שאלה

youngG

New member
שאלה../images/Emo4.gif

אני והחברשלי (מזה 3 שנים) עוברים לאחרונה תקופה מאוד מאוד קשה,ואני מתכוונת מאוד ורציתי לשאול אם מישהי/ו ממכם אי פעם הרגיש שהוא מכביד על בן הזוג במצוקה שלו ברמה כזו שחשב שעדיף אולי להפרד לזמן מה כי המשבר גורם לקרע ביניכם?
 

Tully Is Here

New member
אני אגיד לך את דעתי

וזה בלי לדעת מה קורה בינכם ומה אופי הקשיים, אבל בעיני בן זוג שם לטוב ולרע ובייחוד לרע... נכון קורה שהרע נהייה כבר כל כך גדול ומתסכל שנראה שאין פתרון ואנחנו לא יכולים לעזור לצד השני, אז לוקחים אויר ואולי קצת ספייס, מכניסים דברים לפרופורציות וממשיכים בכוחות מחודשים. פרידה לא אמורה להיות פתרון למשברים. אולי במקום להפרד תחליטו שאתם שמים את המשבר בצד לערב אחד ותעשו משהו זוגי וכיף?? לפעמים להתמקד בדברים אחרים ושמחים יותר יכול לעזור. בכל מקרה שיהייה לכם בהצלחה ואני מקווה שתתגברו.
 

youngG

New member
הנקודה היא ש..

המשבר הוא לא בזוגיות,לכל אחד יש משבר בחיים האינדיבידואלים ומן הסתם משפיע על הזוגיות אבל הבעיה האמיתית היא לא בזוגיות (כרגע הזוגיות היא היחידה בחיים שלי שעודמתפקדת באופן תקין)... קחי דוגמא:כשלבן זוגך רע וקשה את תמיד תהיי שם בשבילו כדי להקל ולתמוך ובכך את למעשה נוטלת חלק מהעול על עצמך. אבל מה קורה כשעל שניכם מוטל עול עצום וכל אחד אמור להוסיף על עצמו מנטל האחר כדי ל"סייע"? אני לא מרגישה תומכת במיוחד כשאני נשענת עליו בזמן שהוא עצמו מתפורר. לפעמים התחושה היא של "כמה מזל יש לי אותך" ולפעמים "אסור לי עכשיו לבכות על הכתף שלו כי הוא לא יעמוד בזה,הדבר האחרון שהוא צריך עכשיו זה גם הצרות שלי". ואני מצפה כאן לתשובה בסגנון שזהו התפקיד של הזוגיות ונועדנו לטוב ולרע...השאלה היא אולי אם הרע שיש לכל אינדיבידואל בחיים משפיע בצורה שלילית על התמודדתו של בן הזוג עם הקשיים שלו?
 

Tully Is Here

New member
האמת, פה התקלת אותי

כי האינסטינקט הראשון הוא כן להגיד לך שזה תפקיד הזוגיות ושכל משבר שנצא ממנו רק יחזק אותנו והתפקיד שלנו הוא בפרוש להיות שם אחד בשביל השני. אבל שאלת לגבי פרידה, אז את בעצם מנסה לשאול אם עדיף להפרד להתמודד בנפרד, להתגבר על המשבר ואז לחזור להיות ביחד?? כי זו נוסחה שאני לא מאמינה בה. אני מבינה את מה שאת אומרת וגם לי קרה שהיה לי חרא של יום ובעלי חזר הביתה עם פרצוף ברצפה והחלטתי שחרא שלו יותר גדול משלי אז אני אקח צעד אחורה ואתן לו להיות מצוברח היום, אבל זה נקודתי. אנחנו, ושוב זו דעתי האישית, עברנו משבר ענק כשעברנו לארה"ב, לי לקח זמן למצא את עצמי ואת המקום שלי ולו לקח זמן למצא עבודה שתתאים לתנאים שלנו ולשנינו היה קשה ונתליתי רק עליו כי זה כל מה שהיה לי, אז זה לא היה קל ושנינו היינו במקום רע ונאלצנו ללמוד להתמודד עם קשיים חדשים ובשום שלב פרידה לא היתה אופציה. היו ימים שאני הייתי יותר מסכנה, היו ימים שהוא היה יותר מסכן, אבל סה"כ עברנו את זה. בקיצור אני רואה את זה כ- אם יש רצון יש יכלת ואם הזוגיות חשובה נלחמים ומשתדלים וכל עוד זה בא משני הצדדים זה אמור להצליח.
 

youngG

New member
ההבדל בינך וביני טולי

הוא שכשאת ובעלך עברתם את המשבר הייתם זוג נשוי ואילו אני בחורה,אפשר אפילו להגיד עדיין ילדה, שנמצאת בקשר שאינו מחייב אז הדגל של "להשאר באש ובמים" פחות משמעותי עבורי ואולי בגיל כזה כשיחסים נקלעים לסיטואציות כמו שלנו צריך לבחון דרכי התמודדות אחרות. זה נשמע כאילו אני משכנעת את עצמי פה למה אנחנו צריכים להפרד, אבל זה ממש לא ככה...פשוט...חבל לי לראות אהבה/ מערכת יחסים דועכות בגלל קשיים שמחוץ לקשר ואני לא בטוחה שאני יודעת כיצד לטפל בזה בצורה האידיאלית (ולכן ההתיעצות)
 

lili81

New member
היי

היי.. השאלה הנשאלת היא.. אם תיפרדו אז יהיה לך ולו יותר קל אם הקשיים האישיים שלכם כל אחד בפני עצמו. את לבד אמרת שהזוגיות היא הדבר היחיד התקין אצלך כגרע אז למה לקלקל גם את זה. אני חושבת שאתם כן צירכים להישאר ביחד ולהתמודד עם הכל ביחד.. למרות שזה בטוח ולא קל ..אבל ישנם תקופות בחיים ולכל תקופה יש את הענינים שלה... ואני באמת מקווה שיסתדר כמה שיותר מהר..
 

אניטהא

New member
זוגיות זו מילת המפתח

אם הקשר הוא לא רציני ולא רואים עתיד לקשר-מוטב להיפרד כל אחד לדרכו ולהתמודדות שלו עם הקשיים. אבל! והאבל הוא גדול,אם הקשר רציני וחשוב לכם אז אני לא רואה הפרדה בין המשברים. כל משבר של בן זוגי הוא גם משבר שלי ולהפך. יש מחויבות לטוב ולרע ואי אפשר לעשות תורנות משברים. מתמודדים ביחד. מאחלת לך הרבה טוב בחיים.
 
זה שיש לך משבר

לא אומר שזה צריך לגרום לקרע או לפרדה אחרי הכל אומרים בטוב וברע ואם זה רע לא צריך לברוח.
 

Miss Shmelo

New member
../images/Emo26.gifלומר לך במלוא הכנות...

דעתי האישית תמיד אומרת "יחד בטוב וברע"
3 שנים אתם יחד, אני מניחה שלא סבלת, אחרת לא הייתם היום יחד! רק שתדעי שלא הכל ורוד בחיים- יום אסל יום בסל. אני לא יודעת מאיזו בחינה אתם מכבידים אחד על השני, ועד כמה את באמת אוהבת אותו ומוכנה להקריב בשבילו. אם את באמת אוהבת אותו ומוכנה לעבור את התקופה הזו יחד איתו- תעשו "איחוד כוחות": תעניקו האחד לשני את מלוא התמיכה החסרה לכם. תאמיני לי שדווקא במצבים כאלה אתם צריכים אחד את השני, חישבי: באיזה מצב יהיה לך טוב יותר: 1. יחד עם החבר. 2. בלי החבר. ותגיעי למלסקנות לבד. דעתי האישית היא שלא זורקים קשר של 3 שנים לפח האשפה, בטח ובטח לא במצב שאתם נמצאים בו( זה כ"כ לא אובייקיטיבי). בכל מיקרה, מקווה שתיתני לקשר שלך צאנס,ושיהיה לך המון בהצלחה!! גברת שמלו
 
למעלה