שאלה
- פותח הנושא מתוקה1
- פורסם בתאריך
השתיקה יפה לחכמים...
מי אמר ששתיקה זה דבר שלילי? כשתהיי מוכנה לדבר את תדברי. אם את לא מרגישה צורך לדבר כנראה שאת לא צריכה ואם את לא צריכה את לא חייבת. השאלה הנשאלת היא האם את זקוקה לפריקת מטען כלשהו? את מרגישה מועקה כלשהי שהיית רוצה לפרוק אך לא יכולה, או מה? בכל אופן- אני תמיד אשמח לקרוא תליב
מי אמר ששתיקה זה דבר שלילי? כשתהיי מוכנה לדבר את תדברי. אם את לא מרגישה צורך לדבר כנראה שאת לא צריכה ואם את לא צריכה את לא חייבת. השאלה הנשאלת היא האם את זקוקה לפריקת מטען כלשהו? את מרגישה מועקה כלשהי שהיית רוצה לפרוק אך לא יכולה, או מה? בכל אופן- אני תמיד אשמח לקרוא תליב
איש ללא תכונות
New member
אני חושב
שכל פעם שמאוד עצובים צריך על אפה וחמתה של העצבות לעשות בדיוק את מה שהעצבות לא רוצה שנעשה. שהרי בוודאי שאי אפשר לדבר עם אף אחד בשעת עצבות. כי אף אחד הרי לא קיים בכלל אז איך אפשר לדבר איתו או שלא לדבר איתו? העצבות הופכת את כל העולם לאף אחד גדול באמצעות זה שהיא דוחפת את אפה לכל העניינים שלנו ומשתלטת על כל חלקה טובה.זה בהחלט אף אחד גדול ודגול מרבבה.! אולי כדאי לדבר עם החתולים בשכונה שלנו,לתת להם לאכול ולשתות, ואם יש לנו חתולים משלנו או כלבים או כל חיית מחמד אחרת,אז אפשר לפצוח איתם בשיחה קלה,לא ממש מחייבת על סיבותיה של העצבות שלנו ומצב הרוח וכדומה. סביר להניח שהם לא יאמרו או יעשו שום דבר שיעצבן אותנו במיוחד וידכא אותנו אף יותר.לכל היותר יביטו בנו בעיניים גדולות ומלאות הבעה ויכשכשו בזנב או יפהקו באלגנטיות. אני בהחלט סבור ששהייה במחיצת החיות עשויה לשפר פלאים את מצב הרוח שלנו בשעת עצבות. חוץ מזה כדאי לעשות כל דבר אחר שעושה לנו טוב בדרך כלל וכל אחד מאיתנו יודע יודע יותר טוב מהאחרים מה עושה לו טוב. מה עושה לך טוב בדרך כלל כאשר את לא עצובה? אם יש לך נגישות אל אחד מהדברים הללו בשעת העצבות,עסקי בו, אל תשארי קפואה ולא פעילה,כי העצבות מצליחה להישאר יותר זמן במקום שבו קיימת חוסר פעילות ועניין. בהצלחה מתוקה.
שכל פעם שמאוד עצובים צריך על אפה וחמתה של העצבות לעשות בדיוק את מה שהעצבות לא רוצה שנעשה. שהרי בוודאי שאי אפשר לדבר עם אף אחד בשעת עצבות. כי אף אחד הרי לא קיים בכלל אז איך אפשר לדבר איתו או שלא לדבר איתו? העצבות הופכת את כל העולם לאף אחד גדול באמצעות זה שהיא דוחפת את אפה לכל העניינים שלנו ומשתלטת על כל חלקה טובה.זה בהחלט אף אחד גדול ודגול מרבבה.! אולי כדאי לדבר עם החתולים בשכונה שלנו,לתת להם לאכול ולשתות, ואם יש לנו חתולים משלנו או כלבים או כל חיית מחמד אחרת,אז אפשר לפצוח איתם בשיחה קלה,לא ממש מחייבת על סיבותיה של העצבות שלנו ומצב הרוח וכדומה. סביר להניח שהם לא יאמרו או יעשו שום דבר שיעצבן אותנו במיוחד וידכא אותנו אף יותר.לכל היותר יביטו בנו בעיניים גדולות ומלאות הבעה ויכשכשו בזנב או יפהקו באלגנטיות. אני בהחלט סבור ששהייה במחיצת החיות עשויה לשפר פלאים את מצב הרוח שלנו בשעת עצבות. חוץ מזה כדאי לעשות כל דבר אחר שעושה לנו טוב בדרך כלל וכל אחד מאיתנו יודע יודע יותר טוב מהאחרים מה עושה לו טוב. מה עושה לך טוב בדרך כלל כאשר את לא עצובה? אם יש לך נגישות אל אחד מהדברים הללו בשעת העצבות,עסקי בו, אל תשארי קפואה ולא פעילה,כי העצבות מצליחה להישאר יותר זמן במקום שבו קיימת חוסר פעילות ועניין. בהצלחה מתוקה.
אין לי שם בסדר?
New member
נהנים מזה !!!
מגיע שלב שבן אדם מבין (לא דווקא בגלגול אחד) שמה שהוא עושה .. זה את הדבר שהוא רוצה יותר מכל לעשות ברגע הנוכחי. כלומר שאם את יושבת ועצובה ובוכיה.. זה כי בדיוק את זה את רוצה לעשות ולהרגיש ולחוות עכשיו. אחרת, היית עושה משהו אחר. לכן אם את כבר עושה את זה, תהני מזה ! עצבות זה רגש חזק וחי! את לא מרגישה חיה? .. עוצמתית? קיימת? כשאת עצובה? תהני מזה, זאת חוויה. וכשיגיע הרגע שתגידי שנמאס לך, פשוט לכי ותעשי משהו אחר. כל עוד תמשיכי לעשות את מה שאת עושה, דעי לך שזה איפה שאת רוצה להיות. רוצה להיות שמחה ומאושרת?.. אז בבקשה! אף אחד לא עוצר אותך. מהרגע שהבנתי את האמת הזאת, הפסקתי להתלונן על מצבים שאני נמצא בהם, אין לי מחשבות כמו "למה זה קורה לי ולמה אני ככה ולמה אני מרגיש ככה". ובד"כ אני בוחר ברגע שאני רואה את זה פשוט להחליף את זה בשימחה, לעשות ההיפך. ..בעשיה! אבל הרבה פעמים אני פשוט בוחר להישאר במקום הזה.. ההבדל הוא, שאני לא מתלונן. אני שם כי שם אני רוצה להיות. אז מה יש לי להתלונן?
מגיע שלב שבן אדם מבין (לא דווקא בגלגול אחד) שמה שהוא עושה .. זה את הדבר שהוא רוצה יותר מכל לעשות ברגע הנוכחי. כלומר שאם את יושבת ועצובה ובוכיה.. זה כי בדיוק את זה את רוצה לעשות ולהרגיש ולחוות עכשיו. אחרת, היית עושה משהו אחר. לכן אם את כבר עושה את זה, תהני מזה ! עצבות זה רגש חזק וחי! את לא מרגישה חיה? .. עוצמתית? קיימת? כשאת עצובה? תהני מזה, זאת חוויה. וכשיגיע הרגע שתגידי שנמאס לך, פשוט לכי ותעשי משהו אחר. כל עוד תמשיכי לעשות את מה שאת עושה, דעי לך שזה איפה שאת רוצה להיות. רוצה להיות שמחה ומאושרת?.. אז בבקשה! אף אחד לא עוצר אותך. מהרגע שהבנתי את האמת הזאת, הפסקתי להתלונן על מצבים שאני נמצא בהם, אין לי מחשבות כמו "למה זה קורה לי ולמה אני ככה ולמה אני מרגיש ככה". ובד"כ אני בוחר ברגע שאני רואה את זה פשוט להחליף את זה בשימחה, לעשות ההיפך. ..בעשיה! אבל הרבה פעמים אני פשוט בוחר להישאר במקום הזה.. ההבדל הוא, שאני לא מתלונן. אני שם כי שם אני רוצה להיות. אז מה יש לי להתלונן?
אין לי שם בסדר?
New member
אין פה סודות
הכי מהר שתביני שזה לא משהו שאת צריכה להבין .. את כל הזמן מנסה להבין להבין להבין .. ואת חושבת, שברגע שתביני אז הכל יסתדר מעצמו. פשוט תפסיקי לחפש תשובות.. ותתחילי -לעשות- דברים אחרים.. כי לפי מה שאת אומרת את לא אוהבת את מה שאת עושה עכשיו. (לא שאני מאמין) את מנסה להבין.. ושמשם דברים יסתדרו. אני אומר הפוך.. תעשי, ומשם את תגידי "אה!! עכשיו מבינה!" לעשות מה?.. לא יודע, תעשי כל מיני דברים, ואני מתכוון לזה מילולית, פשוט תנסי כל מיני דברים.. תעמדי על הראש, תלכי על ארבע, תעשי שטויות, תנסי כל מיני דברים, לא יודע מה. עד שמשהו יצליח. אישית לעצמי מצאתי שכשאני מרגיש חוסר בטחון או עצב או חולשה בסביבה כלשהי, אני ישר הולך ועושה משהו שלא שיגרתי לי לעשות.. לעיתים זה להתחיל לדבר עם אנשים שאני לא מכיר. זה מוציא אותי מזה. אני הולך לעשות משהו "שלא בא לי" עכשיו לעשות. הדברים שאת אומרת "לא בא לי אני בדכאון", אותם! תעשי, בדיוק כשלא בא. אני לא "משכנע" את עצמי להיות שמח, אני "עושה שמחה". כמו שאת עושה.. ברגעי השמחה שלך. היית פעם שמחה?.. איך עשית את זה אז? ואל תספרי לי סיפורים שזה בגלל כל מיני נסיבות חיצוניות.. באותה צורה את יכולה להיות שמחה עכשיו. פשוט תחליטי להיות שמחה, תתנהגי ככה, תחשבי ככה, ואז אחרי שתעשי את זה, לפחות 10 דקות!.. גם תרגישי ככה. נסי לרקוד למשל. ואם תגידי לעצמך שאת "מדוכאת" עכשיו ולא בא לך לרקוד, אז תדעי שאת רוצה להישאר איפה שאת ולא רוצה לצאת מזה כרגע, וזה בסדר גמור. העצב... כמוהו כשמחה, הוא לא משתלט והוא לא ישות חיצונית שבאה להשתלט לך על הגוף. העצב הוא משהו שאת מחוללת בתוכך בדיוק כמו השמחה. את לא רוצה להיות עצובה?.. אל תיהיי. ואם את כבר מוצאת את עצמך במצב עצוב .. ואת באמת לא רוצה להיות שם. אז לכי תעשי משהו אחר.. תביני שאת זה לא העצב. תני לעצב להיות בשלו.. כאילו הוא משהו זר. ופשוט תעשי דברים אחרים.. תגידי לו "שלום עצב, מה אתה עושה היום? אני יוצאת לבלות" ואז הוא ילך.. כי הוא יראה שאין לו מקום בגוף שלך, שאת לא מספקת לו סביבה נוחה להתקיים בה. ואחרי שתעשי את זה מספיק פעמים.. הוא גם יפסיק לחזור. מניסיון
הכי מהר שתביני שזה לא משהו שאת צריכה להבין .. את כל הזמן מנסה להבין להבין להבין .. ואת חושבת, שברגע שתביני אז הכל יסתדר מעצמו. פשוט תפסיקי לחפש תשובות.. ותתחילי -לעשות- דברים אחרים.. כי לפי מה שאת אומרת את לא אוהבת את מה שאת עושה עכשיו. (לא שאני מאמין) את מנסה להבין.. ושמשם דברים יסתדרו. אני אומר הפוך.. תעשי, ומשם את תגידי "אה!! עכשיו מבינה!" לעשות מה?.. לא יודע, תעשי כל מיני דברים, ואני מתכוון לזה מילולית, פשוט תנסי כל מיני דברים.. תעמדי על הראש, תלכי על ארבע, תעשי שטויות, תנסי כל מיני דברים, לא יודע מה. עד שמשהו יצליח. אישית לעצמי מצאתי שכשאני מרגיש חוסר בטחון או עצב או חולשה בסביבה כלשהי, אני ישר הולך ועושה משהו שלא שיגרתי לי לעשות.. לעיתים זה להתחיל לדבר עם אנשים שאני לא מכיר. זה מוציא אותי מזה. אני הולך לעשות משהו "שלא בא לי" עכשיו לעשות. הדברים שאת אומרת "לא בא לי אני בדכאון", אותם! תעשי, בדיוק כשלא בא. אני לא "משכנע" את עצמי להיות שמח, אני "עושה שמחה". כמו שאת עושה.. ברגעי השמחה שלך. היית פעם שמחה?.. איך עשית את זה אז? ואל תספרי לי סיפורים שזה בגלל כל מיני נסיבות חיצוניות.. באותה צורה את יכולה להיות שמחה עכשיו. פשוט תחליטי להיות שמחה, תתנהגי ככה, תחשבי ככה, ואז אחרי שתעשי את זה, לפחות 10 דקות!.. גם תרגישי ככה. נסי לרקוד למשל. ואם תגידי לעצמך שאת "מדוכאת" עכשיו ולא בא לך לרקוד, אז תדעי שאת רוצה להישאר איפה שאת ולא רוצה לצאת מזה כרגע, וזה בסדר גמור. העצב... כמוהו כשמחה, הוא לא משתלט והוא לא ישות חיצונית שבאה להשתלט לך על הגוף. העצב הוא משהו שאת מחוללת בתוכך בדיוק כמו השמחה. את לא רוצה להיות עצובה?.. אל תיהיי. ואם את כבר מוצאת את עצמך במצב עצוב .. ואת באמת לא רוצה להיות שם. אז לכי תעשי משהו אחר.. תביני שאת זה לא העצב. תני לעצב להיות בשלו.. כאילו הוא משהו זר. ופשוט תעשי דברים אחרים.. תגידי לו "שלום עצב, מה אתה עושה היום? אני יוצאת לבלות" ואז הוא ילך.. כי הוא יראה שאין לו מקום בגוף שלך, שאת לא מספקת לו סביבה נוחה להתקיים בה. ואחרי שתעשי את זה מספיק פעמים.. הוא גם יפסיק לחזור. מניסיון
אין לי שם בסדר?
New member
עכשיו את יודעת
שאת רוצה להישאר איפה שאת. העצב לא משתלט, את פשוט בחורת להיכנע לו, או יותר נכון להישאר איפה שאת. שום דבר לא שולט בך.. זאת את שמכוונת את הדברים.. את רק חושבת שזה "לא בסדר" שאת מרגישה עצוב. את חושבת שזה "לא בסדר" להנות מעצב, ובגלל זה כל פעם שעצוב לך את חושבת שמשהו לא בסדר ושזה לא אמור להיות ככה. את נהנית להיות עצובה. תהני מזה, או שתשני את זה. אין דבר כזה "משתלט עלי", זאת את. תתחילי לרקוד. אם תחליתי שלא בא לך לרקוד כי את עצובה, דעי לך ששם את רוצה להישאר, ואל תגידי לעצמך כל מיני שטויות, באמת שטויות, כמו "העצב משתלט עלי"
שאת רוצה להישאר איפה שאת. העצב לא משתלט, את פשוט בחורת להיכנע לו, או יותר נכון להישאר איפה שאת. שום דבר לא שולט בך.. זאת את שמכוונת את הדברים.. את רק חושבת שזה "לא בסדר" שאת מרגישה עצוב. את חושבת שזה "לא בסדר" להנות מעצב, ובגלל זה כל פעם שעצוב לך את חושבת שמשהו לא בסדר ושזה לא אמור להיות ככה. את נהנית להיות עצובה. תהני מזה, או שתשני את זה. אין דבר כזה "משתלט עלי", זאת את. תתחילי לרקוד. אם תחליתי שלא בא לך לרקוד כי את עצובה, דעי לך ששם את רוצה להישאר, ואל תגידי לעצמך כל מיני שטויות, באמת שטויות, כמו "העצב משתלט עלי"
אין לי שם בסדר?
New member
אל תאמיני לעצמך
כל עוד שתאמיני לעצמך שאת לא רוצה להיות שם. תסבלי.. והרבה.. יכול לקחת לך חיים שלמים ואולי אפילו לא, כדי להבין את זה. הסיבה שאני לא מאמין לך. היא כי הדרך היחידה לדעת בוודעות מה בן אדם רוצה, היא לפי מה שהוא -עושה! לא לפי מה שהוא אומר.. את מדברת .. מדברת.. כן.. אומרת לי מה את רוצה ובזמן שאת אומרת לי את זה את עושה ההיפך. ברור שקשה לך!! אז מה ? אז אני שואל אותך עכשיו. איפה את בוחרת להישאר? איפה שנוח לך?.. או ללכת לאיפה שקשה ולהתעמת עם זה? כי זה נעשה קל..ברגע שלא מוותרים לעצמך, אני אומר לך. "קשה לי", זה בעצם "אני רוצה להישאר איפה שאני כי יותר נוח לי פה" אז גם בפעם הבאה שתגידי לעצמך "קשה לי" תהני מזה כי שם את רוצה להישאר. קשה לי זאת לא סיבה להישאר במקום. קשה לי זה תירוץ. ואת מחפשת תירוצים.. כל כך הרבה.. אני בטוח שגם להודעה הזאת את תמצאי לי משהו.. כי הMIND שלך יצירתי, של כולנו.. הוא יעשה הכל כדי להשאיר אותך איפה שאת, את תמצאי ותחפשי סיבות, אני בטוח שאפילו ברגע שאת קוראת את זה את כבר חושבת מה לענות לי ואיך לשכנע אותי... עצרי!!! זה ה MIND שלך, כבר חושב מה לענות לי כדי להשאיר אותך איפה שאת. דברים כמו "קשה לי", "לא מצליחה", "אי אפשר". בפעם הבאה שתכתבי לי משהו כזה .. אני פשוט אכתוב לך "את צודקת". ושם זה יגמר. ושם תישארי. אז או שתעשי את הצעד.. כי זאת עשיה פשוטה.. את הצעד את יכולה לעשות אם תחליטי באמת לעשות. או שתחליטי להישאר שם. לי בטח לא אכפת. אבל מה שלא תבחרי.. תהני ממנו !
כל עוד שתאמיני לעצמך שאת לא רוצה להיות שם. תסבלי.. והרבה.. יכול לקחת לך חיים שלמים ואולי אפילו לא, כדי להבין את זה. הסיבה שאני לא מאמין לך. היא כי הדרך היחידה לדעת בוודעות מה בן אדם רוצה, היא לפי מה שהוא -עושה! לא לפי מה שהוא אומר.. את מדברת .. מדברת.. כן.. אומרת לי מה את רוצה ובזמן שאת אומרת לי את זה את עושה ההיפך. ברור שקשה לך!! אז מה ? אז אני שואל אותך עכשיו. איפה את בוחרת להישאר? איפה שנוח לך?.. או ללכת לאיפה שקשה ולהתעמת עם זה? כי זה נעשה קל..ברגע שלא מוותרים לעצמך, אני אומר לך. "קשה לי", זה בעצם "אני רוצה להישאר איפה שאני כי יותר נוח לי פה" אז גם בפעם הבאה שתגידי לעצמך "קשה לי" תהני מזה כי שם את רוצה להישאר. קשה לי זאת לא סיבה להישאר במקום. קשה לי זה תירוץ. ואת מחפשת תירוצים.. כל כך הרבה.. אני בטוח שגם להודעה הזאת את תמצאי לי משהו.. כי הMIND שלך יצירתי, של כולנו.. הוא יעשה הכל כדי להשאיר אותך איפה שאת, את תמצאי ותחפשי סיבות, אני בטוח שאפילו ברגע שאת קוראת את זה את כבר חושבת מה לענות לי ואיך לשכנע אותי... עצרי!!! זה ה MIND שלך, כבר חושב מה לענות לי כדי להשאיר אותך איפה שאת. דברים כמו "קשה לי", "לא מצליחה", "אי אפשר". בפעם הבאה שתכתבי לי משהו כזה .. אני פשוט אכתוב לך "את צודקת". ושם זה יגמר. ושם תישארי. אז או שתעשי את הצעד.. כי זאת עשיה פשוטה.. את הצעד את יכולה לעשות אם תחליטי באמת לעשות. או שתחליטי להישאר שם. לי בטח לא אכפת. אבל מה שלא תבחרי.. תהני ממנו !
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.