שאלה
- פותח הנושא pdib
- פורסם בתאריך
רגע, אז בא ניקח את המילה: אני.
מילה זו מחולקת ל-2 הברות: א-ני. הברה מס' 1: א - הברה פתוחה לא מוטעמת. הברה מס' 2: ני- הברה פתוחה מוטעמת. לפי החוק הבסיסי לניקוד הברות: כל הברה פתוחה (שאין אחריה שווא נח או דגש חזק) ולא מוטעמת תנוקד תמיד בתנועה גדולה. לכן מתקיים: א' בקמץ. איך אני יכול לדעת ששם אמור לבוא חטף פתח?! תודה רבה לך...
מילה זו מחולקת ל-2 הברות: א-ני. הברה מס' 1: א - הברה פתוחה לא מוטעמת. הברה מס' 2: ני- הברה פתוחה מוטעמת. לפי החוק הבסיסי לניקוד הברות: כל הברה פתוחה (שאין אחריה שווא נח או דגש חזק) ולא מוטעמת תנוקד תמיד בתנועה גדולה. לכן מתקיים: א' בקמץ. איך אני יכול לדעת ששם אמור לבוא חטף פתח?! תודה רבה לך...
החוק לא עוזר לדעת...
איפה יש חטפים ושוואים. חטף ושווא לא מוגדרים כהברות, ולכן השימוש שלך בחוק אינו נכון. קודם כול יש לדעת היכן יש שוואים וחטפים, ורק אח"כ לנקד עפ"י הכללים. כדי לדעת איפה יש שוואים וחטפים צריך לדעת את המשקל (לדוגמאות עיין גם כאן תחת הכותרת "האם מופיע חטף והיכן?"). במילה אני יש בעיה משום שהיא לא מתאימה למשקל, וקשה לזהות במבטא שלנו שיש שם חטף. יש מילים שפשוט צריך להכיר (אם כי מי שמכיר שירים עם המילה וַאֲנִי יוכל לדעת זאת בקלות, לפי ניקוד ו' החיבור).
איפה יש חטפים ושוואים. חטף ושווא לא מוגדרים כהברות, ולכן השימוש שלך בחוק אינו נכון. קודם כול יש לדעת היכן יש שוואים וחטפים, ורק אח"כ לנקד עפ"י הכללים. כדי לדעת איפה יש שוואים וחטפים צריך לדעת את המשקל (לדוגמאות עיין גם כאן תחת הכותרת "האם מופיע חטף והיכן?"). במילה אני יש בעיה משום שהיא לא מתאימה למשקל, וקשה לזהות במבטא שלנו שיש שם חטף. יש מילים שפשוט צריך להכיר (אם כי מי שמכיר שירים עם המילה וַאֲנִי יוכל לדעת זאת בקלות, לפי ניקוד ו' החיבור).
אור, תודה רבה לך, שוב
זו הייתה עוד שאלה שחיכתה למענה במסמך השאלות הגדול שהכינותי. בביקורי כאן יוצא שאני מוצא תשובות להמון שאלות שלי, למרות שלא אני שואל אותן. זה מעיד כמה שאלות צברתי, כיסיתי כמעט כול שאלה אפשרית. כול יום הייתי חוזר מהעבודה עם פתק עמוס בשאלות לערוך במסמך, גם שאלות על עניינים דקדקנים מאוד, גם קטנוניים. אבל לאחרונה קורה שאני חוזר עם פתקים פחות 'עמוסים'. כנראה כי כיסיתי כמעט את הכול, סוף-סוף
המסמך עומד כרגע על 51 עמודים צפופים בשאלות, הערות, רשימות ודיוקי הגייה של מילים רבות. הגופן כתוב בגודל 12, והכול מסודר וערוך כהלכה. בימים אלה אני עורך אותו ומנסה להפוך אותו לכמה שיותר קל להתמצאות ותמציתי. המסמך יעזור מאוד לכול מי שיש לו ידע בסיסי בלשון, אך מתקשה במכשוליה (כמו רבים שמבקרים בפורום הזה ושואלים את המומחים שאלות). לכם, מומחי השפה, המסמך לא יחדש הרבה, אני גם מאמין שהייתם יכולים להוסיף לו מידיעתכם. אגב, אור, חידשת לי גם בנוגע למיקום ההטעמה ב"אפילו". רשמתי זאת לפניי. שיהיה לכולכם שבת-שלום.
זו הייתה עוד שאלה שחיכתה למענה במסמך השאלות הגדול שהכינותי. בביקורי כאן יוצא שאני מוצא תשובות להמון שאלות שלי, למרות שלא אני שואל אותן. זה מעיד כמה שאלות צברתי, כיסיתי כמעט כול שאלה אפשרית. כול יום הייתי חוזר מהעבודה עם פתק עמוס בשאלות לערוך במסמך, גם שאלות על עניינים דקדקנים מאוד, גם קטנוניים. אבל לאחרונה קורה שאני חוזר עם פתקים פחות 'עמוסים'. כנראה כי כיסיתי כמעט את הכול, סוף-סוף
אני חושב שאור ניסה לומר...
שהרי ברור לנו שיש שתנועת A באות א' במילה אבישי, וכפי שכבר נכתב בשרשור הזה, הניקוד המתאים, כביכול, לפי הכללים, הוא או קמץ או חטף פתח. קמץ בלתי אפשרי, משום שמדובר בהברה פתוחה הרחוקה מרחק שלושה מקומות מהטעם, ולכן הניקוד "שנשאר" הוא חטף פתח. אבל מובן שצריך לבדוק במילון אם לא בטוחים.
שהרי ברור לנו שיש שתנועת A באות א' במילה אבישי, וכפי שכבר נכתב בשרשור הזה, הניקוד המתאים, כביכול, לפי הכללים, הוא או קמץ או חטף פתח. קמץ בלתי אפשרי, משום שמדובר בהברה פתוחה הרחוקה מרחק שלושה מקומות מהטעם, ולכן הניקוד "שנשאר" הוא חטף פתח. אבל מובן שצריך לבדוק במילון אם לא בטוחים.
זה אפשרי, כי יש מילים...
שכן יש בהן קמץ מעבר למקום השני לפני הטעם. זהו קמץ שלא נחטף והוא נקרא גם "קמץ קיים": גָּלויות, רָשוּיות, רָאשֵיכם ועוד משקלים*. אבל כפי שאמרתי, אם ישנה תנועת A במבטא שלנו באות גרונית מעבר למקום השני, יש סיכוי גדול שזה יהיה חטף. * ואם בכל זאת זה מעניין מישהו, הסיבה היא שבמשקלים אלה הייתה במקור תנועת ā ארוכה.
שכן יש בהן קמץ מעבר למקום השני לפני הטעם. זהו קמץ שלא נחטף והוא נקרא גם "קמץ קיים": גָּלויות, רָשוּיות, רָאשֵיכם ועוד משקלים*. אבל כפי שאמרתי, אם ישנה תנועת A במבטא שלנו באות גרונית מעבר למקום השני, יש סיכוי גדול שזה יהיה חטף. * ואם בכל זאת זה מעניין מישהו, הסיבה היא שבמשקלים אלה הייתה במקור תנועת ā ארוכה.
תראה...
"תקין" זה משקל קַטִּיל, שבו האות האמצעית מקבלת דגש. מכאן הפתח נשמר בנטייה, ולכן "תַּקִּינָה". "שמיש" לעומת זאת, נוהגת במשקל קָטִיל, כמו גם "סדיר". מכאן התנועה מתקצרת בנטייה, ומתקבל שווא. אז כיצד להבחין ביניהם? ובכן, אני לא משוכנע מהו ההסבר הרשמי לכך, אבל יש לי שיטות להזכיר לעצמי תופעות לשוניות, ולהלן זו שמסבירה את המקרה הנוכחי: "תקין", הפוך זאת לפועל, אתה תחשוב על הפועל "תיקן", או "לתקן", שניהם בבניין פיעל. ובניין פיעל, כידוע, מקבל דגש תבניתי. לכן אתה מסיק ש"תיקן", הנובע ממנו, מקבל גם הוא דגש. כך אני מסביר זאת לעצמי כדי לזכור, אבל אולי יש הסבר אחר. אני אשמח לשמוע על דרכים אחרות, או אפילו על 'חורים' בדרך שלי (לא אשמח לגלות שיש כאלה, אבל אשמח אם תספרו לי עליהם במידה וקיימים).
"תקין" זה משקל קַטִּיל, שבו האות האמצעית מקבלת דגש. מכאן הפתח נשמר בנטייה, ולכן "תַּקִּינָה". "שמיש" לעומת זאת, נוהגת במשקל קָטִיל, כמו גם "סדיר". מכאן התנועה מתקצרת בנטייה, ומתקבל שווא. אז כיצד להבחין ביניהם? ובכן, אני לא משוכנע מהו ההסבר הרשמי לכך, אבל יש לי שיטות להזכיר לעצמי תופעות לשוניות, ולהלן זו שמסבירה את המקרה הנוכחי: "תקין", הפוך זאת לפועל, אתה תחשוב על הפועל "תיקן", או "לתקן", שניהם בבניין פיעל. ובניין פיעל, כידוע, מקבל דגש תבניתי. לכן אתה מסיק ש"תיקן", הנובע ממנו, מקבל גם הוא דגש. כך אני מסביר זאת לעצמי כדי לזכור, אבל אולי יש הסבר אחר. אני אשמח לשמוע על דרכים אחרות, או אפילו על 'חורים' בדרך שלי (לא אשמח לגלות שיש כאלה, אבל אשמח אם תספרו לי עליהם במידה וקיימים).
אני חושב ש...
המעבר משם עצם לפועל בבניין פיעל הוא מוטעה ומטעה, משום שאולי לפעמים נכון הדבר, אבל במקרים אחרים ממש לא: שָמִיש הוא ראוי לשימוש, שמשתמשים בו, ובמילים אלה צריך לבוא דגש - אך לא במילה "שמיש" עצמה. כנ"ל לגבי "סדיר". ובנוגע ל"תקין" - בדקתי באב"ש והוא מתייחס דווקא לצורה תָּקִין. לעומת זאת, ראיתי את הצורה תַּקִּין בספר ללימוד לשון. מה הנכון?
המעבר משם עצם לפועל בבניין פיעל הוא מוטעה ומטעה, משום שאולי לפעמים נכון הדבר, אבל במקרים אחרים ממש לא: שָמִיש הוא ראוי לשימוש, שמשתמשים בו, ובמילים אלה צריך לבוא דגש - אך לא במילה "שמיש" עצמה. כנ"ל לגבי "סדיר". ובנוגע ל"תקין" - בדקתי באב"ש והוא מתייחס דווקא לצורה תָּקִין. לעומת זאת, ראיתי את הצורה תַּקִּין בספר ללימוד לשון. מה הנכון?
ניתן להבחין ע"פ משמעות המשקל
משקל קַטִּיל מתייחס למילים עם משמעות חזקה (ולכן דגש חזק, כך בעבר שמעתי), תכונה חזקה: כביר, אדיר, אביר, עריץ, אלים, וכדומה. כמו כן, יש גם כלים במשקל זה - סכין, לפיד. משקל קָטִיל, לעומת זאת, מציין תכונות חלשות (זריז, שמיש), עונות (אביב, קציר, אסיף) ותפקידים ומעמדות (פקיד, קצין, שליח).
משקל קַטִּיל מתייחס למילים עם משמעות חזקה (ולכן דגש חזק, כך בעבר שמעתי), תכונה חזקה: כביר, אדיר, אביר, עריץ, אלים, וכדומה. כמו כן, יש גם כלים במשקל זה - סכין, לפיד. משקל קָטִיל, לעומת זאת, מציין תכונות חלשות (זריז, שמיש), עונות (אביב, קציר, אסיף) ותפקידים ומעמדות (פקיד, קצין, שליח).
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.