אני לא רואה שום סתירה במה שכתבתי...
נכון, אין אותה אחריות. אבל זה לא אומר שום דבר טוב על הצד השותף. וכן- אני חושבת שבן אדם ש"עוזר" לבגוד, הוא חסר כבוד. כך אני חושבת, תקרא לי יפת נפש, ותגיד כמה שבא לך שבניתי לעצמי מערכת עקרונות טהורה שלא קשורה למציאות... מי אתה חושב שאתה? מי החליט שמערכת העקרונות שלי מתיפייפת מידי ולא קשורה למציאות? אני נגעלת מזה. נגעלת מבגידות. תקרא לזה איך שאתה רוצה, אבל אני לא רואה איך זה לא קשור למציאות. איך זה שפתאום כל מי שנגד בגידות ולהיות שותף לבגידה- הוא בן אדם שעקרונותיו לא מבוססים על המציאות? איזו מן מציאות מזעזעת זו? וכן, לפעמים אתה פוגע באנשים בלי כוונה, אבל בבגידה, איך שלא תסתכל על זה- הפגיעה יכולה לעשות נזק לבן אדם שלוקח שנים להתגבר עליו. וגם, אתה יודע שהוא יפגע, ובכל זאת, אתה מסכים לשיתוף הפעולה הזה. אז כן- במקרה הזה (וגם בעוד מקרים, לא רק בגידות)- אני חושבת שלבן אדם כזה אין שום כבוד לאחרים ואין שום כבוד לעצמו, והאמת, אני אשמח להמנע מכל מפגש עם בן אדם כזה. ובקשר למקרה שלך- אתה אומר שהוא לא אהב אותה, אתה אומר שהוא לא תרם לה כלום. אז קודם כל- אתה חיית אצלם בבית? תאמין לי שאתה לא ידעת הכל, ויש מצב גדול שהיא ניפחה דברים. והאמת שזה בכלל לא משנה. אתה אומר שהדבר היחיד שהיה חסר זה גירושים. בדיוק!! גירושים לא היו שם והיא בכלל לא רצתה גירושים. אז קודם כל- בחורה כזאת נשמעת לי חלשת אופי, דבר שני- אתה בכל זאת נכנסת לזה, אתה אומר שרק בשביל סקס. אז ידעת שהיא נשארת עם בעלה, ואפילו לא מתכוונת להתגרש, עדיין נכנסת לזה. אני לא רואה כאן שום כבוד, לא אליך ולא אליה...מבחינתי זה פשוט מראה על חולשה. ומה זה אומר עליך? מן הסתם אני לא יכולה לנתח את אישיותך, אבל חוץ מזה- ברור שלא ממש היה לך איכפת, לא ממנה ולא מבעלה ולא מהמשפחה שלה, כי אם היה לך איכפת- היית מציב תנאים מסויים- או גירושים- או לתקן. ולא היית סתם ממשיך לשכב איתה....כי להיות ככה באמצע, זה פשוט מסריח לדעתי. גם בשבילך, וגם בשבילם. שוב- תגיד שאני לא קשורה למציאות, אולי אני פשוט מנסה לגרום לאנשים להבין שלהיות "רק" שותף לבגידה- זה גם לא דבר טוב. ואולי ככה- לנסות לגרום להם להיות קצת קצת קצת טובים יותר, ושיפסיקו לחשוב שלעשות מעשים פוגעים- זה כבר חלק מהנורמה, וכל מי שלא מסכים עם זה פשוט לא קשור למציאות. כי מה שאתה עשית, אפילו שלא היית בצד הבוגד, לא היה מעשה טוב. בשום צורה זה לא היה מעשה טוב. אולי רצית לתת לאותה אישה רגע שלך נחת בזרועותיך, אבל בסופו של דבר- היא עדיין תקועה באותו מקום, וממשיכה לתקועה את עצמה, ואולי אם היתה מבינה שאין דרכי בריחה כאלה, היא היתה עושה צעד שהיה משחרר אותה לתמיד, ולא רק ללילה. אתה אומר שחבל עליה, ואתה צודק, מצד שני אתה אומר שזו כבר בעיה שלה. ממש איכפת לך הא?.... אז כבוד למעשה כזה, מצטערת, אני ממש לא מצליחה למצוא כאן משהו שבכלל קשור לכבוד...