ברצון../images/Emo13.gif
הכרנו כשהילד שלו היה קרוב לגיל 4 (היום הוא בן 9) הוא התגרש כמה חודשים קודם לכן באופן רשמי והיא לא הייתה מסוגלת להניח לו לנפשו (הוא זה שיזם) האקסית הייתה מתקשרת אליו בכל מיני תרוצים שקשורים אל הילד... הייתה מבקשת ממנו עזרה עם המחשב בבית...הייתה מציעה לו לצאת לטייל יחד איתה ועם הילד... אני זוכרת שבאחת משיחות הטלפון שלהם (היינו ברכב, זה היה בדיבורית והיא ידעה שהוא יוצא עם מישהי) מתוך נסיון לסכסך...במידה ואני גם נמצאת ברכב...אחרי שהוא שאל אותה "מה את עוד רוצה מחיי?" היא ענתה לו, "שום דבר, פרט לעוד ילד" בתקופה אחרת אחרי שעברנו לגור יחד...יום אחד הטלפון צלצל מוקדם בבוקר אחרי שהוא כבר יצא מהבית ואני עניתי...זו הייתה היא..בדרך זו היא גילתה שאנו גרים יחד. מיד היא התקשרה אל בן זוגי, אחרי שהיא השתגעה בצעקות מה פתאום אנחנו גרים יחד ולמה הוא לא מבקש ממנה רשות (בגלל שהבן שלה בתמונה). היא גם עשתה לו הרבה צרות עם זה שהוא לא ייקח את הילד שלו כשהוא היה מרגיז אותה ואני הייתי יושבת איתו ותומכת בו באותן שעות בהן היה מרגיש חסר אונים. כיום המצב הוא שהיא התחתנה לפני שנה וחצי עם גבר לאחר חצי שנת הכרות...ההוא היכה אותה...ואחרי שנתיים של שקט ממנה (בלי שגעונות) היא שוב התחילה להתקשר ולשגע אותו...לבכות לו בטלפון...לשאול אותו מה לעשות...לנסות להתקרב אליו.. אבל בכל אופן...קצת סטיתי מהנושא כי לא את זה שאלת אותי
אני יכולה להגיד שבהתחלה, לא ידעתי למה אני נכנסת...וואלה גבר גרוש עם ילד...הוא מאוד מצא חן בעיניי והלכתי על זה. אחרי זה התגלו כל הקשיים הנ"ל (ועוד רבים אחרים ו"טובים" מצד האקסית...) אבל למדתי לחיות עם זה ולא להתעצבן כתוצאה מכך. יש הפרדה גמורה בין מצב הרוח שלי להתנהגות שלי בכל מה שנוגע לילד שלו. גם אם אני הכי עצבנית בעולם...הקול שלי אף פעם לא עולה...בכל הזמן הזה מעולם לא צעקתי על הילד. תסכולים על האקסית יוצאים בשיחות עם בן הזוג, ללא ריב. בדרך כלל אנחנו באותה דעה. מעולם לא נתתי לילד להרגיש רע על זה שהוא מדבר על אמא שלו בנוכחותי...תמיד כשהוא היה מעלה אותה הייתי משתפת איתו פעולה ולפעמים אף שואלת אותו שאלות בשביל שירגיש בנוח... גם על הבעת הרצון שלו בפניי שהוריו יחזרו להיות יחד (דברים שהתרחשו בתדירות גבוהה כשהיה קטן יותר והיום לעיתים מאוד מאוד רחוקות) לא הייתי מגיבה בצורה רעה, ולא גררע מהתנהגותי כלפיו. אני יכולה להגיש הוא מאוד אוהב אותי ומרגיש בנוח לבוא אליי לבקש עזרה, להגיד שהוא רעב, לבקש ממני עזרה במקלחת (הוא מעדיף אותי), לנהל איתי שיחות נפש על מה שקורה בחייו ואפילו להשאר איתו בחופשים שלו מבהי"ס (כיום הוא נשאר לבד אך ביליתי איתו במשך שנתיים בחופש הגדול בבקרים בזמן שהחלוקה הייתה שהוא אצל אביו). בכל אופן, גם הסדריי הראייה לא עומדים במבחן המציאות כי בפועל במקום יומיים בשבוע וכל סופ"ש שני הוא נמצא כאן הרבה יותר עקב בקשות חוזרות ונשנות של אמא שלו (עקב הבלאגנים שהיא עוברת בחייה). בעבר זה אולי היה מפריע לי מעט אך היום גם זה לא. מצידי הוא יכול להיות כאן כל יום. הוא באמת מותק של ילד. רק סיפור אחרון לסיום (אם אתה עוד כאן) עקב כל מה שקורה עם ספק בעלה ספק גרושה לעתיד היא ביקשה שהילד יהיה כאן לזמן בלתי מוגבל אחרי שהיא הוציאה צו הרחקה נגד בעלה. היא פחדה שהילד יהיה בסביבה כי ההוא לא כיבד את הצו. נוצר מצב שהילד מאוד התגעגע לאמא שלה ובן הזוג שלי הזמין אותה אלינו לבקר את בנה. היא הגיעה (עם הכלבים שלה, כשיום קודם לכן הבית עבר צחצוח ומסדר נקיון ועוד כשהיא יודעת שהאקס שלה לא אוהב בעלי חיים), ישבה כאן שעה וחצי, לקחה מהארון בחופשיות צלחת ושמה בה מים לכלבים (שטינפו הבית) הכינה לילד שלה לאכול לבקשתו...ושעה אחרי שהלכה התקשרה אל בן זוגי שכל הזמן הזה ישב איתי בסלון ואמרה לו שהארוח היה מתחת לכל ביקרות. למה? כי הוא לא הציע לה לשתות ביום מאוד חם. היא הרגישה מאוד נוח להוציא כלים, להכין אוכל לקחה לעצמה לשתות ואחרי זה התלוננה? אחרי הביקור הזה, בפעם הבאה היא לקחה את בנה והסתובבה איתו...לא עלתה שוב למעלה. זהו לבנתיים...מקווה שלא היה מייגע מידיי