מסעדה/ בית קפה על חוף הים בלילה
ישבנו שם שעות, מרוכזים זה בזו, מוקפים בהמוני אנשים שבאו והלכו והלכו ובאו ורק אנחנו נתקענו שם, עם האייס קפה שלו והלימונדה שלי (אני לא מאמינה שאני זוכרת מה שתינו... זה היה לפני שנתיים), לא מסוגלים להוריד את העיניים, לא רוצים לעצום עיניים אפילו לרגע, כדי שלא נפספס מצמוץ של האדם השני. אחרי זה טיילנו על החוף, יחפים, מתחמקים מהמדוזות שנסחפו אליו והתחבקנו... כל כך חזק ולכל כך הרבה זמן. כל כך פשוט ורגיל ועדיין מחמם לי את הלב, רק להזכר בזה.