שאלה

michal223

New member
שאלה ../images/Emo4.gif

שלום לכולם. אני תלמידה שנה א' לריפוי בעיסוק בת"א. רציתי לברר אתכן, לאחר שלא מצאתי יותר מדי חומר על הנושא בספרייה, האם מרפאות בעיסוק מטפלות בדר"כ במטופלים עם בעיות הפרעה כפייתית טורדנית (OCD) ואם כן, במה מתבטא הטיפול? אשמח אם תענו לי בהקדם. תודה מראש.
 

Mנטה

New member
חפשי בספרים ושאלי אנשים

אבל לא כאן. את שיעורי הבית שלנו, אנחנו כבר הכנו, תודה. (ולכל התוהות, זאת נשמעת שאלה קלאסית של מישהי בקבוצת PBT)
 

michal223

New member
תודה רבה ליעל

ולגבי Mנטה , את צודקת, זו אכן שאלה קלאסית של בחורה מקבוצת PBT ואחד המקורות שאני מעוניינת להיעזר בו הוא מרפאות בעיסוק,בדקתי בספרים ושאלתי אנשים וזהו עוד מקור שמשמש לי לעזר, התאכזבתי לקבל תגובה כזו ממך בתור מישהי שהייתה במקום שלי פעם, חבל.
 
הטיפול שנמצא יעיל

להפרעה טורדנית כפייתית הוא שילוב בין טיפול התנהגותי וטיפול תרופתי. הטיפול ההתנהגותי נקרא דה-סנסיטיזציה והוא כולל חשיפה מדורגת למקור הפחד (שמעורר את הקומפולסיות) תוך הימנעות מביצוע "טקס הניטרול" - עם ולמרות אי הנוחות הרבה שבהמנעות ובהצפה הרגשית (חרדה) שמופיעה עמה. מטפלים התנהגותיים פועלים על פי פרוטוקולים, כלומר תוכנית טיפול מאוד ברורה המדרגת את רמות החשיפה, כשמדובר בקומפולסיות; וכשמדובר במחשבות טורדניות המטפלים מלמדים את המטופלים טכניקות לעצירת מחשבות. אם את מרפאה בעיסוק שלמדה לעבוד בשיטה הזו - זה מה שהטיפול יכלול. אם לא למדת לעשות זאת, קרוב לודאי שלא תקבלי את הפציינט הזה לטיפול אישי וספציפי ל-OCD שלו אלא תראי אותו במחלקה עם יתר המטופלים לפעילות כללית יותר בקבוצות, בפעילות פרטנית וכד'... אבל אז ההתיחסות שלך בטיפול היא לא ממוקדת ב- OCD.
 
למנטה בעיקר

אבל גם לשאר. התגובה התוקפנית לגבי השאלה נראתה לי קצת לא במקומה. אני חושבת א. שאפשר לאמר קצת אחרת את אותו דבר, ב. שאם סטודנטית שואלת על ההפרעה היא יכולה לקבל תשובה כמו כל אחד אחר שמגיע לפורום. שרון מור
 

Mנטה

New member
אם אני זוכרת נכון

כבר דובר פה על זה פעם, אבל אולי אני מערבבת עם פורום אחר. בכל אופן לדעתי אנחנו לא פורום עזרה בשיעורי בית ואין שום סיבה לסטודנטים לקצר דרך ולבוא לשאול כאן שאלות. כל הרעיון הוא שהם ילמדו לחפש בעצמם. בעיני פשוט אסור לענות להם. ואגב, זה לא היה תוקפני, זה היה תקיף, ויש הבדל.
 

add1

New member
למיכל וMמנטה במיוחד

שלום , אני סטודנטית לריפוי בעיסוק ולעיתים קרובות אני קוראת בפורום פניות ותשובות מרתקות מהן אני לומדת המון (ולעיתים אף יותר מהחומר הנלמד בשיעורים), ידוע לי שאיני הסטודנטית היחידה ועצם קיומו של פורום זה תורם לכולנו. עם זאת אני דווקא מעלה כאן טענה- לך מיכל ולך Mמנטה- שמתי לב כי כאשר סטודנטיות פונות אליכן בשאלה אתן עונות בצורה מזלזלת ומעליבה, אתן טוענות כי את "שיעורי הבית שלכן כבר עשיתן", נכון אתן צודקות- אין זה מתפקידכן להכין את המטלות של הסטודנטים הפונים אך עליכן להבין כי אתן מהוות לנו מקור מידע חיוני והאמינו לי שאינינו מסתפקים בתשובותיכן ועליהן מבססים את העבודות - במקום להזדעק ולהגיב בצורה כה מעליבה אולי כדאי שתבינו עד כמה הסטודנטים מעריכים את המקצוע, מתעניינים בו ורוצים ללמוד הרבה מעבר לנדרש- האין זה אומר שנהיה אנשי מקצוע טובים? שהבנו את מהות תפקידנו- לחקור ולרצות תמיד לדעת יותר? אנא הבינו כי עצם זה שפונים אליכן זה מוכיח כי אתן מוערכות בעינינו ודעתכן חיונית לנו. עד היום הדבר החשוב ביותר שלמדתי היה כי במהותו המרפא בעיסוק צריך לרצות לעזור ולהעניק מעצמו, לצערי מתשובותיכן נוכחתי לדעת כי לעיתים אלו כנראה רק דיבורים. כל אדם הפונה אליכן בשאלה בין אם זהו הורה מתוסכל, עמית לעבודה או סטודנטית המבקשת ייעוץ - פונה מתוך נזקקות מסויימת ומתוך תקווה לקבל מענה יאה. אם אינכן מעוניינות להגיב זוהי זכותכן המלאה אך אין לכן כל זכות לנקוט בטון מזלזל לאדם הפונה לעזרה. וזה מה שמנסים להנחיל לנו בביה"ס לרב"ע- האין זה כך בשטח???
 
../images/Emo2.gif ../images/Emo2.gif ../images/Emo2.gif

א. תגידי, לא שמת לב שאני אותו האדם ? ב. מאז שיעל ואני מנהלות את הפורום היתה רק שאלה אחת של סטודנטית, אני חושבת שלא צריך לענות והבהרתי את זה בתקיפות הראויה, יעל ענתה בפירוט רב. מזה גזרת ש"כאשר סטודנטיות פונות אליכן בשאלה אתן עונות בצורה מזלזלת ומעליבה" ??? ג. ולא, אני לא חושבת שלשאול שאלה בפורום זאת דרך לגיטימית להכין שיעורי בית. "תארו לי מקרה שמתאים לגישה" מבחינתי זהה בדיוק ל"כתבו לי את התקציר לספר אבא גוריו". בשני המקרים אני חושבת שהענין לא לגיטימי, לא ראוי וחסר כל הגינות.
 
סטודנטים ופורום מקצועי כמקור מידע.

ב-PBT הנחינו את הסטודנטיות לפנות למקורות מידע באופן עצמאי. בדפי המבוא, יש לנו כתובת של מרפאה בעיסוק שבמקרה הצורך תוכל להנחות אותם, כיצד להגיע אל "מקורות המידע" והכיוון הכללי ... הרי המטרה היא לא לזרוק אותן למים, כדי שיטבעו ? לא ? פורום ריפוי בעיסוק, הוא מקור מידע חשוב !וניתן להשתמש בתשובות מכאן, כרפרנס חשוב ואיכותי. מסקנה, אין שום מניעה שאם סטודנטית, תפנה שאלה אל הפורום, לא נוכל לתת לה הכוונה. ולא מדובר ב"פתרון בעיותיה" להיפך, אני חושבת שרמת ה"מוחות" כאן בהחלט מאפשרת לנו לתמוך בהתפתחות סטודנטיות, להיות מרפאות בעיסוק שחושבות עצמאית,ולומדות עצמאית. אני חושבת שאנחנו יכולות לתת להם את זה. האם אתן שם בבית חושבות שלא ?(הרי הן יכלו להכנס לכאן ולשאול את השאלה "כאחד העם" ולקבל תשובה יפיפיה .
רק בלי מכות, הא ?
 
כשאני הנחיתי PBT הדגשתי

שהפורום הוא לא מקור ראוי ואיכותי. מקור ראוי ואיכותי הוא מקור אקדמי או מקור של מדריכות שמוכר ע"י האוניברסיטה. להביא מכאן מידע ולהתיחס לפורום הזה כאל מקור מידע זה כמו להביא מידע מ"לאשה". נורא מעניין ומדליק שם, כתוב בשפה קלה ויש הרבה חידושים מדעיים, אבל זה לא מקור מתאים לסטודנטים. בשביל זה יש ז'ורנלים מקצועיים ומרפאות בעיסוק שעובדות בתחום מסוים ולא באות לפורום כדי לנוח להתאוורר לקלוט רעיונות ופה ושם גם לייעץ. אני מאוד לא מסכימה עם הגישה הזאת.
 
יכולה להעיד רק בשם עצמי

שמה שאני רגישה אליו זה אופן הפנייה. אם סטודנטית באה ומבקשת חומר, מאמרים, ומקורות מידע לגבי קבוצות (מבנה קבוצה, תכנים, רציונל וכו') זה מקפיץ לי את הפיוזים כי באמת בא לי להגיד לה "גיברת, לכי לספרייה". לעומת זאת אם השאלה פונה לניסיון המקצועי ומנוסחת באופן כזה שמבקשים לדעת "מה עושים כש...X" זה כבר סיפור אחר. בגלל זה לראשונה עניתי ש"אני את שיעורי הבית שלי כבר עשיתי" ולזו עניתי בהדגמה של "איך מטפלים ב...X ומה מקומה של המרפאה בעיסוק שם" בעיני היו אלו שתי פניות שונות לגמרי. מידע, מאמרים, תכנים, מבנה ורציונאל - באמת אפשר לקרוא לבד, לא צריך אותי. בקשר לניסיון מהשטח - פה אולי עוד שווה לשמוע מה יש לי להגיד. גם שוות בעיני שאלות המעמידות מושגים בסיסיים על השולחן לדיון - בבחינת "OK, קראנו מה כתוב בספר, עכשיו בואו נשמע איך זה בא לידי ביטוי תכלס בשטח".
 
לכן חשוב להגדיר.

אני מאמינה שאפשר לקבוע מה כן ומה לא ? להגדיר לסטודנטיות איזה ניסוחים יכולו להועיל להן ... לא יודעת. אני חושבת שלמידה מתבצעת בהמון מקומות ... כן גם בלאישה. אני באופן אישי מעדיפה ספרות מקצועית כבדה ... אבל זוכרת שבתחילת הדרך, כל מי שאמר משהו "הגיוני" נחשב ... אח"כ לומדים לסנן. לדון עם ה"נלמד" מול גוף ידע "נחשב" יותר.
 
נדמה לי

שמזה זמן שאנו מנסות להגדיר מה כן ומה לא. כן לשאלות הפונות לניסיון ולחשיבה משותפת - לא למאמרים, ושאר ירקות
 

נטע13

New member
יעל, בשני משפטים כתבת

את כל מה שכתבתי בתגובה ארוכה מדי... איך את עושה את זה???
 
נאה דורש נאה מקיים

יעל, מיכל, נטע וכל האחרים, קראתי בעיון את כל הדיון בנושא ואני חושבת שזהו דיון חשוב מאד בהיבט המקצועי של מקום הפורום בעשייה המקצועית של כולנו ומקומו בפן השיווקי של המקצוע. אני מפנה להתייעצות בפורום אנשים רבים הפונים אלי באמצעות אתר האינטרנט של העמותה בשאלות בתחומים שאינני בקיאה בהם. אני מקפידה מאד על ניסוח Politicly correct ושיווקי, כדי שהפונה אכן ימשיך ויעזר במרפאים בעיסוק ולא יתקפל מתשובה שלילית ויסיק מכך על כל המקצוע. אני חושבת שלמנחות הפורום ולפעילים המרכזיים בו מקום חשוב בהטוויית רמת הכתיבה בפורום והתכנים. זה בסדר להציב גבולות ל"מה כן ומה לא" אבל אי אפשר לדרוש ניסוחים קורקטיים אם התשובות ניתנות בצורה כל כך אמוציונאלית ושאינה מכבדת את הפונה, תוך שיוצאים בהאשמות שלא נבדקו. פונה כזה יסיק מתגובותיכן על כל המקצוע וזה חבל. אתן מייצגות הרבה אנשים אחרים, שאולי חלקם חושבים שכן יש מקום לתת מענה, ולו חלקי, לשאלות כאלה, ואינכן מייצגות רק את עצמכן. אני מקווה שכל הקוראים יקבלו את הדברים האלה כביקורת בונה, שרק תאפשר לפורום להמשיך ולהיות מקום לשאלות קטנות כגדולות (אפרופו Client Centered). סיגל
 
סיגל, אני מייצגת רק את עצמי

הפורום הזה מייצג רק את מי שגולש בו, אני מייצגת רק את עצמי ואני לא מוכנה לקחת אחריות על כל האנשים שעוסקים בתחום הזה ובטח שלא על המקצוע. כבר אמרתי בעבר, הפורום איננו אקדמי ואיננו מתיימר להיות כזה. מי שרוצה להתייעץ מוזמן, ומוזמן גם לקחת אחריות על מה שקורה לו עם זה. בדיוק כמו שאם מישהו שואל אותי ברחוב מה דעתי כמרפאה בעיסוק על משהו, אני אענה לפי איך שמתאים לי באותו הזמן. אני חוזרת ומדגישה: הפורום איננו אקדמי. הייעוץ פה הוא רק על פי שיקול דעתם, נוחותם ועניינם של הגולשים בו. אף אחד מאיתנו לא חייב כלום לאף אחד אחר. ומי שכל זה מתאים לו, מוזמן להנות אתנו ואולי אולי גם ללמוד.
 
מסכימה ולא מסכימה

היי מיכל, ראשית אני חושבת שכאשר לצד הודעותיך מופיע שמך בכחול, כלומר כמנהלת הפורום, אינך מייצגת רק את עצמך. לי באופן אישי חורה הדבר כי את הפורום הקימה העמותה ושמה מופיע בראש הדף כנותנת חסות. חשוב להבין את ההיסטוריה של כניסתנו לעולם האינטרנט וכמי שהיתה, ביחד איתך, חלק מהגוף שהניע את התהליך הייתי מצפה שתחושי באחריות הזו. אני כן מסכימה אם ההדגשה שזהו אינו פורום אקדמי ושמטרתו לימוד משותף. חשוב לציין ש"לא אקדמי" אינו שווה ל"לא מקצועי" ובטח שלא ל"לא שיווקי". אני מקווה שבסוף ניישר קו בעניין זה למען כולנו. אני חושבת, אם לא התבלבלתי לגמרי כבר, שהמטרה של כולנו משותפת. שיהיה שבוע טוב, סיגל
 

נטע13

New member
לרגע לשים את הטון המעליב/נעלב בצד

ולשים לב לביקורת, המוצדקת לטעמי, שהופנתה כלפי ה"סטודנטיות"... אני בוגרת ירושלים, כך שאין לי מושג מה זה קבוצת ה- BPT הזו (לי זה נשמע כמו עוד הפרעה או אבחון מהתחום הפסיכיאטרי... תסלחו לי...). אבל לחפש מידע פה על הפרעה OCD? HELLO! בכל מדליין נורמלי אפשר להוציא מלאנתלפים מקורות נהדרים, בעברית ובאנגלית על ההפרעה הזו. בספרייה לא מצאת? איך זה יכול להיות? נשגב מבינתי להבין ואז פשוט עלה על דעתי שאת צריכה לחפש טוב יותר. יעל נתנה לך אולי סיכום מתומצת ויפה אבל להביא אותו כמקור? אולי לבדוק ב- AJOTים האחרונים או ב- IJOTים האחרונים לגבי מאמר שקשור? כל מרפאה בעיסוק שפרסמה בז'ורנלים אלו תאור מקרה או מאמר בהקשר להפרעה פסיכיאטרית זו או אחרת ציינה גם קוים לדמות ההפרעה וכמובן את אופי הטיפול של רב"ע. ופה אני רוצה לציין שבאופן נדיר אינני מסכימה עם נגה, וכי לקחת את לאשה כמקור, גם אם בערבון מוגבל, זה לחלוטין לא מקצועי. רק לאחרונה הביאה לי מטופלת מאמר מצויין (אעלק) על צלקות ואופן הטיפול בהם, שהופיע בלאשה. היא לא הבינה למה לא מיד הציעו לה זריקות ועוד כל מיני שיטות טיפול שמאד מתאימות לקלאס-קליניק ודומיהם אבל לא כאלו שהולמות צלקות נרחבות על כל חלקי גופה... וגם פה בפורום, אני יכולה אולי לענות למישהי על סדים, או אבחונים פיזיקליים. אבל מי אני? אולי אני סתם מישהו חסר אחריות? אולי השמטתי את המידע הכי הכי חשוב שבעולם? אולי הנסיון שלי הוא של חודשיים בקליניקה? ועכשיו יצטטו את התשובה שלי בקבוצה או בעבודה? זה מקור לגיטימי? ואגב, למה אני יכולתי לחפש מאמרים כמו גדולה ועד היום אני עושה את זה? אמנם אז לא היה לי אינטרנט אבל היום יש, ועדיין את המקורות אני מחפשת במאמרים וספרים ואולי גם קצת דרך הרשת אבל לא שואלת שאלות כאלו בפורומים. ואגב, סטודנטים יותר נגישים לספרייה ממני... אני חושבת שמקום הפורום הזה הוא להפרות ולהתדיין ולהעלות נושאים עם דילמות וקונפליקטים אבל לא לשים את אוכל בפה, ללעוס, ולבלוע עבור מי שצריך ולעשות את זה גם בהקדם (כך היא ביקשה....)היא פשוט צריכה לחפש לחפש רק עוד קצת. ואחרי שהיא תבדוק היא יכולה לשאול כאן בפורום למה יש חילוקי דעות? למי יש נסיון עם שיטה X ומה החוויה האישית שלה משיטה זו? איתנו כאן אפשר אולי לעבד ולהעלות שאלות נוקבות וקשות. ולהתקיל אותנו בדברים חשובים שגם אותנו יאתגרו ויעוררו.
 
למעלה