שאלה...

[dolphiness]

שאלה...../images/Emo41.gif

איפה אפשר ללמוד יפנית באופן רציני??? בארץ כמובן.....

 

[GnomeBubble]

כתבתי לא מזמן מאמר בדיוק על זה

יש שם הרבה טיפים והצעות ללימוד יפנית ממקורות שונים, גם באופן רשמי וגם באופן עצמאי. חוץ מזה, אפשר למצוא רשימה של מורים בלוחות של הפורום.

 

[raisingod]

פירוט

אמם אני חושב שרובם נמצאים במאמר אבל הנה כמה: 1) בטכניון-יש לו שני קורסים אבל ברמה די נמוכה 2) ברליץ- רמה ממש נמוכה ועולה הרבה (עולה כמו 4 חודשים באוניברסיטה העברית גם לומדים פחות) 3) האוניברסיטה הפתוחה 4) (המועדף) האוניברסיטה העברית בי-ם- יחסית מלמדים ברמה לפי מה שהבנתי מתלמידים(הם נתנו לי לראות קצת חומר) ויש גם אופציה לתואר שני בעניין(זה חלק מלימודי מזרח אסיה אפשר ללמוד או סינית או יפנית או קוראנית) - המרצה לא ממש מרשה לקהל דומם להכנס(לא רשומים לחוג) אני הצלחתי להכנס פעם והוא נראה נחמד.

 

[GnomeBubble]

בקשר לאוניברסיטאות

גם באונ' חיפה ובאונ' תל-אביב יש קורסים ליפנית ברמה גבוהה, עד כמה שאני יודע - אפשר לבדוק באתר. בטכניון שני הקורסים באמת לא מגיעים לרמה גבוהה, אבל לפי מה שהבנתי מבחר שלי שלקח אותם, כנראה שהמרצה יתן לשומעים חופשיים להיכנס. אם אתם מכירים מישהו שעוד לוקח אותם זה רק עוזר.

 

[לירון אוהבת יפן]

בקשר לאוניברסיטה העברית

אני עומדת ללמוד שם יפנית במסגרת החוג למזרח אסיה

ובדיוק עכשיו חזרתי ממפגש של החוג. לפי מה שנראה לי זה באמת ברמה גבוהה, אבל אמרו לנו לא להשלות את עצמנו שנוכל להגיע לרמה מאד גבוהה ביפנית מדוברת. שמים שם דגש כנראה יותר על דקדוק וקנג'י. בכל מקרה, אני אתחיל ללמוד ואז אספר לכם איך זה באמת! אגב, יש פה מישהו שגם לומד מזרח אסיה בעברית?

 

[GnomeBubble]

זה לא הבעייה האמיתית לדעתי

לא ניסיתי אף פעם ללמוד יפנית באופן מסודר, אבל אני חושב שהבעייה האמיתית היא שאם פשוט לא מתנסים בשפה בפועל (מדברים אותה, מנסים לראות סרטים/לקרוא ספרים וכו') אז הלימוד לא עוזר מעבר לרמה מסויימת, ולא משנה כמה הוא מתקדם. מלמדים שם דקדוק וקאנג'י, וזה מאוד חשוב ויכול לעזור מאוד, אם מצרפים לזה איזושהיא הטמעה של השפה. אם תנסי להיחשף לחומר ביפנית מעבר לשיעורים ואפילו לסוע ליפן אחרי שתסיימי את התואר, אז אני חשוב שדווקא תוכלי להגיע לרמה של דיבור שוטף ואפילו כתיבה שוטפת.

 

[raisingod]

לימודי שפה באוניברסיטה

העברית שמה דגש בתארים בהיסטוריה שכשתגמור תואר שני תוכל להבין את השפה המדובר , בנוגע לדיבור הם פחות שמים דגש(המבנה האונברסיטאי לא ממש מאפשר לתרגל דיבור).

 

[GnomeBubble]

תלוי בגודל הקורסים

אני לא יודע איך זה באוניברסיטה העברית, אבל לפי מה ששמעתי, דווקא הקורסים בטכניון קטנים, ומתרגלים בהם הרבה דיבור (כמובן שלא ברמה גבוהה, אבל עדיין).

 

[לירון אוהבת יפן]

מסכימה, לזה התכוונתי

אם רוצים אפשר לעשות את זה באופן עצמאי (ספרים, סרטים וכו'). אחד הפרופ' המליץ לנו לעשות את זה. אבל אני משערת שכשאתה סטודנט למי יש זמן... בכל זאת, גם בשיעורים הרשמיים יש מעבדה לשונית שאמורה לכסות קצת מזה. אני מקווה שידברו בתירגולים כמה שיותר. ובכל מקרה אם נורא רוצים אפשר לנסות לדבר אחד עם השני (אבל אז אין כל כך מי שיתקן אותך). בעצם גם לך, בתור מישהו שלומד את השפה לבד, אין כל כך איך לתרגל דיבור, לא? אבל אתה צודק, זה אמור לתת בסיס טוב.

 

[raisingod]

תירגול דיבור: שיטות

אז אני יתחיל בהקדמה קצת מדעית על מה שקורה כדי שאנשים יבינו. המוח שלנו מחולק לשני חלקים (אונות) ימנית ושמאלית שלכל אחת מהם תפקיד שונה הימנית אחראית על מידע לוגי ועל קליטה של הפרשים דקים- האזור שאחראי להפרשים דקים אחראי גם לקליטת צלילים, היכולת שלנו ללמוד צלילים היא בלתי נגמרת עך שאיננו מוגבלים לצורת הגיה של שפה אחת, הבעיה היא שעם הגיל האזור נהיה פחות ופחות פעיל(מכיוון שאנחנו שומעים אותם צלילים), כשאנו מנסים להגות צליל/מילה המוח "ניגש" לעזור הזה ו"מבקש" איך להגות את המילה/צליל. אז אחרי ההקדמה הינה השיטה שלי- להקשיב הרבה מאוד ליפנית (אנימה/סרטים יפנים{אני יכול להמליץ על דברים שתיים האלו}/מוזיקה{אני לא ממש ממליץ יש JPOP ממש גרועיםת אבל אם כן הולכים על זה אז BOA הם נחמדים }) העקרון הוא שלכול אחד יקח מידת זמן שונה, לדוגמה אני שנולדתי אם יכולת הבחנה קצת יותר גדולה(וקול מאוד גמיש-LOL מאין voice actor) יבין יותר מהר מאשר מישהו אם חוש מוזיקלי אפסי(יש קשר- היכלות להבחין בהדלים דקים בצליל). ועוד דבר, לא לנסות לתרגל אם מישהו אחר עד שיודעים ששניכם באמת מבינים איך הוגים נכון את הצלילם-אין שום יתרון בשמיע של מישהו שלא native speaker של השפה או לפחות מדבר כמו אחד

 

[מנסה ניסיון]

צודק לחלוטין

למדתי כחצי שנה את השפה. לא הרבה זמן, אבל מספיק זמן כדי לקלוט את מאפייניה הבסיסיים ומה מייחד אותה משפות אחרות. התחביר וההירגנה פשוטים למדי וכמובן שצוואר הבקבוק הוא הקנג'י, אבל הבעיה היא שללא חשיפה נאותה (ה"הטמעה" שדיברת עליה) כל הקנג'י וכל הידיעה שלך פשוט "יתבזבזו".. אני לא חושב שזה רק ענין של קריאת ספרים\מנגה\מה שזה לא יהיה, אלא חשיפה יומיומית לניואנסים קטנים, לתרבות ולמנהגים המשולבים באופי הדיבור של היפני הממוצע.

 

[GnomeBubble]

כמובן שהחשיפה הכי טובה שיש

זה פשוט לגור כמה שנים ביפן ולנצל את התקופה הזאת כדי לקרוא ולדבר הרבה יפנית. אחרי תקופת זמן כזאת, ביחד עם השקעה מתאימה, אפשר לדעתי להגיע לרמה של יפנית שוטפת (גם בקריאה, גם בדיבור וגם בכתיבה).