שאלה

[neuron]

שאלה ../images/Emo35.gif

כשאתם אומרים מודעות פנימית- למה אתם מתכוונים?... ...למה אתם מתכוונים כשאתם אומרים מודעות פנימית??? האם אתם חושבים שהשמלץ הרוחני הזה מביא אותכם קרוב יותר במשהו אל עצמכם, אל הסובבים אותכם, אל הסביבה שלכם??? סתם- תוהה.

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif השמאלץ הרוחני לא מביא לשום מקום

אבל כמו בכל שמאלץ אחר יש בו לפעמים ניצוצות של תובנות שכדאי לקרוא. מה השמאלץ שלך, ידידי?

 

[מיכל מנדל]

מודעות פנימית היא הכל ולא כלום...:-

"כשאת אומרת לא למה את מתכוונת למה את מתכוונת כשאת אומרת לא".... אני שמחה שאתה ניגש לכל עניין בהומור. זה טוב וזה בריא. כן וכל ההתעסקות הזו בעולם הרוח תפקידה להביא אותנו כמה שיותר קרוב אל עולמנו הפנימי. כשנכיר טוב טוב את עולמנו הפנימי ככה נוכל להשפיע חיובית על כל אוהבנו על כל מכרנו ועל כל סביבתנו. אם אני ארגיש שלמה עם עצמי עם המהות שלי עם התפקיד שלי. אם אני ארגיש באמת את האהבה ללא תנאי וללא גבול ואדע להתמלא בעצמי או יאו... אז אוכל להעביר לכל אוהבי מכרי ידידיי וסביבתי אהבה אדירה זו. אור ואהבה אין סופית לך, אהבה ללא תנאי וללא גבול מיכל

 

[tevagil]

"שמאלץ"הזה יותר חשוב מהכל

כל העולם שאתה כעת נמצא בו הוא עולם התופעות החולפות. אתה תמות יום אחד, וככה גם כולנו. כעת נשאלת השאלה: איזה עולם ראוי ללימוד שלך: עולם התופעות החולפות, או העולם הרוחני, הניצחי, הבלתי מתכלה ? עולם התופעות החולפות תמיד משתנה ולא קבוע. ברגע שתלמד משהו, הוא יוכל להשתנות. גם אם תלמד בדיוק מה קורה על כדור הארץ, זה לא אומר שבכדור אחר אין משהו הפוך, או שונה. אנשים מתלהבים לפעמים לקרוא על נפוליון,"איזה אדם גדול, כבש הרבה מדינות" מדוע אם כך אינך קורא על קרישנה, אשר אירגן מלחמה בה מתו מליארדי אנשים, בקרב שהיה באיזור שבין הודו לסין לפני 5000 שנה ? הידע רוחני (אמיתי) שונה בטיבעו מהידע חומרי. הידע הרוחני אינו אובד לך עם המוות, בעוד שהידע החומרי הולך לאיבוד. הידע הרוחני גם מוביל אותך לאושר. איזה מדע כלשהו יכול ללמד אותך שבעצם לא תמות לעולם, ושאתה ניצחי ?. איזה מדע ילמד אותך שאלוהים הוא מאושר ושמח, ושאתה במקור חלק משמחה זאת ? לגבי השאלה שלך: ידעכ רוחני כן מקרב אותנו אל הסביבה שלנו. אנחנו לא מסתכלים על הסובבים אותנו כעל אוייבים או ידידים, כעל משפחה או זרים. עבורנו כל אחד הוא נשמה זהה לגמרי לאחרת. אין נשמה רעה או טובה, אין נשמה עשירה או עניה. אנחנו לומדים להתעלם מהכסות הגופנית המכסה את הנשמה, ומהר מאוד אנחנו לומדים לשנוא את אותה הכסות הזאת, ולראות בה אוייב. אם תפגוש דבק של קרישנה, זה יהיה האדם היחידי בעולם שבעצם לא רוצה ממך כלום, אלא רק רוצה באושר שלך, ומעוניין להחזיר אותך לבית הרוחני שלך, הבית האמיתי אליו אתה שייך.