שאלה

מצב
הנושא נעול.
שאלה ../images/Emo35.gif

שאלה

אולי אני לא במקום הנכון אבל אולי תוכלו לעזור לי אני מטופלת של IVF שעשו לה שאיבה גדולה של ביציות אחרי פעם אחר של החזרה של קפואים החלטתי שאני לא מעונינת לעשות החזרה קפואים יותר. יש לי אפשרות לתרום את הביציות שלי ?
 

סביון1

New member
שלום ליאל

שאלה

אולי אני לא במקום הנכון אבל אולי תוכלו לעזור לי אני מטופלת של IVF שעשו לה שאיבה גדולה של ביציות אחרי פעם אחר של החזרה של קפואים החלטתי שאני לא מעונינת לעשות החזרה קפואים יותר. יש לי אפשרות לתרום את הביציות שלי ?
שלום ליאל
תודה על הכוונות הטובות אבל הצרה היא שמה שהקפיאו לך זה לא ביציות סתם אלא ביציות מופרות, כלומר עוברים קפואים. לכן אי אפשר לתרום אותם, אלא אם כן תתרמי אותם לאישה ללא בן זוג שממילא מקבלת זרע של תורם. ואז צריך לזכור שמי שסיפק לך את הזרע בטיפול (בן זוגך או תורם?) הוא האב הגנטי של העוברים הנתרמים. אני לא בטוחה שזה מותר בישראל. אבל תגידי, למה את לא מעונינת להחזיר מוקפאים יותר? סביון
 
../images/Emo141.gifלסביון1|

שלום ליאל
תודה על הכוונות הטובות אבל הצרה היא שמה שהקפיאו לך זה לא ביציות סתם אלא ביציות מופרות, כלומר עוברים קפואים. לכן אי אפשר לתרום אותם, אלא אם כן תתרמי אותם לאישה ללא בן זוג שממילא מקבלת זרע של תורם. ואז צריך לזכור שמי שסיפק לך את הזרע בטיפול (בן זוגך או תורם?) הוא האב הגנטי של העוברים הנתרמים. אני לא בטוחה שזה מותר בישראל. אבל תגידי, למה את לא מעונינת להחזיר מוקפאים יותר? סביון
לסביון1|
לשאלת למה אני א מעונינת להחזיר קפואים כי זה גורם לי ללחצים ולמצבי רוח מאוד משתנים שכול הסוביבים אותי סובלים גם כך קשה לי אז אין לי צורך בבלגן עוד יותר גדול אולי זה נשמה מגעיל אך אני אישית מעדיפה שאיבה ואת כול התהליך שקשור בזה.אודה לך אם תוכלי לענות לי על עוד שאלות שקשורות בזה כגון אם אבקש בסיבוב הזה שלא יפרו לי את כול הביציות אז יש אפשרות לתרום אותן ואם כן מה התהליך ? ויש צורך של בן הזוג ?תודה מראש
 

סביון1

New member
מגעיל? בכלל לא אבל מאד מוזר בעיני

לסביון1|
לשאלת למה אני א מעונינת להחזיר קפואים כי זה גורם לי ללחצים ולמצבי רוח מאוד משתנים שכול הסוביבים אותי סובלים גם כך קשה לי אז אין לי צורך בבלגן עוד יותר גדול אולי זה נשמה מגעיל אך אני אישית מעדיפה שאיבה ואת כול התהליך שקשור בזה.אודה לך אם תוכלי לענות לי על עוד שאלות שקשורות בזה כגון אם אבקש בסיבוב הזה שלא יפרו לי את כול הביציות אז יש אפשרות לתרום אותן ואם כן מה התהליך ? ויש צורך של בן הזוג ?תודה מראש
מגעיל? בכלל לא אבל מאד מוזר בעיני
תהליך של שאיבה תמיד נראה לי הרבה יותר בלגן, הרבה יותר לחץ ומתח, יותר זריקות ויותר עצבים. לכן אני פשוט מתפלאה. למה תהליך של החזרת מוקפאים גורם לך ליותר לחץ? את מבייצת באופן טבעי? כי אם כן אז בכלל אין צורך בשום הכנה לפני החזרת מוקפאים, סתם מעקב אחרי הביוץ והחזרה ביום המתאים. בקשר לשאלות שלך - את יכולה לומר לרופא שלך מראש שאת מעונינת לתרום ביציות והוא צריך לדאוג לכל שאר התהליך. מחתימים אותך על טופס אני חושבת, וזה הכל. אין לי מושג מה מעורבות בן הזוג בתרומה. בכל אופן תודה על הנכונות לתרום, אבל אולי תשקלי שוב את ענין החזרת המוקפאים? פשוט חבל. סביון
 

תמר27

New member
ברצינות ? ומאפשרים לך ?

לסביון1|
לשאלת למה אני א מעונינת להחזיר קפואים כי זה גורם לי ללחצים ולמצבי רוח מאוד משתנים שכול הסוביבים אותי סובלים גם כך קשה לי אז אין לי צורך בבלגן עוד יותר גדול אולי זה נשמה מגעיל אך אני אישית מעדיפה שאיבה ואת כול התהליך שקשור בזה.אודה לך אם תוכלי לענות לי על עוד שאלות שקשורות בזה כגון אם אבקש בסיבוב הזה שלא יפרו לי את כול הביציות אז יש אפשרות לתרום אותן ואם כן מה התהליך ? ויש צורך של בן הזוג ?תודה מראש
ברצינות ? ומאפשרים לך ?
אני ממש מבינה על מה מדברת ליאל. גמאני התחננתי להתחיל סיבוב שלם של שאיבה והכל, העיקר לא מוקפאים. אבל אמרו לי שמדיניות בית החולים היא לגמור את המוקפאים, כדי לא "לתפוס" מקום במקרר. אז מעניין איך - אם באמת - הסכימו לךלהתחיל סיבוב מההתחלה. וסביון - אני יודעת שבעצם זה לא קשור לפורום אבל הנה מגיע ההסבר ואז שאלה. ההסבר הוא שמבחינתי למשל, אין לי בעיה להמשיך ולהזריק גונל / מנוגון / כוריגון לפי הצורך. גם מהשאיבה אני מתאוששת די מהר. לעומת זאת, בטיפול מוקפאים, כשאני על פרוגינובה... אוי אוי אוי אוי אוי. גם אם אני אכתוב פה מסר באורך קילומטר את לא משערת לעצמך עד כמה זה נוראי. והשאלה אליכם : אני חושבת שבהכנה לתרומת ביציות זה הכרח להיות על פרוגינובה. איך אתן מסתדרות עם זה ????
 

ayoosh

New member
כנראה שזה מאוד אישי...

ברצינות ? ומאפשרים לך ?
אני ממש מבינה על מה מדברת ליאל. גמאני התחננתי להתחיל סיבוב שלם של שאיבה והכל, העיקר לא מוקפאים. אבל אמרו לי שמדיניות בית החולים היא לגמור את המוקפאים, כדי לא "לתפוס" מקום במקרר. אז מעניין איך - אם באמת - הסכימו לךלהתחיל סיבוב מההתחלה. וסביון - אני יודעת שבעצם זה לא קשור לפורום אבל הנה מגיע ההסבר ואז שאלה. ההסבר הוא שמבחינתי למשל, אין לי בעיה להמשיך ולהזריק גונל / מנוגון / כוריגון לפי הצורך. גם מהשאיבה אני מתאוששת די מהר. לעומת זאת, בטיפול מוקפאים, כשאני על פרוגינובה... אוי אוי אוי אוי אוי. גם אם אני אכתוב פה מסר באורך קילומטר את לא משערת לעצמך עד כמה זה נוראי. והשאלה אליכם : אני חושבת שבהכנה לתרומת ביציות זה הכרח להיות על פרוגינובה. איך אתן מסתדרות עם זה ????
כנראה שזה מאוד אישי...
כי אני- עם כל ההכנות שקיבלתי כאן- חשבתי שהפרוגינובה תהרוס לי את החיים, תעשה אותי עם פתיל קצר
וסמרטוט מהלך...
... יחסית היה בסדר- הייתי קצת עצבנית וקצת עייפה... אבל זה היה כאין וכאפס לעומת התוספת המופלאה של הגסטון... שהפך אותי באמת לרותי סמרטוטי...
 

סביון1

New member
לא יודעת, אצלי אמנם הפרוגינובה זה

ברצינות ? ומאפשרים לך ?
אני ממש מבינה על מה מדברת ליאל. גמאני התחננתי להתחיל סיבוב שלם של שאיבה והכל, העיקר לא מוקפאים. אבל אמרו לי שמדיניות בית החולים היא לגמור את המוקפאים, כדי לא "לתפוס" מקום במקרר. אז מעניין איך - אם באמת - הסכימו לךלהתחיל סיבוב מההתחלה. וסביון - אני יודעת שבעצם זה לא קשור לפורום אבל הנה מגיע ההסבר ואז שאלה. ההסבר הוא שמבחינתי למשל, אין לי בעיה להמשיך ולהזריק גונל / מנוגון / כוריגון לפי הצורך. גם מהשאיבה אני מתאוששת די מהר. לעומת זאת, בטיפול מוקפאים, כשאני על פרוגינובה... אוי אוי אוי אוי אוי. גם אם אני אכתוב פה מסר באורך קילומטר את לא משערת לעצמך עד כמה זה נוראי. והשאלה אליכם : אני חושבת שבהכנה לתרומת ביציות זה הכרח להיות על פרוגינובה. איך אתן מסתדרות עם זה ????
לא יודעת, אצלי אמנם הפרוגינובה זה
"אוי אוי אוי" אבל גם הגונלים למיניהם לא ממש עשו לי טוב. מכולם אני חוטפת ת'ג'ננה בסופו של דבר. בתרומת ביצית צריך פרויגינובה רק כשהעוברים טריים וצריך לתזמן את הביוץ שלה ושלנו, או כאשר אין ביוץ ספונטני. ושוב אני שואלת: את מבייצת ספונטני? כי אם כן לא צריך שום פרוגינובה בהכנה להחזרת מוקפאים! (בין אם מתרומה או שלך, זה לא משנה). ככה החזירו לי את המוקפאים בפעם האחרונה (שהיתה הכי "מוצלחת" שלי: הריון של 8.5 שבועות): קיבלתי מחזור, התחלתי מעקב זקיקים, ברגע שהיה ביוץ התקשרנו למכון להודיע שיפשירו את העוברים, למחרת הודיעו לי שאחד שרד ויום אחרי זה כבר היינו על המטוס והחזירו לי אותו. מההחזרה התחלתי ליטול אנדומטרין ואספירין וזהו. שום דבר חוץ מזה. לא פרוגינובה ולא נעליים. היתה לי רירית 8 עם או בלי פרוגינובה. עוד יתרון שיש באי-לקיחת פרוגינובה הוא שלא צריך גסטון אחר כך. הסבר: הפרוגינובה מדכאת את הגופיף הצהוב כך שהוא לא מתפקד כראוי ולכן הגוף צריך עוד תמיכה פרוגסטרונית. לכן צריך גסטון. אבל בלי פרוגינובה מספיק תמיכה "קלה" של אנדומטרין. עכשיו בקשר לשאלה "איך אתן מסתדרות עם זה". אני פשוט משתדלת לזכור כל הזמן שאני מושפעת מהורמונים וכל פעם שמשתחרר לי איזה פיוז בראש אני משתדלת לתפוס את עצמי, לעצור שניה לפני שאני צורחת על הקרבן התורן ולהזכיר לעצמי שזה לא אני כאן משתוללת, זה ה"אדם זאב" שהשתחרר בליל ירח מלא ומתקשה לשלוט בעצמו. ואז אני חושקת שיניים, מתאפקת, ובסוף נרגעת קצת. אגב, אני עכשיו כן על פרוגינובה כי התחלנו סיבוב טיפול חדש וצריך לתזמן אותי עם התורמת. אבל למרבה הפלא לפחות בינתיים (ארבעה ימים כבר) אני עוד לא עצבנית, רק מתקשה להתרכז, שוכחת המון דברים וכמובן, איך אפשר בלי, לא ישנה בלילה. אבל ברור לי שהקריזות עוד יגיעו (הן כנראה מחכות שהחצי השני יחזור ממילואים...) נחמד שקפצת לפה תמר, אבל רק לביקור קצר כן?
 

תמר27

New member
ביקור קצרצר

לא יודעת, אצלי אמנם הפרוגינובה זה
"אוי אוי אוי" אבל גם הגונלים למיניהם לא ממש עשו לי טוב. מכולם אני חוטפת ת'ג'ננה בסופו של דבר. בתרומת ביצית צריך פרויגינובה רק כשהעוברים טריים וצריך לתזמן את הביוץ שלה ושלנו, או כאשר אין ביוץ ספונטני. ושוב אני שואלת: את מבייצת ספונטני? כי אם כן לא צריך שום פרוגינובה בהכנה להחזרת מוקפאים! (בין אם מתרומה או שלך, זה לא משנה). ככה החזירו לי את המוקפאים בפעם האחרונה (שהיתה הכי "מוצלחת" שלי: הריון של 8.5 שבועות): קיבלתי מחזור, התחלתי מעקב זקיקים, ברגע שהיה ביוץ התקשרנו למכון להודיע שיפשירו את העוברים, למחרת הודיעו לי שאחד שרד ויום אחרי זה כבר היינו על המטוס והחזירו לי אותו. מההחזרה התחלתי ליטול אנדומטרין ואספירין וזהו. שום דבר חוץ מזה. לא פרוגינובה ולא נעליים. היתה לי רירית 8 עם או בלי פרוגינובה. עוד יתרון שיש באי-לקיחת פרוגינובה הוא שלא צריך גסטון אחר כך. הסבר: הפרוגינובה מדכאת את הגופיף הצהוב כך שהוא לא מתפקד כראוי ולכן הגוף צריך עוד תמיכה פרוגסטרונית. לכן צריך גסטון. אבל בלי פרוגינובה מספיק תמיכה "קלה" של אנדומטרין. עכשיו בקשר לשאלה "איך אתן מסתדרות עם זה". אני פשוט משתדלת לזכור כל הזמן שאני מושפעת מהורמונים וכל פעם שמשתחרר לי איזה פיוז בראש אני משתדלת לתפוס את עצמי, לעצור שניה לפני שאני צורחת על הקרבן התורן ולהזכיר לעצמי שזה לא אני כאן משתוללת, זה ה"אדם זאב" שהשתחרר בליל ירח מלא ומתקשה לשלוט בעצמו. ואז אני חושקת שיניים, מתאפקת, ובסוף נרגעת קצת. אגב, אני עכשיו כן על פרוגינובה כי התחלנו סיבוב טיפול חדש וצריך לתזמן אותי עם התורמת. אבל למרבה הפלא לפחות בינתיים (ארבעה ימים כבר) אני עוד לא עצבנית, רק מתקשה להתרכז, שוכחת המון דברים וכמובן, איך אפשר בלי, לא ישנה בלילה. אבל ברור לי שהקריזות עוד יגיעו (הן כנראה מחכות שהחצי השני יחזור ממילואים...) נחמד שקפצת לפה תמר, אבל רק לביקור קצר כן?
ביקור קצרצר
ולעולם על תקן של אורחת. אצלי, אם יעיפו אותי מ"פוריות" בעוון אי-עמידה-בזמנים של להיכנס כבר להריון, זה יהיה היישר למחלקת הפונדקאות. ביציות זה לא המחלקה אצלי . (אני פוליציסטית לתפארת שואבי כמה-שיותר-ביציות למינהם) אבל באה תמיד, כי אתם כולכם "משלנו", לא ?! (-וגם מכניסים יפה אורחים) אני רואה שכולם פה עובדים על בשורות טובות בקרוב. מקווה לשמוח איתכם.
 
תודה תודה

ביקור קצרצר
ולעולם על תקן של אורחת. אצלי, אם יעיפו אותי מ"פוריות" בעוון אי-עמידה-בזמנים של להיכנס כבר להריון, זה יהיה היישר למחלקת הפונדקאות. ביציות זה לא המחלקה אצלי . (אני פוליציסטית לתפארת שואבי כמה-שיותר-ביציות למינהם) אבל באה תמיד, כי אתם כולכם "משלנו", לא ?! (-וגם מכניסים יפה אורחים) אני רואה שכולם פה עובדים על בשורות טובות בקרוב. מקווה לשמוח איתכם.
תודה תודה
כולנו אכן לפני בטא +++++ תמיד מוזמנת לשאול שאלות. חופשי חופשי
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה