שאלה...

[jast]

שאלה...

נירית נמצאת פה והייתה לנו שיחה ממש עמוקה, אז תהינו מה קורה כשמישהו קומונר בקן שיש בו חניכים שהוא מכיר עוד מהשנים שהוא היה חניך, ונגיד הם חברים דיי טובים, אז מה כאילו, ברגע שהוא הופך לקומונר הם מפסיקים להיות חברים כי צריך להיות דיסטאנס? לדוגמא, אם יום אחד אני אהיה קומונרית בקן של נירית, אז איך בידיוק יכול להיות דיסטאנס, הרי היא יודעת עלי כמעט הכל... וכאילו, אני בטח אהיה ממש קרובה אליה אז לא נוכל לצאת או דברים כאלה, כי יש דיסטאנס.. ואם נגיד היא מגיעה לפה, אז אני לא קומונרית שלה יותר? ומה, אני תמיד צריכה להיות לידה עם שומרית? (דיסטאנס זה טיפשי)

 

[חזוז]

טיפשי אבל הכרחי

בתור מדריך שלא שמר מספיק על דיסטנס, אני קוצר את הפירות הרקובים של מה שזרעתי השנה: חניכים שלא מתייחסים אלי ברצינות, לא מצליחים לתפוס אותי כמדריך\מחנך ובעיקר לא מקשיבים למה שיש לי להגיד. אין מה לעשות, אם תיהי קומונרית אצל נירית, תצטרכי לשמור על דיסטנס איתה, לא בגלל שזה מה שאת צריכה לעשות, אלא לטובת שאר החניכים, מנסיון.

 

[TziMHoNoa]

לא מסכימה-

אני לא חושבת שדיסטנס הוא מה שגורם לחניכים להתייחס ברצינות או לא. אני אף פעם לא שמרתי בכח על דיסטנס עם חניכים, והקבוצה שהדרכתי בי' היו חבורת ילדים מדהימים, שהקשיבו, וכיבדו, אבל גם היו ילדים ועשו בעיות לפעמים. חניכים צריכים שישימו לב אליהם, ושיאהבו אותם בלי להגיד או לרמוז בשפת גוף או לא משנה מה "עד כאן". גם המדריכים שלנו בכיתה ט' לא שמרו כ"כ על דיסטנס, וזה היה ברור שאפשר לשאול הכל. ואני חושבת שבהחלט כיבדנו אותם, ואף אחד מאיתנו לא זלזל בהם אף פעם, וכל פעם שבאים קומונרים חדשים אנחנו אומרים "בכיתה ט' היה...." בקיצור- דיסטנס זה לא נדבך כל כך חשובה בהדרכה בעיני, או בלקמנר, ויש דרכים נכונות יותר לחנך בלי לתת לחניך להרגיש שאסור לו להתקשר אליך בכל שעה, ושאסור לו לדבר איתך תמיד. וכשאתה כועס עליו- הוא לא צריך להרגיש שאתה המורה שלו. (זה שאנחנו לא מחנכים כמו בביה"ס לא הופך אותנו אוטומטית לטובים יותר).

 

[TziMHoNoa]

נדבך חשוב*

 

[abusername]

צודקת..

זאת אפילו תהיה צביעות אם רגע אחד אני חבר שלי מישהו ואז אני נהיה קומונר שלו ואני אתייחס אליו אחרת...

 

[TziMHoNoa]

אבל רגע-

אתה יכול להגדיר דיסטנס בעיניך? כי אני מפחדת שאנחנו מדברים על שני דברים שונים...

 

[חזוז]

דיסטנס בעיני

יכולת להעניק מעצמך ולהראות את עצמך, אבל ע"י הצבת גבולות מאוד ברורים, גם לגביך וגם לגבי מי שמסביבך, להיות אמיתי אבל לא "לחשוף" את עצמך יותר מדי.

 

[TziMHoNoa]

איזה גבולות?

אני יודעת שדיסטנס אצלנו בקן אומר שלא מתקשרים לקומונרים אחרי 11 בלילה, ולא יודעת, להיזהר באיך שמדברים- אי אפשר להגיד הכל לידם, ואנחנו לא נתקשר גם אם אין סיבה טכנית (לקבוע שיחה או פעולה וכו'...), והקומונרים שלנו גם לא מסתובבים בעיר של הקומונה שלהם בלי שומרית- למקרה שחניך יראה אותם. מה הגבולות שלך? אני לא חושבת שמדריך צריך להצטייר כדמות כזו- אנחנו יודעים שהמדריכים שלנו הם בני אדם, וההתכחשות הזו מיותרת. זה ברור שהם לא לובשים כל החיים שלהם שומרית (למרות שזה היה שוק כשהצטרפנו), וברור שיש להם רגשות משלהם, ומוסיקה שהם אוהבים לשמוע, ויכול להיות שהם בכלל לא אוהבים שירי ארץ ישראל. מדרכים מנסים להיות אדם ללא תכונות בשביל החניך שלהם, שלא ידע שום דבר. ופועלים לפעמים משיקולים מתוך "ספר ההדרכה העולמי", מה שלא תמיד נכון לאותו רגע.

 

[דיייייייייייי]

אני יכולה להבין אותן,

אף על פי שאני ממש לא מסכימה עם הדרך הזאתי,ואני יודעת שאם אני באמת אהיה קומונרית אני לא אעשה את זה. אני חושבת שהן פשוט רוצות פרטיות לעצמן,וכן לפעמים שחניך מתקשר בשעה 12 בלילה -זה כן יכול להפריע...חבל לי שהקומונרים בחרו בדרך הזו ש"אפשר להתקשר עד שעה 11.."[למרות שאני אישית לא זוכרת שאמרו דבר כזה,אבל אם את אומרת אז את אומרת] את חושבת שזו באמת הסיבה שהקומונרים מסתובבים עם שומרית ברחובות למקרה שנראה אותן?שאלת אותן? אני דווקא חושבת שהשומרית מייצגת את התנועה,את הדרך חיים שלהןאת השנת שירות,את ה"משימה" שהן יצאו אלייה-אבל זו היא דעתי,ולמה הן עושות את זה-רק הן יכולות להגיד. לנו-בתור עולות ליב' זה ברור שיש להן חיים משלהן,זה ברור לנו שלא כל הזמן הן לובשות שומרית, אבל כשהיתי חדשה בתנועה לא חשבתי ככה(כן זה נורא תמים מצידי!),חשבתי שכל החיים של הקומונרים סובבים סביב התנועה,הקן,היג' והגרעין.מחשבה מפגרת ולא הגיונית,אבל היתי חדשה ולא הבנתי מה הולך סביבי. ברור שהבנתי את זה בשלב מסוים,ועד סוף כיתה ט' הבנתי שיש להם חיים. אני מסכימה איתך שכל הפרטים הטכנים האלו והמסיכה הזאתי,לא טובה.יותרמידי דיסטנס זה גם לא טוב,ובכללי דיסטנס בפרטים הטכניים דיבלי מאוד בעיניי. לדעתי דיסטנס צריך לבוא מתוך כבוד והערכה.והגבולות שלו צריכים להתבטא בדברים האישיים. אני אתן דוגמה ממני, אני לא אתקשר לקומונרים ב12 בלילה,לא כי הן אסרו עלינו אלא כי אני מכבדת את החיים הפרטים שלהן ואני לא אשאל שאלות יותר מידי אישיות(נניח על הבני זוג שלהן/שלהם)כי אני -עצמי מבינה שזה לא תמיד דברים שנוח להם לספר. וגם כשהדרכתי,לא היתי רוצה שהחניכים שלי[גוצניקים בכיתה ד'] ידעו עם כבר התנשקתי או לא["הכרישים" ז"ל חח]וכמה חברים היו לי..וכל זה..כי לדעתי לא צריך לחשוף יותר מידי את החניכים לחיים האישיים-יש גבול...וכשמגיעים לנושא הזה,לדעתי זה מוריד מהערך "החינוכי". הבאתי אותה בחפירה, מקווה שהכל היה ברור.

 

[TziMHoNoa]

אבל חן-

למה להתקשר למדריך שלך ב12 בלילה זה לא בסדר? למה אם את מרגישה שאת צריכה לדבר עם הדמות המשמעותית הזו (או לפחות- אמורה להיות ככה), את לא יכולה כי כבר 2 בלילה? אז מקס' לא יענו, אבל כשמתקשרים בשעה 12 כדי לשאול משהו או כי מרגישים צורך או מכל סיבה אחרת- ומקבלים נזיפה (וזה קרה לא מעט השנה), בשלב מסוים מפסיקים להתקשר, בלילה או בבוקר או בצהריים. אני חושבת שכשחניך מרגיש שהוא יכול תמיד תמיד לשאול שאלות אישיות (אפילו על חברים שהיו לך, או על דברים עמוקים של הנפש), זה מקום טוב. המדריך לא חייב לענות, ואם הוא לא יענה על השאלות על החיים האישיים שלו (ובעצם- מה כ"כ רע אם החניכים ידעו קצת על האופי של המדריך שלהם?) הם יבינו בשלב מסוים שעדיף שלא ישאלו- אבל האופציה בכל זאת פתוחה- כי אף אחד לא יכעס עליהם כשישאלו. מותר. (ונראה אותך מציעה לקומונרים של השנה לשחק "אישי מידי"...) ובקשר לשומרית- מעיין אמרה שהם מסתובבים ברחובות עם השומרית כי יש חניכים ברחובות, והקומונר מהמחנות העולים שליווה אותנו אמר שהוא לא מסתובב בשכונה עם חולצת תנועה (הם גרים בשיכון), כי החניכים שלו יודעים שהוא בנאדם, ולא רק קומונר. אני חושבת שזה חשוב- שחניך יראה את המדריך שלו כאדם בפני עצמו ולא כמדריך בלבד, ולא כ"השומר הצעיר" נגיד חן היא דוגמא טובה- היא אף פעם לא הסתירה מהחניכים שלה את הדעות שלה, גם אם הם סתרו את השומר הצעיר לפעמים, זה נכון, בעיני, כי החניכים רואים שהיא בכל זאת בחרה בדרך של השוה"צ, גם אם היא לא מסכימה עם התנועה בהכל. ובכלל- כל האיבוד הזה של עצמך ומה שאתה במסגרת הזאת, תנועת נוער (או בוגרים), יש לי בעיה גדולה עם זה. והעובדה שחניכים ומדריכים וקומונרים מקבלים את המושג הזה "דיסטנס" בחיבוק ענק, ולא שואלים אם בכלל צריך את זה, ואם הוא לא בעצם מזיק, רק מוכיח כמה הבעיה הזו גדולה בתנועה.

 

[דיייייייייייי]

אז אם זו הסיבה שהם מסותבבים עם שומרית,

זה ממש טיפשי...כשאני מסתובבת עם שומרית בשיכון זה כי השומרית מסמלת עבורי משהו, ושכחניכות שלי ראו אותי כמה פעמים בלי שומרית לא קרה שומדבר,חבל שהם תופסים את זה כמשהו איום ונורא. זה בכלל לא פגע ביחסי חניך-מדריך...

 

[בלי לומר מילה]

מה?

מלא פעמים שיחקנו עם הקומונרים אישי מידי D: שנה שעברה זאת אומרת.

 

[jast]

הם רואים גם

שזה בסדר לא להאמין בכל מה שהשמוצ אומר... אני חושבת שלפני שמחנכים לערכים, צריך ללמד קודם לחשוב בעצמך.. כי לא סתם אנחנו יצאנו ככה

לא כמו רוב השמוצניקים שמסכימים עם הכל בלי לחשוב... אנחנו קודם חושבים ואז מחליטים אם זה נכון או לא... במקום לעשות דיון על סוציאליזם ואז להוביל לנקודה שכולם מסכימים שסוציאליזם זה מגניב.. אז לא, להגיע לנקודה שכל אחד חושב מה שחושב.. נכון שאני מציגה למה לדעתי שסוציאליזם זו הדרך הנכונה אבל בסופו של דבר הם בוחרים... צריך ללמד חניכים לביקורת לא רק נגד העולם אלא גם נגד התנועה, נגד כל דבר.. שלחשוב תמיד אם מה שאנחנו זה טוב או שאנחנו עושים את זה כי כולם עושים וכי כיף לנו פה. אני זוכרת שהיה ליווי מדצים שבו אני סירבתי לעשות פעולה על ציונות כי אני לא צבועה, וכעסו עלי, אבל בסוף לא הייתה פעולה על ציונות.

 

[שנושית]

אני אגיד לך משהו?

אני דווקא חושבת שדינסטנס זה רע! פשוט רע מכיוון שדיסטנס תמיד ייצג את הבית ספר האפלולי חניכים ילדים לא אוהבים שמתייחסים אליהם ככה כי הם ניזכרים בבית ספר אין דבר יותר ניפלא מזה שקומונר חבר של חניך מספר לו דברים שהיו היה קטן מספר לו בעיות פתרונות. זאת תנועה שיתופית של כולם וזה פשוט לא יפה שיש גם דינסטנס..... וחוץ מזה אני הייתי תמיד מתקשרת לשירי והיא תמיד אלי באמצע הלילה הייתי מדברת איתה באיסי אמצע הלילה מלא פעמים ואפילו היינו צוחקות על זה ולעפרי הייתי מספרת ממש דברים אינטימים על חברות שלי והכול כי זה היה ממש כיף כי היא הייתה עוזרת לי עם פיתרונות וכאלה ואפילו דיברה עם חברות שלי בגלל שהיה להן בעיות וכאלה

 

[חזוז]

הגבולות שלי

גבולות מבחינתי: כניסה לחיים הפרטיים שלהם, להיות חבר שלהם, ריכולים, מכות ועשיית צחוק מחניכים, יש עוד הרבה. את כל אלה עברתי או כמעט עברתי, לקח לי זמן להגיע למצב בו אני נמצע כרגע, אני מבין כעת את ההשלכות של אלה וכרגע אני מנסה לתקן אותם. מדריכים לא מתכחשים לזה שהם בני אדם, אבל הם צריכים לשמור על ריחוק מסויים מחניכים על מנת לתת להם בעיני את המקום לבטא את הרגשות שלהם כלפיהם. בשלב מסויים של השנה הרגשתי אשכרה שחניכים באים לפעולות שלי כי לא נעים להם ממני, כי הקשר שלי איתם כבר לא נהיה בין מדריך- חניך, אלא קשר של חבר, היה עדיף מהתחלה שלא יבואו לפעולה מאשר שישבו בפעולה ולא יוכלו להפנים את מה שאני מנסה להעביר. המק"ק אצלי בקן שמר על דיסטנס מאיתנו וזה הצליח, יכולנו לבקר את מה שהוא ניסה להעביר, ובאנו לפעולות כי אהבנו את מה שהיה שם, חוץ מזה הוא כן היה איתנו מאוד פתוח ולא שיקר לנו נגיד לגבי העובדה שפה ושם הוא מעשן כדי לחסוך מאיתנו את הצביעות, לפני שנה היה מקק שלא סיפר לנו שהוא מעשן ודי ירד לי האמון בו, רק כי הוא הסתיר את זה ולא היה גלוי איתנו.

 

[TziMHoNoa]

זהר-

איזו שכבה אתה מדריך?

 

[חזוז]

ח', שנה הבאה ט'

 

[jast]

..

למרות שאני לא מאמינה בדיסטאנס ממש, וחניכים שלי ידעו שאני מעשנת(גוב), וכמובן שאני אסביר להם מה דעתי על זה ושאם הם יברחו לעשן הם יעשו את זה לגמרי מבחירה שלהם.. וזה לא קשור לכבוד, כי אם חניך מכבד אותך הוא מכבד אותך בתור בנאדם ובתור מי שאתה.. וההפך, אם הוא ידע שאתה משקר לו או שאתה ממש צבוע הוא לא יאהב אותך. אבל השאלה הייתה, שזה מישהי שהיא חברה שלי ומכירה אותי, איך פתאום אפשר להפסיק להיות חבר של מישהו... ונגיד שכן, זה לא שהיא לא יודעת עלי מספיק דברים שלא אמורים לדעת על קומונר.. ואם היא תתקשר אלי אחרי 12 בלילה אני לא באמת אוכל לכעוס עליה(למרות שלא הייתי כועסת על אף אחד שהיה מתקשר אלי, חניכים שלי לפעמים היו מתקשרים בחמש בבוקר כי הם ממש רצו סתם לדבר).. וחן אמרת שזה לא בסדר לשאול שאלות מסויימות, אין בעיה שישאלו, לפעמים אני אענה ולפעמים לא.. (ואת יודעתצ כמה שאלות חניכים שלי היו שואלים

) כשאת רואה חניך שלך בוכה איך את יכולה לעודד אותו ולדבר איתו שכשאת לא מספרת לו כלום? אני לא חושבת שלשאול כמה חברים היו לך זה אישי מידי... הרי מה, ליל ועידו לא היו מדברים איתנו על דברים כאלה? את יודעת כמה הייתי בוכה לליל כשהייתי עצובה והיא הייתה מקשיבה לי, בכל שעה? והייתי יכולה לספר לה הכל, וסיפרתי לה על החברה שהייתה לי באותו זמן . זהלא נחשב אישי מידי ? ואת לא חושבת שכיבדו אותם? אנחנו מאד כיבדנו אותם, אנחנו דיי הערצנו אותם, עד היום.. יותר מאלה שעכשיו, ששומרים איתנו על - דיסטאנס. איזה מן מדריכה את אם את לא רוצה אפילו להקשיב להם? ולדבר איתם גם על דברים שלא קשורים לערכים ולטיולים/סמינרים/ודברים שקשורים לשמוצ, אלא גם על החיים עצמם, שזה גם חשוב, בידיוק כמו לדבר על ערכים... כי איזה מן בנאדם זה שיש לו המון ערכים אבל בתור בנאדם הוא חרא, אז מה זה שווה... ?

 

[דיייייייייייי]

לא אמרתי שאני לא ארצה להקשיב להם,

וכן חן,כמו שכתבתי למעלה אני כן אסכים לחניכים שלי להתקשר אליי ב12 בלילה ואפילו 5 לפנות בוקר מצידי..זה רק מחזק את הקשר. וגם כשהדרכתי,היה לחניכים שלי את הפלאפון הפרטי שלי והם התקשרו אלי הרבה...וכמה פעמים אפיילו ההורים שלהם התקשרו,חבל שזה מה שמשתמע לך ממה שאמרתי,כי אני ממש ממש לא אמרתי שאני לא רוצה שחניכים לא יספרו לי דברים, שהיו לי חניכים הם היו מספרים לי המון דברים ובכיף היתי מקשיבה להם,ולדעתי זה היה הצד הכי חזק שלי בתור מדריכה,בעיניין הקשר האישי.וכן חן,לפעמים נתנתי דוגמה אישית מדברים שלי,כשבחרתי לדבר על החיים שלי,דיברתי. אמרתי שלא היתי רוצה להיות במצב שישאלו אותי יותר מידי שאלות אישיות,כי זה מביך אותי בתור בן אדם. זה בחירה של המדריך ספציפית.

 

[TziMHoNoa]

../images/Emo45.gif

מדריך ששומר על דיסטנס וריחוק כ"כ גדולים- גם אם הוא מקשיב לחניך, זה נובע מזה שזה כתוב ב"ספר החוקים למדריך" ולא כי הוא באמת רוצה, כי איך אפשר לרצות לדבר עם מישהו שלא באמת מכירים?