שאלה

[יעל קליימן]

אז מה ההבדל?

למה שמטפל משלים שמימר להיות יותר מרושם מרשמים ומאבחן מחלות כמו רופא קונוונציונלי לא יהיה בריא , ואני מדברת על דברים מינימאלים כמו עישון... את בעצמך כתבת שגם את יודעת את החומר אז מה הופך אותי למטפלת שלך ( רק בתאוריה..

) הקבלה שאת מקבלת ממני בסוף?

 

[עינת מירון]

לא הבנתי...

 

[יעל קליימן]

מצטערת..

אנסה להיות יותר ברורה.. לגבי הרופאים הקונוונציונלים ברור לי שאת רגילה לסטנדרט של רופאים מעשנים עם כרסים אבל הם בהגדרתי לפחות רק אנשי מקצוע שעושים איבחון וטיפול, אני רואה את המטפל המשלים כמטפל ומדריך כמנחה לחיים ושאלתי היא : א. האם גם את כמטופלת רואה את ההבדל בין מטפל קונוונציונלי למשלים ב. מדוע חשוב לך שמדריך כושר יראה טוב ( או במילים אחרות ייצג את מקצועו בכבוד) ומטפל משלים לא?

 

[m_katzmann]

האם יש בארץ מטפל אוניברסלי?

היי יעל, אני לא מאמינה שיש בארצנו,ידועת המתח והתחרות, מטפל שבאמת חי בצורה בריאה ואיכותית. אנחנו הרי לא חיים בבואה וכל אחד מנסה לפצות את עצמו בדרך אחרת. האחד חוטא באכילה, השני מתיש את עצמו בעבודה,השלישי מעשן והרביעי לא עושה כל פעילות גופנית. אנחחנו בוחרים כאן מתוך הרע במיעוטו, כך שאף אחד לא יכול להוות דוגמא של ראה וכך עשה. ואני גם מאמינה שזה לא נכון לנסות לכפות את אורח החיים שמתאים לנו לאדם אחר. יש דברים שבן אדם יהיה מוכן לקחת מהטיפול הראשון - סתם לדוגמא,שתייה של מיים במקום קפה, אבל על העישון יהיה לו קשה יותר לוותר. ואין מה לעשות יש דברים שעליהם הוא אף פעם לא יצליח לוותר - על מקום עבודה שהוא מקור בלתי נדלה למתח אינסופי, אך מאידך מקור להכנסה יפה שנותנת לו את האפשרות להרגע מדי פעם בפעם ואת הבטחון והחוסן הכלכלי, שמשלם בין היתר גם את הטיפולים האלטרנטיביים. אז בואו לא נשחק את אלוהים עלי אדמות. כל אחד סוחב איתו את תיק חייו. כל אחד מאתנו נמצא בשלב זה או אחר של התפתחות ושחרור. אני מביאה לטיפול את כל מה שיש לי וזה לא מעט. אני לא מביאה שלמות למרות שאני שלמה עם עצמי,שאני עושה את הטוב ביותר שאני יכולה למען שלומו של המטופל שלי. מאיה

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

דוגמא = טוב, את זה משהו אחר...

מצחיק לפעמים: אנשים רוצים שניתן דוגמא אישית, מצד אחד, מצד שני, פעמים רבות כשאנשים אומרים "אי אפשר" אני אומרת: "אפשר! הנה, אני עושה זאת" התגובה שאני מקבלת היא: "טוב, את זה משהו אחר, לא כולם כמוך..." Damn if we DO and damn we DON´T נאוה

 

[יעל קליימן]

לשחק את אלוהים - ממש לא..

מסכימה עם מה שכתבת רק שאצלי מילת המפתח זה לשאוף.. אני שואפת לתת דוגמא אישית , אני שואפת להיות בריאה יותר ולחיות נכון יותר, ועצם השאיפה היא זו מקדמת אותי . אורח חיי לא מושלם , וככל הנראה גם לא יהיה , השאלה היא האם אני יכולה להמליץ למטופל שלי להפסיק לעשן כי זה גומר לו את הראות ולהדליק סיגריה כשהוא הולך?

 

[m_katzmann]

בטח שאת יכולה../images/Emo3.gif

היי יעל, אני מאוד מבינה על מה את מדברת. את מדברת על מוסר ועל מוסכמות, את כל הזמן שופטת את עצמך. את נשמעת לי מטפלת כזאת טובה, אם ידע כל כך מעמיק,שיודעת בדיוק מה היא עושה. אז מה זה כבר חשוב לי מה את עושה כאשר את לא מטפלת בי. ואם הסכמנו שכל אחד "חוטא" לדרכו בדרך זו או אחרת, אז במקום לשפוט את עצמנו אנחנו צריכים לקבל אותנו כך איך שאנחנו וכך ייטב לכולם. אדם שאוהב את עצמו יכול להעניק כל כך הרבה לאחר וזה בתכלס מה שחשוב לנו כמטפלים ולהם כמטופלים. ואם העישון כבר כל כך מציק לך - גשי למטפל הוליסטי! למזלי אני עוסקת בקנסיולוגיה ששם נחסכת ממני כל הדילמה הזאת, כי אנחנו לא מייעצים כלום, רק מקשיבים לגוף,לא שופטים אותו, רק נותנים לו להתבטא ולהוציא החוצה דברים, לפתוח חסימות כך שמרחב האפשרויות גדל והאדם מסוגל לבחור מתוך מגוון רחב יותר ויותר ומה שאני חושבת בכלל לא רלוונטי.

מאיה

 

[יעל קליימן]

מאיה יקרה,

אולי אני צריכה להתחיל לטפל בקינסולוגיה..

כנראה שזה אופי אומנם אני לא פאנטית אבל זה מפעם לפעם המחשבה עולה ומבקשת התיחסות.. ורק לצורך ההבהרה- אני ממש לא מעשנת

תודה ששתפת אותי בדעתך

יעל

 

[m_katzmann]

לא חשבתי לרגע שאת מעשנת../images/Emo120.gif

היי יעל, לא חשבתי לרגע שאת מעשנת, אבל זו הדוגמא שנתת. בחורה עדינה כמוך - קשה לי לתאר אותה עם סיגריה ביד. דרך אגב יעל, האם שמעת משהו על יעילות הטיפול בשילוב קריסטלים או תמציות קריסטלים? מאיה

 

[יעל קליימן]

עדינה? אני? - ממש לא ../images/Emo3.gif

לא שמעתי על יעילות טיפולי קריסטלים , אבל עד כמה שאני זוכרת אסתיה מתעסקת בנושא , תנסי להפנות אליה את השאלה ( עדיף ע"ג הפורום כמובן..) ערב נפלא יעל

 

[m_katzmann]

טיפול בקריסטלים/ תמציות קריסטלים

היי לכולם, האם מישהו התנסה בטיפול בקריסטלים או בתמציות קריסטלים? מאחר שהקריסטל הוא אחד ממקורות הטבע הבסיסיים אני מאמינה שיכולה להיות לו השפעה על האדם וכמו שצמחים מסויימים טובים להרגשות/כאבים/מצבים מסויימים, כך גם קריסטלים מסויימים שחשופים לאיתני הטבע יכולים להשפיע, אך האם יש כאן למישהו נסיון עם קריסטלים או תמציות קריסטלים? מאיה

 

[עינת מירון]

אני מאמינה בבחירה

אם הרופאים הקונבנציונאליים בוחרים לחיות כמעשנים ושמנים, זכותם. חובתם לעומת זאת, להודיע לי על הסכנות בחיים דומים לשלהם. אני אעשה לבד את הבחירה אם מתאים לי או לא. אני לא ממש רואה הבדלים בין מטפל משלים לקונוונציונאלי, אולי כי המטפל המשלים שלי לא בדיוק נוהג כמוך ומשקיע את כל מרצו בסיפור התורה ולעומתו הרופאה הקונבנציונאלית שלי, לא משחררת אותי מהקליניקה עד שהבנתי הכל, קיבלתי את כל המידע ושברור לי מה קורה. היא גם מאוד מקבלת את הרפואה המשלימה ומאמינה בהוליסטיות. עם כל זה, אני חושבת שאין באמת הבדלים גדולים. הידע הבסיסי הוא אותו הידע (עם יתרון לקונבנציונאלי) וההבדל מתבטא בעובדה שהמשלימה עוסקת בשאלות ה"למה" (למה זה קורה, למה הגענו למצב הזה) והקונבנציונאלית עוסקת בשאלות האיך (איך הגענו למצב הזה, איך מטפלים). לא שוב לי שמדריך כושר יראה טוב, כמו שחשוב לי שגופו ושריריו יראו טוב. זה ממש כמו שלא אלך לתזונאית שמנה, כי כמו שאמרת - חשוב שהמטפל ייצג את מקצועו בכבוד. הרפואה המשלימה מתחברת אצלי למודעות פנימית יותר ולכן אני לא יכולה לשפוט מטפל משלים אם הוא אכן חי חיים לפי הספר או חוטא פה ושם.... כי אין לי עיני רנטגן לראות את הפנים שלו...

 

[אשכר]

בתור "מטופל" ו"מטפל"

גם, אבל לאו דווקא בתחום של הפורום הזה: לדעתי, מטפל שלא "נמצא שם בעצמו", יכול לעזור למטופל, אבל עד רמה מסויימת. אם הוא לא עבר על עצמו את ההתמודדויות של הטיפול, אני תמיד אסתכל עליו בתור "עייצעס גיבער": אחד שעומד מהצד ורק נותן עצות. אחד כזה יכול לצטט עצות נפלאות מהספר, ואולי גם להביא את העצה הנכונה בזמן הנכון, אבל כשזה מגיע למימוש, הוא לא תמיד יודע לתת לך כלים ספציפיים, הוא יתעלם ממכשולים שהוא לא מכיר, ומטופל שיתקל במיכשולים כאלה ירגיש מתוסכל, שלא קיבל תשובה מלאה ואמיתית, ולפעמים יחזור לנקודת ההתחלה. מנסיון. אישית, לפני שאני אתן עצה למישהו, או אמליץ על שיטה מסוימת, אני מעדיף לנסות את הפתרון על עצמי למשך זמן מסוים.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

ומה אם...???

הפתרונות שנכונים למטופל שונים מכל מה שנכון למטפל? ומה אם המטופל מעלה תוך טיפול דברים שהמטפל שמח שלא עבר? ומה אם המטפל מכיר את הקשיים של עניין מסוים אבל.. יש לו 10 דברים נוספים, אז דוקא בעניין זה הוא מקפיד פחות? פתרון מסוים קריטי למטופל ופחות משמעותי למטפל? יש לו פתרונות שנדמים למטופל דמיוניים? הוא למד אותם מתוך חוויה אחרת? האם לדבריך גבר לא יכול לעזור בבעיות אישה ולהפך? עני לא יכול לעזור בבעיות עשיר ולהפך? צעיר לא יכול לעזור בבעיות מבוגר? ויש יאמרו: ולהפך? רווק לא יכול לעזור בבעיות נשוי? האם על המטפל למות כדי להכין אדם גוסס למותו? האם על המטפל לחוות מחלה קשה כדי לסייע לחולה בהתמודדות עם קשייה? עד איפה אתה לוקח את "נמצא שם בעצמו"? איפה אתה שם את הגבולות? נאוה

 

[אשכר]

כמה שאני יכול, כמובן

כמובן שיש דברים שאני אמליץ עליהם, אבל לא יכול לנסות בעצמי. אבל במקרים כאלו אני משתדל "להציב במקום בולט" את העובדה שלא ניסיתי בעצמי. אולי אני צריך לתקן את מה שכתבתי: בתשובה שלי התכוונתי לטיפול/המלצה שאני יכול, אבל לא מצליח ליישם על עצמי. אני ארגיש לא בסדר אם אני אומר למישהו ללכת שני קילומטר ביום, לדוגמא, אם אני לא מסוגל לעמוד בזה בעצמי. כי אני יכול. וזאת הייתה השאלה המקורית, לא? על הרגלי אכילה נכונה, עישון, ועוד דברים ש-קל-להגיד-אבל-נראה-אותך-עושה-את-זה-בעצמך. (עניתי?)

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

ענית, אבל...

דיברת על "קל-להגיד-אבל-נראה-אותך-עושה-את-זה-בעצמך" מה באמת הקריטריון ל- "...אני יכול, אבל לא מצליח ליישם על עצמי"? אם אתה יכול פיזית, אולי יש משהו נפשי שמונע ממך? אולי החיים מכריעים אותך בדרישותיהם ואתה חייב לשחרר איפהשהו? אולי אתה מאוד רוצה, אבל נושא עליך מטען כבד מדי? כמטפל אתה עדיין אדם, איפה הגבול בין הצורך להיות "קדוש" לבין מציאות היותך אנושי (אדם עם חולשות, קשיים ומכאובים)? האם מה שאתה אומר שהוא "נכון", הוא גם "אפשרי"? ואם זה אפשרי, מהו לדעתך המחיר שישלם המטפל, אם בכלל? נאוה

 

[m_katzmann]

אנחנו כל כך שונים../images/Emo36.gif../images/Emo26.gif

אני לא ממש מבינה מה הקשר בין מה שאני יכולה ליישם לבין מה שהמטופל שלי יכול ליישם. אני יכולה לייעץ למטופל,לתת לו מנסיוני,ממה שלמדתי,ממה ששמעתי,ממה שחוויתי. אבל אני יכולה רק לייעץ לו מהמקום שאני נמצאת בו כרגע. והמקום הזה אולי כל כך שונה מהמקום שהוא נמצא בו כרגע. הוא יוכל לקחת רק מה שמתאים לו,לנסיון העבר שלו,לצפיותיו, לכוחותיו הפיזיים והרגשיים הנתונים באותו הרגע. לכן, אשכר, יכול להיות שאתה לא מסוגל ללכת 2 קילומטר ביום אבל המטופל שלך יעשה זאת בכיף. לעומת זאת יתכן ואתה יום יום עושה מדיטציות שכל כך מרגיעות אותך, אבל המטופל שלך לא יכול/רוצה/... לנסות לעצום עיניים ולהיות רגע עם עצמו . מה שטוב לך לא בהכרח טוב גם לו. אתה הלכת בדרך מסויימת והגעת לנקודה מסויימת. המטופל שלך אולי יגיע לאותה הנקודה אבל בדרך שונה לגמרי. חובתך לפרוס בפניו את כל המרבד, אבל הוא יקבע מתי ואיפה ולכמה זמן הוא ירצה לשבת. לכן אני מאמינה שמטפלים צריכים להאמין בדרך החיים הזאת. ולחיות לפי מיטב הבנתם ולא כי זה מה שמצפים מהם, כי אחרת אנחנו שוב מתקבעים בדפוסי חיים שמוכתבים לנו. מאיה

 

[עינת מירון]

אתה שוכח שכל אדם שונה מחברו

מטפל הוא לא אלוהים ולא יכול להקיף את מכלול הטיפולים והשיטות שיש על בשרו. לעומת זאת, אני מאוד מקווה שהמטפל שלי לא "מנסה" עליי רק טיפולים שעבדו עליו, כי אני בן אדם אחר, עם גוף אחר משלו.

 

[אשכר]

אוי. יצרתי מפלצת ../images/Emo13.gif

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=24&msgid=3020954

 

[Talia E]

אכן סוגיה...

למעשה, אין לי דעה מגובשת לגמרי בנושא, אבל אני אשטח בפניכם את מחשבותי; זו בחירה כל-כך אישית - כיצד לחיות את חיינו... אני לא חושבת שהיא צריכה להעשות משיקולים מקצועיים, אלא אישיים. מצד שני, אני חושבת שמטפל מוזנח (ואגב, אני לא אומרת שמי שמעשן או אוכל דברים לא בריאים הוא בהכרח מוזנח) - זה גם לא במקום... בעיני רוחי אני רואה אדם אשר חותר למצב בריאותי ואנרגטי טוב יותר; יתכן שהוא ישתמש בתזונה לשם כך, או דברים אחרים הקשורים לאורח חייו, ובכל מקרה הוא יתקדם לאט לאט (או מהר מהר) בדרכו. אני לא יודעת אם היצור הזה שאני רואה בעיני רוחי הוא בהכרח מטפל, אך נראה לי שהוא יהיה מטפל טוב יותר ממי שכלל אינו מטפח את עצמו או את בריאותו. לא הכרחי לדעתי שמטפל יהיה בבריאות נהדרת, אולם זה בהחלט רצוי מאד - זה רק עוזר. לגבי הענין של דוגמה אישית למטופל; לדעתי על כל אחד לבחור את דרכו, מבלי לתלות את בחירותיו באנשים אחרים, כלומר - בין הבחירות שלו לבין הבחירות של המטפל שלו. אני חושבת שבין מטופל למטפל צריך להיות אמון, ולא כזה שמבוסס על "תראה לי שאתה יכול לעמוד בדיאטה הזו, ורק אז אני אחשוב אם אני רוצה אותה". או "איך הוא מעז לייעץ לי משהו שהוא לא עושה בעצמו". גישה כזו, מראה על חוסר אמון בעיני, אם כי היא רווחת למדי... לגבי המטפל: אם מטפל רוצה לבחור בדרך פעולה מסויימת, ולא מצליח, והיותו מהווה "דוגמה אישית" עוזר לו לממש, שיהנה עם זה; אבל אני לא חושבת שהוא צריך להרגיש מחוייב לכך, כי למעשה אין דבר שאנו מחוייבים לו (למעט אולי לתת את הטיפול הטוב ביותר שאנו יכולים - אבל זו גם מחויבות שאנו בוחרים בה). אנחנו לא יכולים לחיות את חיינו לפי ציפיותיו של מטופל. אני לא חושבת שלמטפל חייבת להיות משמעת עצמית מושלמת... לעתים יש בידינו הכלים לעזור לאנשים, אולם לעזור לעצמנו פחות... (גם מטפלים הרי הולכים לטיפול אצל אחרים...

).