאים בנושא יחכימו אותנו. ומחילה מתושבי-בני-ברק אם חלילה נשמעתי כמלגלג על מצבם בגלל שאמרתי שהעוני הוא עוני מזויף, בעוד באמת יש הם אנשים קשי-יום ועניים רבים, כל זאת עשיתי על מנת לברך, ויתכן ויצאתי מקלל, ובשביל זה אני מודיע שצריך לקחת את דבריי אלו (ובכלל, למעשה
) בעירבון-מוגבל. "למה לא מלמדים את הציבור איפה עובר הגבול בין ביטחון בפרנסה מהשם, ובין עצלות וראש קטן ?" מלמדים, מי אמר שלא מלמדים ? הבעיה היא אחרת, לענ"ד, ישנם ישיבות לבעלי-תשובה שמדריכות את בחוריהם ללמוד כל היום, ולא לצאת לעבוד, לענ"ד הדלה והענייה של אנוכי הקטן, לא פועלים כראוי וכשורה - אמנם הדבר צ"ע, ואכמ"ל, ובכלל לא ודאי שיש ישיבות כאלו.
