שאלה

[יעל קליימן]

שאלה ../images/Emo22.gif

למטפלים שבינכם - מה אתם עושים עם מטופל שלא מרוצה? נגיד מטופל שלקח סידרה של 5 טיפולים ואין שיפור במצבו? או מטופל שמגיע לטיפול אקוטי ( נגיד גב תפוס) ולא הצלחתם לעזור לו? ולכם מטופלים - למה אתם מצפים כשאתם לא מרוצים? אשמח למגוון של תשובות

יעל

 

[debby12]

רשמים כמטופלת לא מרוצה (ארוך)

הייתי ביום שני בפעם ראשונה (לדעתי אחרונה

) במרפאה משלימה רב תחומית בירושלים (מן הסתם לא אציין איזו...) היה נורא. קבעתי מראש תור לשעה שתיים. כשהגעתי היו שם בחדר ההמתנה הזעיר מעל 10 אנשים וברדק. בחורה לא נעימה לקחה אותי לחדר קטן ל"תשאול" - הדלת היתה פתוחה לחדר ההמתנה ובכל רגע נתון היו בחדר לפחות 3-4 אנשים ששמעו בכיף את תשובותי לשאלות על פרטים מאוד אישיים (כגון על הפרשות וגינליות וצבען...). המתשאלת היתה לא נעימה, לא טרחה כלל להציג עצמה, והקפידה לנזוף בי על אורחות חיי - שאגב לדעתי הם די טובים (אגב - שאלתי איך קוראים לה - זוכרים? למדתי השבוע שצריך לשאול

. על כל פנים - היא רשמה את פרטי התשאול בשגיאות כתיב על דף (והיא בהחלט היתה ילידת הארץ לפי שמה וחיתוך הדיבור). ואז היא לקחה אותי לחדר לא גדול שבו היו שלוש מיטות. על אחת שכבה אישה מבוגרת מאוד עם מחטים, כששמלתה מופשלת מאוד, והיא נאנקת ומייבבת. מסכנה - אני לא מאשימה אותה. אבל אתם יכולים לנחש איזו הרגשה זה לא נעימה זה נתן לי [ואני מתארת שגם לה לא נעים שרואים אותה במצב כזה אנשים שאיננה מכירה] צ´יק צ´אק נתמלאה המיטה השניה גם כן - וכך מצאתי את עצמי עם עוד שתי נשים שאיני מכירה - ובהמשך למדנו מכורח המצב כל אחת על עולמה הפרטי של רעותה - כי כששוחחו עם כל אחת מאיתנו - כל השאר שמעו. כמו כן כולנו היינו לבושות חלקית מאוד, דלת החדר נפתחה ונסגרה ברעש כל דקה ע"י מישהי שהציצה פנימה, ובחוץ צרח תינוק במשך דקות ארוכות. במרפאה יש לפחות שלושה חדרים כאלה - והמדקרת מדלגת לה בין 10+ האנשים המצויים שם. דומה שהם מזמינים המון אנשים לאותה שעה. לכן - חיכיתי בערך 1/2 שעה - עד שהגיעה רפלקסולוגית (שהיתה סימפטית ונעימה - ואף הציגה עצמה בשמה - שיאנית המקום ביחסי אנוש

. כשהלכה לה הרפלקסולוגית - המשכתי לשכב לי על המיטה ולחכות למשיח. תיקשרתי עם העובדות שהציצו לחדר כל דקה - שאני עוד ממתינה - והם כל הזמן אמרו "כן, כן - היא כבר באה". בשעה 3:15 (זוכרים? - התור היה והתחיל בשעה 2) - נכנסה סוף סוף המדקרת הבכירה והבעה של זעף על פניה. (המטופלת שלצידי שמכירה אותה היטב מזה שנים שאלה אותה מדוע אף פעם איננה מחייכת...). די מהר היא "הרימה" צעקות איפה דף התשאול שלי (מקום מאורגן ומסודר המקום ההוא - ואוירה של שלווה שורה עליו...). כשמצאו לה אותו - היא רפרפה לשניה ואז שאלה על דברים שהיו כתובים בו (לא טרחה לקרוא עד למטה...) - היא לא שאלה שום דבר שהתשובה אליו כבר לא היתה רשומה במלואה בדף. ואז היא דקרה אותי (פעם ראשונה שאני מנסה דיקור) - בלי אומר ודברים כלומר בלי להסביר או לומר אף מילה - רק ביקשה לראות את הלשון. הדיקור כאב לי מאוד - והמשיך לכאוב גם אחרי הדקה הראשונה. כנראה זו הסיבה בגללה בחלק גדול מהזמן הייתי ב"מתח שרירים" עם גב מקושת וטונוס גבוה (קשה להירגע כשכואב). נשארתי עם המחטים 50 דקות, במהלכן נדמה לי שהמתרוצצות בחדר מלמלו שכבר הגיע הזמן להוציא אותן אבל אני לא בטוחה (כמה זמן אמורים להישאר עם המחטים?) ואז הגיעה שוב המדקרת - שלפה המחטים, ביקשה לראות הלשון, הביעה שביעות רצון מהתוצאה (שוב כאמור - בלי לציין על מה ולמה) ונעלמה לה. וכך - בשעה 4:20 סיימתי שם. בשעה ששילמתי ביד רחבה, התפלאו בנות המזכירות מדוע אינני קובעת מיד תור לטיפול הבא. אמרתי להם שאני צריכה לחשוב על זה. עכשיו - לפני שכולכם מתקיפים אותי שאני לא בסדר כי לא הייתי מספיק "פתוחה לטיפול", וכי לא התחברתי לאהבה הגדולה ביני לבין המטפלת וכו´ -- אבקש לציין שהגעתי ללא כל סקפטיות וללא כל תחושה של "נראה מה בכלל רפואה כזאת יכולה לעשות". להיפך. אני כרגע בכיוון של לפנות לרפואה קונבציונלית רק אחרי מיצוי הכיוון הזה - והתכנית שלי היתה לנסות רק דיקור/רפלקסולוגיה במשך 4 - 5 חודשים, פעם בשבוע, לפני שאני פונה לכיוון אחר. זה נכון שלא הייתי ממש רגועה שם - אבל זה בשל הנסיבות שתיארתי. אגב שוחחתי על התנאים הקשים עם המטופלת ששכבה לצידי בחדר - והיא אמרה "אין מה לעשות. כשרוצים את הפרופ´ הכי טוב - צריך להתפשר על התנאים" עכשיו תגידו לי אתם כמטפלים מה דעתכם. וחוץ מזה מאוד מאוד אודה לכם על המלצות למקום עם טיפול רב תחומי (דיקור + רפלקסולוגיה + תזונה) שמכבד מעט יותר את פרטיות מטופליו. כמו כן גם יחס סימפטי יתקבל בהערכה - כמו גם נכונות להסביר טיפה על מה הם עושים (לא התכוונתי לקורס בתחום - כמה מילים על מה המטפל חושב, ומה בדיוק הוא עושה). עדיף באזור ת"א - אבל גם בירושלים זה בהחלט בסדר. אתם יכולים לכתוב לי ישירות למייל אם אתם מעדיפים. תודה וסליחה על האורך דבי נ.ב. שלא תקבלו את הרושם המוטעה שאני תמיד מתלוננת על כל דבר

 

[יעל קליימן]

אני יודעת איפה היית!!

עבדתי בקליניקה הזו ( בניין עסקים קומה 2

) כמעט 3 שנים.. מכירה את המצב שאת מתארת ולא הגזמת.. לזכותה יאמר שהיא מטפלת גדולה אחת מהטובות בארץ.. אבל מה? אומרים גאון גובל בשיגעון.. פעם היו שם אסיסנטים ששלטו על המצב , היום כנראה שהוא שוב הדרדר.. אני שולחת לך מסר לגבי מטפלת בת"א שהיא תלמידתה שנים רבות שגישת השירות שלה שונה

תודה ששיתפת אותנו

יעל

 

[אסתי123]

זעזוע

לדבי מזועזעת קשות מן התיאור שלך , מועזעת ומאמינה לו. הכל כנראה נכון. מזועזעת מן היחס, התור ,התישאול.....כל מה שעברת. מבינה אותך לחלוטין למה אין בך רצון לחזור על החוויה. נדמה לי שדיקור אמור להיות עשרים דקות ולא חמישים כמו שסיפרת. תתקן אותי יעל אם אני טועה. יש לי בקשה ממך. אל תשליכי מן המקום הזה הספציפי עם האנשים המסוימים האלו לגבי כל המרפאים האלטרנטיביים ולכל המירפאות. כמובן שמדובר על מקום מסוים ולא על כל המקומות. כמובן שקיימים מרפאים שריפוי עבורם הוא שליחות. הם איכפתיים, סבלנים, אדיבים.... כול-טוב

 

[יעל קליימן]

לא מדוייק..

ההמלצה היא מינימום 20 דקות . אותה מטפלת , דוגלת בהשארת המחט כמה שיותר לפעמים אנשים שוכבים שם למעלה משעה.. אין ספק שרמת השירות שם בקליניקה על הפנים , שוב לזכותם יאמר שרמת ההצלחות המקצועיות שם הן מהגבוהות בתחום. כל טוב

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

כל הכבוד!!! שנשארת עד הסוף ../images/Emo8.gif

אני מקווה שההתנסות הבאה תהיה חיובית יותר

 

[debby12]

תודה על מחשבותיכן

נאוה - עמדתי ללכת הביתה וגם הודעתי את זה לפקידות שהתרוצצו שם - שאמרו "לא לא אל תלכי" ואז אחרי דקה היא סוף סוף הגיעה (אני מניחה שאם לא הייתי אומרת את זה הרי הייתי יושבת שם ומחכה עד עצם היום הזה) יעל - נראה לי שקלעת "בינגו" למקום שבו הייתי. אני ממתינה למייל עם ההמלצה. נראה לי שיש בזה איזשהו Trade Off כלומר שמכיון שהיא מטפלת בכירה - היא מרשה לעצמה להתייחס ככה לאנשים. השאלה היא אם היא "כל כך יותר טובה מכל היתר" שזה שווה את ההשפלה, בזבוז הזמן וחוסר הנעימות הכרוך. קשה לי לשקול כי אני לא יודעת להעריך את הפרמטר הראשון (עד כמה היא יותר טובה). אבל נראה לי שבאופן אבסולוטי לא הייתי עומדת בזה. אגב - התחושה היתה לחלוטין כמו של "פס ייצור לכסף". טיפול ראשון עולה כמעט כפליים מאלה שאחריו (למרות שכאמור לא החלפתי איתה כמעט מילה - ובטח שלא יותר מאף אחד אחר שם). אני מניחה שזה משתלם - כל אלה שבאים רק פעם אחת ובורחים על עוד נפשם בהם לפחות משאירים כפליים כסף... נראה לכם שיש טעם להביע את החוויה הרעה? או שהיא ממילא נמצאת במקום שבו לא מעניין אותה מה מרגישים מי שבאים לשם? (מתחושתי הפנימית - זו האפשרות השניה) תודה שוב, דבי

 

[יעל קליימן]

דבי זה נורא מסובך..

מכיוון שאני מכירה את המטפלת מקרוב אני יכולה לאטמר לך שהיא נשמה טהורה , באמת בניגוד גמור לאיך שהיא נראת ומתנהגת היא עם לב זהב . רק שהמעמד והעומס וגם העובדה שהיא מטבעה בלגניסטית גורמים לצד הקשה שלה לצאת לעיתים בקיצוניות. בקליניקה הספציפית הזו , היו ימים יותר טובים , היינו מס´ מצומצם של אסיסטנטים והיה יחס אישי ולוח זמנים ( די) קבוע , אני מבינה שהיום חזרו שם למתכונת של אלפי אסיסטנטים וככה זה נראה.( ואם הייתי יודעת כמה חבל לי..

אם את שואלת את דעתי האישית - חבל לך על הזמן והאנרגיה , זה כמו לגשת לגשת לשוק ולקנות טרי או לסופר ולהסתכן בירק פחות טרי.. אם בעיתך אינה חמורה הייתי ממליצה לך לגשת למטפל, אולי עם פחות נסיון אבל עם הרבה יותר תודעת שרות אם לא יצליח שווה לגשת אליה שוב ולעמוד על שלך - לשוחח איתה פנים מול פנים על תחושתך ( ואני מאחלת לך שתתפסי אותה ביום טוב

) לעיתים זה עובד לעיתים לא.. מסר אשלח לך בערב כשספר הטלפונים יגיע לידי.. יעל

 

[חפצולית]

אני חייבת לומר|...../images/Emo39.gif|

בתור סטודנטית לרפואה סינית ,ללא נסיון קליני עדיין.. אני מוכרחה להביע את מחאתי ,זה לא חשוב כמה המטפלת הזו טובה או בעלת שם ,זו ממש לא דרך לטפל ,אחד הדברים העקריים בטיפול זה למשל התשאול ,לשלוח מישהיא אחרת לבצע את התשאול בשמך ,מישהי שהיא לא נעימה ואמורה לתקשר עם המטופל ולתת לו להתפתח ואיפה כאן המטפלת שצריכה לקלוט בעצמה רשמים ותחושות מהמטופל ... אני פשוט לא מצליחה להבין דרך טיפול כזו לא חשוב איזה מאסטרית מהוללת היא! כל התאור של אותה מטופלת הצטייר לי בראש מדבריה כסיוט של כל מטופל וכמוציא שם רי לרפואה הסינית ... אני מאמינה גדולה ב"איש באמונתו יחיה" וגם בדרכו ילך.. אני אישית לא מתחברת לזה ואפילו מגנה את זה . ומילה אישית למטופלת עצמה{איננני יודעת את שמך} כל אדם יודע מה טוב לו ומה הוא צריך ,ואני חושבת שאת כבר הגעת למסקנה שיחס אישי זה משהו שנחוץ לך בטיפול ,את נשמעת ממש מתנצלת על החוויה הלא נעימה שעברת -אל תתנצלי תלכי עם מה שאת מרגישה ואני מקווה שתהני בטיפולים הבאים ושיחול שיפור בהרגשתך יום טוב

 

[avorly]

מכירה אישית את המדקרת, ויעל צודקת..

היא באמת אחת הטובות בארץ. אם תכתבי למייל שלי, שמופיע בכרטיס באישי, אתן לך שם של מטפלת נהדרת באזור המרכז. יש לי תחושה שיעל נתנה לך את אותו שם בדיוק. בברכת רק בריאות, אורלי

 

[odeia]

תשובה של מטופלת

מצפה מהמטפל, לקבל את טענת המטופל שהוא מרגיש שהטיפול לא עזר לו, לנסות למצוא דרך אחרת לפתור את הבעיה, ואם אי אפשר או שהוא לא מצליח שיודה בזה ויגיד למטופל לאן לפנות שאולי יצליח לקבל עזרה. בעניין הכספי, לא יודעת אם צריך להחזיר כסף, למרות שאני חושבת שאם מטופל גם קיבל חלק מהכסף חזרה, הוא יחזור למטפל, כי הוא יידע שהמטפל לא מטפל בו רק בשביל הכסף אלא גם באמת בשביל לעזור.

 

[יעל קליימן]

ולכל המטפלים יש רק הצלחות?

מה קורה כשאתם לא מצליחים לעזור למישהו ? כשהוא לא מרוצה מהתוצאות? כשהוא לא נהנה מטיפול השיאצו/ רייקי וכו´?.

 

[אסתיה חוטר גזע]

אדם שהגב נתפס שבועיים לפני החתונה

האדם ביקש טיפול ונעזרתי במוצרי האורה סומא אך ההקלה היתה זמנית. לאחר שני טיפולים, כשעדיין לא ראיתי שינוי משמעותי הבנתי כי עלי למצוא את התשובה בתחום הפסיכותרפיה הרוחנית, שכן הגב התפוס נבע ´מהודעה דחופה´ של תת המודע שלו. דרך העבודה הזו הניבה תוצאות (יחד עם הורה סומא). כאשר אדם מגיע לטיפול זו ההחלטה האישית והאחריות שבבחירה. לדעתי, אם מטפל/ת רואה כי אין שיפור, בפרק זמן סביר יחסי לטיפול, כדאי לשוחח עם המטופל/ת כדי לדעת מה הצעד הבא: להמשיך, להפסיק, לשנות טיפול, לשנות מטופלת. להתקרא, אסתיה

 

[יעל קליימן]

אני ארים את הכפפה..

היה לי מטופל שהגיע לטיפול SOS עקב גב תפוס , באותה תקופה עדיין לא טיפלתי בדיקור אלא רק בשיאצו. טיפול שיאצו אצלי הינו 45 ד´ . אחרי 45 ד´ אין שינוי אפילו לא קטן.. עבדתי עליו עוד 20 ד´ - עדיין אין שיפור ממשי.. מוקסה , כוסות רוח - כלום, הגב תפוס והמטופל מתפתל מכאבים... בקיצור עבדתי עליו קרוב לשעה וחצי ( קצת יותר) וולא היה לי נעים לקחת ממנו כסף...ההתלבטות היתה בין אי הצלחה ואי השגת המטרה שלשמה הוא הגיע ומול זמן ומאמצים ( וכוונות טובות ) שהשקעתי בו.. העלתי בפניו את הדילמה - והוא כמובן התעקש לשלם על טיפול כפול..הגענו לפשרה וזה נגמר יפה. חברים שהעלתי בפניהם את המקרה לא אהבו את הגישה שלי.. לדעתם שעת עבודה היא שעת עבודה בלי קשר לתוצאה - אתה לא מרוצה אל תבוא שוב אבל על הזמן שהושקע בך תשלם..

 

[odeia]

אהבתי את הגישה הזו, כל הכבוד על

המוכנות להודות שלא הולך וגם להגיד שאולי מגיע פחות כסף כי לא קיבל תמורה. בזכות מטפלים כמוך יש לי עדיין אמונה שלא כולם שרלטנים או אוהבים אותך רק כשאתה משלם ורצוי כמה שיותר.

 

[אסתי123]

תיאום ציפיות

ליעל מה היו הציפיות שלו? שלך? האם את קוסמת, פית קסמים, שאחרי טיפול של עשרים דקות תעבירי את כל הכאבים??? אם עשית את מאת האחוזים שלך, אין מקום לרגשות אשמה, יסורים... ההסכם שלי עם המטופלים הוא שאני עושה את מאת האחוזים שלי. כל מה שאני מבינה, יודעת, יכולה...תהליך טיפולי לוקח זמן. האדם, הגוף אמור לעכל, לעבד, להכיל את הטיפול ולאחר מכן יחול שינוי. בטיפולים קינסיולוגיים לפעים יש החמרה ורק אחר כך הטבה. אני יכולה לספר על מטופלת שהגיעה עם כאבי ברכיים ועמדה לפני ארטרוסקופיה. לאחר הטיפול היא פשוט חלתה. נכנסה למיטה עם כאבים שונים ומשונים. מההיכרות הקצרה שלי איתה- זמן הטיפול, היה לי ברור שזאת ריאקציה. זאת תגובת הגוף לטיפול. ואצלה תמיד הגוף מגיב אבל כמובן שלא הירגשתי בנוח. בכל אופן לאחר המחלה, הכאבים בברכיים נעלמו. היא נסעה לחופשת סקי. בקיצור הריפוי לקח זמן. כול-טוב

 

[יעל קליימן]

אני בהחלט לא קוסמת..

אבל אדם שמגיע לטיפול SOS מעונין בהקלה וכשאני חושבת שאני לא יכולה לעזור אני אומרת מראש שאפשר לנסות אבל לא בטוח.. במקרה הזה , לא היתה כל הצלחה... וגם לא ראקציה - כלום והשאלה שהתחבטתי בה היא האם המטופל שמלם על זמן הביקור או על הצלחה? דוגמא אחרת לא טיפולית.. יצא לי ללכת למס´ טיפולי שיאצו ורפלקסולוגיה - למטרת הנאה ושיחרור בלבד , טיפולים חד פעמיים בהגדרתם. מחלק יצאתי מאוד מאוכבת - לא היתה השקעה , לא כוונה וגם לא היה נעים.. האם הייתי צריכה לשלם לא להתמקח על המחיר ( הדי מופקע) ??? שבת שלום

 

[m_katzmann]

ואם הטיפול היה מצליח מאוד

היי יעל, ומה היה קורה אם המקרה היה הפוך? אדם שהגיע עם גב תפוס ואת שחררת אותו והוא עכשיו יכול לנוע בחופשיות ללא כל כאב. האם תקחי ממנו מחיר כפול? גם לא צריך להיות לא נעים לקחת כסף. את עשית עבודה . נתת את כולך, אך את רק צד אחד בטיפול. אם הצד השני אינו מוכן לקבל את הטיפול בגלל חסימות בגופו שבכלל לא קשורות אליך ולא לעצם העובדה שהוא רוצה את הטיפול, אך לא מוכן עדיין להשתחרר לגמרי. וכמובן שטיפול אחד לא יכול לעשות הוקוס פוקוס ואם זה זבנג וגמרנו - אז גם הנחיתה תהיה כזאת. ובכלל הגישה שלך הכי מתאימה לך. הרי החברים שלך לא יהיו איתך בטיפול הבא. אל תלחמי בדעותיך. הן הכי מתאימות לך וכשתרגישי שהן כבר לא מתאימות תשני את גישתך. מאיה

 

[דוד כפרי]

קראתי את כל ההודעות עד עכשיו...

ואני חייב להגיב: 1. אין מטפל שמצליח ב-100% מהטיפולים שלו. 80% זה הרבה מאוד. מטפל שמבטיח הצלחה לפני שהתחלי בטיפול, הוא שויצר שיש להיזהר מפניו. אבל מטפל שלא יגיד למטופל שהוא יכול לעזור לו, טועה גם-כן. הוא טועה כי מחשבות המטופל על המטפל משפיעות על הצלחת הטיפול. המטפל צריך לתת למטופל הרגשה שהוא יכול לסמוך עליו - בלי זה, יעילות הטיפול יורדת. 2. על עבודה צריך לשלם, והתעריף צריך להיות ברור. והוא צריך להיות ברור למבצע העבודה, לא פחות מאשר למשלם עליה. אם אתה נוהג לטפל בחינם - המשך כך; אם אתה גובה תשלום - גבה אותו. צריך לזכור שמי שמתפרנס מטיפולים צריך להתפרנס - אם לא יהיה לו כסף מטיפולים, הוא יצטרך למצוא עבודה אחרת לפרנסתו ואז יטפל פחות. למי זה טוב? 3. אין שיפור אחרי כמה טיפולים? אני לא ארי פוטר... ואני לא מנסה להיות ציני. בכל טיפול ראשון אני אומר למטופל החדש שאם תוך 4-5 טיפולים אין שיפור במצבו, אני שולח אותו אל מטפלים אחרים. דוקא במקרים של טיפולי SOS, אני מודיע מראש ש"אני רק עושה את הטיפול הכי טוב שלי - אבל לא יכול להבטיח כלום". ולא, זה לא סותר את הצורך לגרום למטופל לסמוך עלי, זה רק אומר שאני לא קוסם. כשאדם מגיע למצב שהוא מנוטרל, יש לזה סיבה ולא תמיד אפשר להחזיר אותו לפעילות בטיפול או שנים; חלק מתפקידי כמטפל הוא לגום למטופל להבין את מצבו. אם נתפס לו הגב ערב החתונה, אני אשחרר אותו והוא ישתולל בריקודים, או ירכיב את החתן על הכתפיים, מצבו ביום שאחרי החתונה עלול להיות גרוע בהרבה מאשר אילו לא הייתי מטפל בו כלל. זה לא אומר שלא אטפל בו - זה אומר שאני לא קוסם ולא מבטיח 100% הצלחה, ובכל מקרה אזהיר אותו שלא ישתולל. 4. לגבי המטפלת הנ"ל... נדמה לי שגם אני מכיר אותה, טופלתי אצלה כשעוד עבדה במקום אחר והיא עזרה רבות לי ולאבא שלי. הדבר היחיד שיש לי לומר - היא טובה במקצועה. גסה, קולנית, מפחידה, לא-מנומסת - אבל טובה במקצועה. ו(כמו כולם)גם היא היתה יכולה לעבוד "כמו שהיינו רוצים", במקום נקי וקטן, עם מטופלים בודדים בכל פעם - ואז היתה יכולה לעזור להרבה פחות אנשים. אני לא מכיר אותה מספיק טוב בשביל לשפוט אם דרכה היום "נכונה" או לא - אני רק אומר מה שאני יודע עליה: היא יודעת מה היא עושה. ואם הטיפולים שלה כואבים - אז מה? בסין מקובל לעשות טיפולים במוקסה עד גרימת כויה (מקומית) דרגה 2 - כלומר שלפוחית מתפוצצת. אם זה עובד, משתמשים בזה. אישית אני מעדיף טיפול כואב ומשפיע על טיפול עדין שלא. וכמובן שכל הנ"ל זה רק דעתי...

 

[דוד כפרי]

../images/Emo4.gif "ארי פוטר" צ"ל "הארי", כמובן...