שאלה

Blackpanter1י

New member
אני מסכים עם התשובות שניתנו לי

אבל מוזר כי יש המון אנשים שחושבים שגוי כמוני ,וסומכים על גמ"חים וכו' שהם כלי הפרנסה המקובל של ה'... ובגלל זה מחכים שהכסף יפול מהשמים בממקרה הרע, ובמקרה בטוב ה' יושיט להם יד וידפוק בדלת. ובגלל זה לא עובדים בכלל! ומגיעים לעוני רציני. למה לא מלמדים את הציבור איפה עובר הגבול בין ביטחון בפרנסה מהשם, ובין עצלות וראש קטן ?
 

אופירA

New member
מנהל
אין הוראה שמתאימה לכלל

דווקא כן מלמדים את הציבור. מה שמלמדים את הציבור זה שכל אחד מהציבור חייב לנהוג לפי דרגת האמונה שבה הוא אוחז, ולדעת מה דרגתו, ומה מבחינת הדרגה שלו נחשב ביטחון בפרנסה מהשמיים, ומה נחשב עצלות וראש קטן. עכשיו, בשביל לעשות את החשבון הזה הכי מדויק שאפשר האדם צריך לשער, ולמדוד את מה שהוא משער ע"י הכללים של "עשה לך רב" ו"קנה לך חבר". אבל מה לעשות שאנשים לא עושים מה שצריך, ולא יודעים למדוד, ולא עושים להם רבנים, ולא קונים חברים, ולא מחפשים באמת את האמת? אז יש הרבה מאוד בלגן וטעויות מכל מיני סוגים. אבל הטעות היסודית ביותר, היא הטעות שלנו שאנו באים לעשות את החשבונות של האנשים האחרים. אנו רואים אדם שרוי בעוני, ועושים את החשבון שלו, שהוא סומך בצורה לא נכונה על הקב"ה... מאיפה אנו יודעים את החשבון שלו? אולי הוא עובד שעות נוספות אבל אין לו ברכה בכסף בגלל גזירה אלוקית? אולי הוא לא עובד אבל זו דרגת האמונה שלו, ומבחינתו הוא אינו שרוי בעוני בכלל (רק לנו זה צורם ומפריע)? מה אנחנו מתעסקים בחשבון של אחרים? יעשה כל אחד את חשבון הדרגה שלו באמונה, ויחיה בשלום עם עצמו! פעם שאלתי את עצמי: איך ייתכן שאומרים בברכת המזון "לא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם", כאשר אמנם לא ראיתי בעיניים, אבל שמעתי בהחלט על צדיקים גמורים שזרעם היה רעב מאוד, עד שאפילו מת מרעב (כגון הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין, ועוד). ויום אחד עניתי לעצמי תשובה: "נער הייתי, גם זקנתי" - כאשר אדם מזקין בהבנת התורה, הוא מבין שהן הצדיק והן זרעו אינם עושים חשבון לרעב או למוות מהרעב, אלא לרצונו של האלוקים בלבד. אם האלוקים גזר שבנו של הצדיק ייפטר בגיל צעיר מרעב או מחולי - הן הצדיק, המחובר בכל נימי נפשו לרצון האלוקי, והן צאצאו המחונך על ידיו, רוצים אך ורק את הרצון האלוקי, שהוא הטובה הגמורה, ואין הם רואים טוב בהיפך הרצון האלוקי, יהיה אשר יהיה. אבל בשביל זה צריך להיות בדרגה של צדיק שמחובר בכל נימי נפשו לרצון האלוקי - ואני לא אמורה אפילו להתחיל לעשות את החשבון שלו, מהמקום של החיבור שלי לרצון האלוקי...
 
היחיד שלא עבד וקיבל פרנסה מן השמיים

היה רשב"י וכבר אמרו רז"ל בגמרא הרבה עשו כרבי שמעון ולא עלתה בידם(מכייון שאינם במדרגתו) והרבה עשו כרבי (שכחתי את שמו) (למדו וגם עבדו) ועלתה בידם מסקנת הגמרא חייב אדם לעבוד והדבר כבר נכתב בספרי ההלכה כגון הרמב"ם וכו שאומרים יתפלל ויצא למלאכתו וזה פשוט
 

gdisrael

New member
אתה זורק עובדות שמחטיאות את האמת

בס"ד מהגמרא ממסכת ברכות, משמע ש : דרך רשב"י מעלתה גבוה יותר, אמנם אין בכך עילה להנהיג את העם ע"פ זה, מכיוון ש" הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן, כר' שמעון ולא עלתה בידן.". מסקנת הגמרא לא כפי שכתבת, החילוק בגמרא הוא "הנהג בהן מנהג דרך ארץ", כאשר "מלאכתן נעשית ע"י עצמם" לבין "מלאכתן נעשית ע"י אחרים", אמנם כיום מלאכת החרדים לא נעשית ע"י אחרים, והרי הם כן מקבלים הכנסה מלימודם בכולל. "והדבר כבר נכתב בספרי ההלכה כגון הרמב"ם וכו שאומרים יתפלל ויצא למלאכתו" ועובדה, שמביאים כראיה, שהרמב"ם בעצמו במשך תקופה למד תורה והתפרנס ע"י אחיו, שהיה עשיר כידוע.
 
בקיצור , אתה דוגל בכך שעם ישראל יהי בטלן

קבלה בידי מרבי ז"ל גדול הדור שאין אדם יכול ללמוד תורה בצלילות במשך כל היום לאחר 4 שעות הריכוז שלו הולך לא-כן אדם שעובד ואח"כ לומד בדוק ומנוסה וכבר אמרו ורמזו על ענין זה רז"ל "דרך ארץ קדמה לתורה" עוד כתב משה רבינו בעינין זה בספר איוב "אדם לעמל יולד" ודי.
 

gdisrael

New member
אז שיעשה הפסקה, מי אמר שהוא צריך ללמוד

בס"ד ארבע שעות רצוף ? "קבלה בידי מרבי ז"ל גדול הדור" איני חלילה פוגע בכבוד ת"ח, אמנם איני יודע מי רבך, ולא טרחת לציין את שמו. ואתה באמת חושב שנכריע בדיון כזה עיקרי וחשוב, בכך שאתה תבוא עם מימרא וקבלה (מה זו קבלה, קבלה למשה מסיני ?! קבלה מרבותיו ?!) מרב שאין הזכרת את שמו, ומבלי שהבאת מקור לדבריו. "לא-כן אדם שעובד ואח"כ לומד בדוק ומנוסה" בדוק ומנוסה, עשית מחקר ? "וכבר אמרו ורמזו על ענין זה רז"ל "דרך ארץ קדמה לתורה" הכוונה למוסר. "אדם לעמל יולד" נכון ! ומה אמרו על זה רבותינו ? שהם עמלים ואנחנו עמלים, הם עמלים ולא מקבלים שכר ואנחנו עמלים ומקבלים שכר, כפי שכתוב בתפילות שלפני הלימוד. היינו, עמל התורה ועמל העבודה. ועיינתי עכשיו בתקליטור אריאל, וראיתי שרבנו בחיי וכן אור החיים מפרשים על עמל התורה והמצוות. וגם במסכת סנהדרין דף צ' עמוד ב' מובא החילוק של עמל המלאכה ועמל התורה, עיין שם. והפשט לענ"ד הוא שכל אדם נולד לעמל, בין אם ירצה בכך ובין אם לא, אמנם הוא בוחר איזה עמל יעמל, אם עמל התורה או אם עמל המלאכה.
 
שבוע טוב

אני חודל מהויכוח רציתי לשלוח לך קובץ של דקה וחצי ממורי ז"ל אבל לא ניתן דרך האתר אתה מכיר אפשרות אחרת?
 
..

ועובדה, שמביאים כראיה, שהרמב"ם בעצמו במשך תקופה למד תורה והתפרנס ע"י אחיו, שהיה עשיר כידוע. מי מביא ראיה? הרמב"ם הוא לא ראיה הוא היה צריך זמן לכתוב ספרים שיאירו מחשכי עולם - לפסוק לעשרות הדורות שיהיו אחריו האברך הממוצע לא כותב ספר ולא ספר בסדר גודל רמבמי פשוט מה גם שלאברך הממוצע אין אח עשיר
 

רמי92

New member
תשובה 2 לפנתר השחור

דע שיש הרבה אנשים שכן עובדים ולמרות זאת נמצאים במצב שאתה מדבר עליו ואני מתכוון דוקא לציבור שאתה מדבר עליו ומתי שצריך אז לוקחים גמ"ח וש ה' לא ינסה אותנו בזה, ןעןד הם עושים הכל עם דעת תורה שאם לו עובדים ולומדים בכולל ומקבלים שכר נמוך מאוד אז כשצריך מתיעצים אם רב האם לצאת לעבוד נ.ב משאלתך הראשונה היה מובן לאן חותרת כוונתך שרצית שיצאו לעבוד אבל דע שאם עושי לפי דעת תורה ומקשיבים לרבנים אז מצליחים ואני מכיר אישית אברכים שהם בעלי ממון רב ופועלים עניים מרודים שנצרכים לגמח"ים וכד' תודה רבה
 

gdisrael

New member
תגובה לפנתר-שחור

בס"ד "וסומכים על גמ"חים וכו' שהם כלי הפרנסה המקובל של ה'" איני מכיר כאלו, אכן קיימים בעלי-תשובה, ואני מודה ומתוודה שאני אחד מהם, בעלי דעות עקומות ומשובשות, אמנם אף אחד לא רואה דעה זו כדרך-המלך, אולי למעט אנשים מאוד מסויימים. ובכל מקרה, גמ"ח אינו כלי-פרנסה, גם לי אין התנגדות לקבל מצרכים מגמ"ח, ואני בעד, אמנם זה לא נקרא להתפרנס מגמ"ח. הדעות העקומות עליהם התכוונתי, הם : "זה מחכים שהכסף יפול מהשמים בממקרה הרע, ובמקרה בטוב ה' יושיט להם יד וידפוק בדלת", לא קיים גדול-תורה אחד שגורס כשיטה הזו, בספר "לדעת בארץ דרכיך", למיטב ידיעתי הוא יוצא קשות כנגד אמרה זו שיכולה לאפיין בעלי תשובה, ומשפט זה, בדרך כלל, למעט גדולים ועצומים כתלמידי הבעש"ט שהאמינו שהקב"ה יכול לשלוח להם את הכסף עד ליד, ועל כן לא הרימו כסף מהרצפה, נובע מעצלנות\ריבוי-אור\דעות-עקומות, או כולם יחדיו, של אנשים. רבי נתן זיע"א, תלמידו של הנחל נובע מקור חכמה, רבנו נחמן בן שמחה בן פיגא מברסלב זיע"א, מביא את החילוק שיש פרנסה ע"י ההשתדלות, שההשתדלות הוא כלי-הפרנסה ודרכה יורד השפע, וכך משמע גם מהסיפור "מעשה מביטחון" בסוף סיפורי-מעשיות - וזו הדרך שיבורו להם רוב בני האדם, וכך היה נהוג מעולם. אמנם, קיימים יחידי-סגולה, ומי שחושב שהוא כזה, צריך לבדוק בציציות של עצמו, כי בימינו מעטים המה (באופן יחסי, כמובן), שהבטחון בקב"ה הוא הוא הכלי דרכו ירד שפע הפרנסה, אמנם כפי שאמרתי מדובר על יחידי סגולה מעטים, וכו' וכו' "ובגלל זה לא עובדים בכלל!" גדולי הדור תמכו ברעיון, קבל עם ועדה, בלימוד-בכולל כל היום. אמנם כפי שכותב אחד מגדולי הדור הקודם בספרו "לדעת בארץ דרכך", ספר הדרכה לבעלי תשובה שמומלץ לכל מאן דהו, אין זו דרכם של בעלי-תשובה (אמנם אני מניח שכל מקרה לגופו יבחן), ועל ספר זה סמכו ידי כל גדולי-הדור. "ומגיעים לעוני רציני" סוגיית העוני בעולם החרדי סבוכה ומורכבת, וטרם יצא לי להעמיק בהבנתה לבוריה, ואשמח אם הר' אופירה שתחי'ה תחכים אותנו. העיר בני ברק, ע"פ הנתונים הסטטיסטים, נחשבת לעיר הענייה ביותר בישראל, אמנם כפי שמודים אותם כותבי-הנתונים, כל זאת בגלל אורח-חייהם היחודי. איני יודע אם כשכתבו זאת כותבי-הנתונים, הם התכוונו למה שאני מתכוון - כי יתכן שכוונתם, שפשוט אורח חייהם היחודי, הוא המציאות שהם אינם עובדים אלא לומדים תורה כל ימיהם (ולא כולם כך, מסתמא). אמנם כוונתי אחרת - אכן, זה נובע, מסתמא, מהעובדה שהם לא עובדים אלא לומדים בכולל במשך-היום, אמנם לא לכך כיוונתי, המציאות היא, שהאורח-חיים החרדי בבני-מרק, מהתנהלות העניינים, הפרנסה, ועד למבנה התמיכה החברתי, יוצרים, למראית עין, עוני שיתכן ומזויף, על אף שחרדים רבים מודים שצריך לדעת "איך לחיות בבני-ברק". בכל מקרה, ידיעתי מאוד קצרה בנושא זה, והייתי מאוד מעוניין שאנשים שבקיאים בנושא יחכימו אותנו. ומחילה מתושבי-בני-ברק אם חלילה נשמעתי כמלגלג על מצבם בגלל שאמרתי שהעוני הוא עוני מזויף, בעוד באמת יש הם אנשים קשי-יום ועניים רבים, כל זאת עשיתי על מנת לברך, ויתכן ויצאתי מקלל, ובשביל זה אני מודיע שצריך לקחת את דבריי אלו (ובכלל, למעשה
) בעירבון-מוגבל. "למה לא מלמדים את הציבור איפה עובר הגבול בין ביטחון בפרנסה מהשם, ובין עצלות וראש קטן ?" מלמדים, מי אמר שלא מלמדים ? הבעיה היא אחרת, לענ"ד, ישנם ישיבות לבעלי-תשובה שמדריכות את בחוריהם ללמוד כל היום, ולא לצאת לעבוד, לענ"ד הדלה והענייה של אנוכי הקטן, לא פועלים כראוי וכשורה - אמנם הדבר צ"ע, ואכמ"ל, ובכלל לא ודאי שיש ישיבות כאלו.
 

אופירA

New member
מנהל
כמה הערות לגבי העוני - עובדות בשטח

א. הציבור החרדי הוא הציבור העני ביותר, משום שהכנסתו נמוכה. הנשים העובדות משתכרות שכר נמוך יותר מאשר מקבילותיהן באותם מקצועות בציבור החילוני. הגברים - כנ"ל. הסיבות לכך הן, בין השאר - 1. השכלה כללית חסרה (דבר שאינו פסול כלל לאור העובדה שהמטרה העליונה היא חיי קדושה בעוה"ז!), 2. מבנה חברתי עם היצע עובדים גבוה הרבה יותר על ההיצע הזעיר של מקומות העבודה המתאימים לאדם שקיבל חינוך חרדי (דבר שאינו פסול כלל לאור העובדה שהמטרה העליונה היא חיי קדושה בעוה"ז!) 3. הוצאות חינוך יקרות ביותר - החרדים שכחו בעצם מה זה חינוך חינם. וכן הוצאות דת - טבילה במקווה כאורח חיים, פטרוזיליה וכרוב במחיר פי 4 ממחירם בציבור החילוני וכד'. ובעיקר - הוצאות נישואי הצאצאים! ב. הציבור החרדי רובו ככולו עובד ומתפרנס. נקודה. אני יודעת שכולם יקפצו ויגידו: מה פתאום? אבל עם עובדות קשה להתווכח. אמנם התקשורת שטפה לנו את המוח טוב טוב שהחרדים אינם עובדים, אבל המציאות בשטח מראה ש-90% מהם מתפרנסים משכר עבודה. אם אנו רוצים לדבר על הכלל, ולא על בודדים קדושי עליון (תלמידי חכמים עצומים שמקדישים את חייהם לעולם התורה) - אז זה הולך ככה: 1. הצעירים שיצאו מהישיבה והתחתנו ונכנסו לכולל (כמו רוב הסטודנטים בעולם החילוני) מסתפקים בהכנסה מהכולל ובשכר האשה העובדת. חלק מהם שייכים למשפחות עם עסק משפחתי שמפרנס גם אותם - אז יש עוד הכנסה. כעבור כמה שנים 90% מהם יוצאים לשוק העבודה. נקודה. שלא יספרו לכם שטויות ב-ynet. 2. הפרנסות המקובלות הן לא עבודה בשירות הציבורי + פנסיה כמקובל, אלא עבודה עצמאית (כתיבת סת"ם, עסקים קטנים, הצטרפות לעסק המשפחתי וכו'), עבודה שכירה (הוראה בת"ת, בישיבות או במסגרות תורניות, עיסוקים חינוכיים שונים, קירוב רחוקים, ארגוני חסד, שחיטה, שירותים עסקיים וכו'). 3. יש מי שיעבדו מספר שעות, ויקדישו יותר זמן לכולל ערב וללימוד תורה בחברותא. יש מי שיעבדו יותר שעות. יש מי שישלבו עבודה שכירה עם עבודה עצמאית. ג. יש מי שמקבלים תוספת הכנסה בבחינת ייששכר וזבולון מיהודים יקרים יושבי התפוצות המעוניינים לקיים בכספם לומד תורה בא"י (זה קיים הרבה בחסידות, והיום גם בציבורים הליטאיים). יש מי שמקבלים תוספת הכנסה בזכות שעם ישראל משלם מעשרות מהכנסתו ותומך בתלמידי חכמים - מפני שהוא מבין טוב מה משמעות לקחת חלק בלימוד תורה בנחת - אפילו לימוד תורה של יהודי אחר. (ד. לא לשכוח, במאמר מוסגר, את אחוז החולים והנכים המקביל לאחוזם באוכלוסיה הכללית, המתפרנס מקצבאות נכות וכו', שאינו יכול לעבוד). אשריו של מי שגם בעבודתו מלמד תורה וחי בעולם התורה. רבים הם כאלה. משכורת, מכל מקום, הם מקבלים והם עובדים לכל דבר ועניין. אז מה אם זה לא מוצא חן בעיני ynet ולא נחשב בעיניהם עבודה. הם אפילו מוציאים תואר אקדמי על הדרך (לא שיש להם מה לעשות עם זה, אבל במקרה שהם יהיו ח"כ - הם יקבלו משכורת הרבה יותר גבוהה בזכות שיש להם דוקטורט). הם לא הולכים לאוניברסיטה לצורך כך, אלא פשוט שולחים חיבור תורני רציני בבחינת עבודת חיים לאוניברסיטה, ומקבלים דוקטורט. מה לעשות, יש חוקים כאלה באוניברסיטה! אז לא חשוב שהם דוקטורנטים ובעלי משכורות (ואפילו משלמים מס הכנסה נוסף על המע"מ) - ynet יספר לכם שהם טפילים ומוצצי דם ועלוקות. שאלו שלא עובדים הם הרוב המכריע, ועוד ועוד. שטויות.
 

gdisrael

New member
מעניין מאוד !

בס"ד תודה רבה לר' אופירה שתחי'ה, שכדרכה בחודש מחדשת לנו ומחכימה אותנו. הערה קטנה - כשאמרתי "עוני מזויף", לא התכוונתי שמשקרים ובאמת החרדים לא עניים אלא עשירים, והמשכורות שלהם גבוהות. אלא התכוונתי, שמה שנחשב בעולם החילוני עוני, לא נחשב בעולם החרדי עוני. כי בעולם החילוני שאדם מתנהג וחי כך וכך - הוא מוגדר כעני, ויתכן בעולם החרדי (מבחינה כלכלית, כמובן) הוא יחשב כאדם מסודר ומיושב, ויותר מכך, לחרדים יש ברכה על הכסף, כך שאפילו אם ההכנסה החרדית היא חצי מההכנסה החילונית, גם ההוצאות החילוניות כפולות מההוצאות החילוניות. הרכב מתקלקל, המכונת כביסה, המזגן וכן הלאה .. לא שדברים כאלו לא קורים בעולם החרדי, אבל לענ"ד הם קורים פחות, ומי שמביט - רואה את הסיעתא דשמיא העצומה.
 

אופירA

New member
מנהל
אמת ויציב

אכן, לא התייחסתי בדברי לנקודה הנכונה, שהגדרת העוני היא יחסית למקובל בציבור החילוני. תרבות הצריכה המינימלית הנמדדת - משקפת את מושגי העולם החילוני, ולא את מושגי התרבות של החברה החרדית. וכן את הנקודה המאוד נכונה, של ברכה בכסף, שאפילו אני, הסקפטית מאוד וארצית מאוד במושגים אלה, ראיתי אותה במוחש בחיי. כאשר קיימתי מצוות הכנסת אורחים ברוחב בביתי במשך כמה שנים, שרתה באותן שנים ברכה מוחשית באותו כסף בדיוק, שהתבטאה מפורשות בקניות יעילות הרבה יותר, פחת נמוך, הוצאות בריאות פחותות בהרבה מאוד, אפס הוצאות אחזקת מיכשור חשמלי, מיעוט נזקים כלכליים באופן כללי וריבוי רווחים כלכליים. וכן כל מכרי מעידים על התהליך המוחש הזה בחייהם. אגב, השבוע שמעתי משפט נכון (בין חילוניים, אמנם): לבן אדם יש או מזל או שכל, ועדיף המזל על השכל... אם נתרגם זאת להשקפה יהודית, נאמר שבהחלט סייעתא דשמיא וברכה מוחשית במהלכיו של האדם עדיפה על מה שהשיג "בכוחות עצמו" באמצעות חשבונות שכלו - שאינו אלא הדמיון של ייצרו הרע המשיאו עצה להתרחק מלראות את השגחת ה' וברכתו, ולבחור לראות את המתרחש בחייו כאילו הוא יציר כפיו וחכמתו.
 
רגע רגע

את אומרת ש90 אחוז מהקוראים לעצמם חרדים - עובדים וידידי gdisrael אומר שהוראות הנקראים בפי העם - גדולי הדור - שהציבור החרדי לא יעבוד נמצאנו למדים: 90 אחוז מהציבור החרדי לא שומע בקול אותם הרבנים שהוא קורא להם גדולי הדור קשיא.
 

אופירA

New member
מנהל
למה אתה מחפש ויכוחים במקום אמת?

ואני דרכי אינה ויכוחים והתפלספוית (וניתוחי ניסוחים של תשובות באינטרנט), וממש אני מרגישה נאלצת להתווכח איתך, נגד רצוני. גדולי הדור אינם מצווים על הציבור המבוגר האב לילדים, שלא יעבוד כעיקרון וכשיטה! לא זה מה שהתכוון בניסוחו גדי ישראל. אני דיברתי על 90% מהציבור הזה. לא על 90% מהצעירים בוגרי הישיבות שנישאו בשנים האחרונות! מה שמצווים גדולי התורה על הציבור הוא שלא ישלח את ילדיו ללמוד מקצוע אלא לשקוע בעולמה של תורה. כלומר להתחנך בילדותם לשקוע בעולמה של תורה, להמשיך את חינוכם בישיבות - קטנות, גדולות, ולאחר נישואיהם - חיי כולל. לאחר שהצעיר ספג את החינוך התורני, הוא יכול לתכנן את המשך חייו כאשר עול הפרנסה משתרג על צווארו - מספר שנים לאחר נישואיו (כשהמספר הזה מאוד משתנה מאחד לאחד, לאור החינוך שספג בילדותו, ולכן ככל יכולתו ימשיך בחיי כולל, ובפרט מי שעול הפרנסה לא השתרג על צווארו, כי הוא קשור לעסק משפחתי או לזבולון תומך או למשכורת גבוהה של האשה או להכנסה גבוהה מהכולל). קודם כל, הוא כבר בוגר, המכיר בעצמו האם הוא מתאים לממש במכסימום את אורח החיים של לימוד תורה, או שאינו בנוי לשקוע בעולמה של תורה, שאז עדיף שימצא פרנסה מתוך תחומי משיכת ליבו, ובלבד שיקבע עיתים לתורה כמידתו. ואם הוא מתאים לאורח חיים של שקיעה בתורה, יעשה השתדלות של מספר שעות בפרנסה תורנית (כתיבת סתם, מקצוע של חינוך תורני), והקב"ה יברך את מעשה ידיו וישלח ברכה בהכנסתו. אלא שעובדים ומשתכרים מסוג זה ובנסיבות אלה ובצורה זו אינם מקובלים על ynet ואינם נחשבים עובדים, וזאת הדגשתי בדברי. ואילו על הוראתם של גדולי התורה הם מקובלים בהחלט, ואין התנהגותם סותרת את השקפת עולם התורה. ואילו בהשקפת הציבור הדתי לאומי - לא דברי חז"ל והרמב"ם בעניין המלאכה והפרשנות אליהם היא המניע להתנהגותם, אלא הם מגוייסים על מנת לשרת את ההשקפה שנמשכת להידמות לחילוניים באורחות דרך הארץ וסגנון החיים, ורק להימנע ממה שעבירות על התורה (מלבד כשהעבירות הללו סותרות את המצווה המקודשת של שירות בצה"ל...), ולקיים את מצוות העשה שלה בחינניות של סגנון חיים נחמד. כלומר שהתורה היא ליווי "לחיים האמיתיים", ולא האמת המוחלטת הן בעוה"ז והן בעוה"ב. השקפה בבחינת "השמיים שמים לה', והארץ נתן לבני אדם" - כלומר אנו רוצים לנהוג כהנהגות בני אדם ארציים, והשקפת החרדים מפריעה לנו, ולכן אנו רוצים לתקוף אותה! מה שאני מציעה לך, זה לחיות את חיי דרך הארץ של הציבור הדתי לאומי כרצונך וכהכרתך, בלי לנסות להשפיע על החרדים להשקפה זו או לשלול את השקפתם והכרתם, ובלי לגרור אותי לביקורת - שלמעשה אינני רוצה בה - על ההשקפה הדתית לאומית. השקפת מנהל פורום זה היא חרדית, וכעיקרון אין מנהלים כאן כלל ויכוחים. וזכותך לכבד את הבית הזה.
 
שבוע טוב

אני לא אכנס לקרבות (ויכוחים) אבל אפשר לקבל תשובה לשאלה מלמעלה?
 
אמרת:

מה שמצווים גדולי התורה על הציבור הוא שלא ישלח את ילדיו ללמוד מקצוע אלא לשקוע בעולמה של תורה. אפשר לקבל ראיה? אני לא בקיא בעניני הזמן הזה ש"ט
 

אופירA

New member
מנהל
בחר לך גדול, ותשאל אותו

ביכולתך לעשות כדי להתקבל לראיון אצל אחד מגדולי התורה, ולשאול אותו להשקפתו. או להתעניין על השקפתו אצל מי שנאמן עליך שהוא יודע דברו. תוכל גם לשמוע דרשות של משגיחים רוחניים בישיבות לציבור תלמידי הישיבות. או לשמוע את ההשקפה החינוכית מהמורים המוכרים והמוסמכים על בני התורה בדרשותיהם לציבור. אני אישית אינני מחפשת מקורות בגמרא לכל דבר שלמדתי מרבותי. הם מוסמכים עלי שהם מוסרים לי את האמת בשם גדולי התורה. הם מוסמכים על הציבור שהבינו היטב את דברי גדולי התורה וששמעו אותם באזניהם. שנים רבות של לימוד דברי רבותי ודברי רבנים אחרים וכן שכל ישר ברמה האישית, לימדוני להפריד בין השקפה אישית של מגיד שיעור לבין השקפת עולם התורה, בין כיוון השקפה זה לכיוון השקפה אחר, בין סה"כ משותף לבין ההבדלים השונים. לימדוני לצרף פרטי פרטים ולהכיר מתוכם את האמת, לברור ולסנן, להשוות ולהבין דבר מתוך דבר. וניכרים דברי אמת. אני אשה, ואין זו דרכי להביא מקור בגמרא לכל דבר, פרט לדברים שאני יודעת את המקור להם. ברמה האישית - אין לי שום בעיה עם מי שאינו מקבל את דברי או דעותי. להיפך... אשמח אם אנשים יקבלו אותם בערבון מוגבל מאוד, ויבדקו אותם מעצמם!
 
למעלה