דברים לא סגורים
ראשית, אם האב סיפר לילד מניחה שהילד כבר מספיק גדול להבין. עד כמה גדול ועד כמה מבין לא ידוע ובכל מקרה, לדעתי על האב לספר לבנו את האמת על דרך הגעתו לעולם ועל כל מה שקרה סביב לידתו. זכות הילד לדעת, בעיקר כאשר מדובר על ילד שמבקש להכיר את אחיו ה"אחרים" והדבר נמנע ממנו. לא חושבת שיש טעם להסתיר ממנו. אבל, קל מאד להגיד לאחר מה לעשות במקרה כזה. בטוחה שקשה מאד לבצע וכי האב חכך בדעתו לא פעם כיצד ואם לספר לבנו את "קורותיו". מה עתיד לקרות בעתיד? איש אינו יודע. והרי על כך כבר נאמר ע"י חכמים ממני "אין נביא (גם לא נביאה) בעירו". אם יהיה או לא יהיה קשר בין הילדים רק ימים יגידו. ומי יקבע זאת? רק לאל שבשמים פתרונים. אלו בהחלט שאלות לא פשוטות והתשובות עליהן עוד פחות. לדעתי, יש לתת לזמן לעשות את שלו. וכאמור, לא להסתיר מהילד הזה את האמת. הכל כמובן, על פי גילו והבנתו. ובכל מקרה, לא להאשים את הילד. כי הוא אינו אשם בדבר. הוא "תוצר" של אהבה (??) הרבה סבלנות, הרבה הפעלת שיקול דעת והרבה הרבה אהבה וחום יעזרו כאן לכל הנוגעים בדבר.