האמת, פה התקלת אותי
כי האינסטינקט הראשון הוא כן להגיד לך שזה תפקיד הזוגיות ושכל משבר שנצא ממנו רק יחזק אותנו והתפקיד שלנו הוא בפרוש להיות שם אחד בשביל השני. אבל שאלת לגבי פרידה, אז את בעצם מנסה לשאול אם עדיף להפרד להתמודד בנפרד, להתגבר על המשבר ואז לחזור להיות ביחד?? כי זו נוסחה שאני לא מאמינה בה. אני מבינה את מה שאת אומרת וגם לי קרה שהיה לי חרא של יום ובעלי חזר הביתה עם פרצוף ברצפה והחלטתי שחרא שלו יותר גדול משלי אז אני אקח צעד אחורה ואתן לו להיות מצוברח היום, אבל זה נקודתי. אנחנו, ושוב זו דעתי האישית, עברנו משבר ענק כשעברנו לארה"ב, לי לקח זמן למצא את עצמי ואת המקום שלי ולו לקח זמן למצא עבודה שתתאים לתנאים שלנו ולשנינו היה קשה ונתליתי רק עליו כי זה כל מה שהיה לי, אז זה לא היה קל ושנינו היינו במקום רע ונאלצנו ללמוד להתמודד עם קשיים חדשים ובשום שלב פרידה לא היתה אופציה. היו ימים שאני הייתי יותר מסכנה, היו ימים שהוא היה יותר מסכן, אבל סה"כ עברנו את זה. בקיצור אני רואה את זה כ- אם יש רצון יש יכלת ואם הזוגיות חשובה נלחמים ומשתדלים וכל עוד זה בא משני הצדדים זה אמור להצליח.