שאלה

Hawk-eye

New member
שאלה ../images/Emo16.gif

בן-דודי קיבל מכתב תביעה - תובענה בסדר דין מהיר. האם אפשר להגיש כתב הגנה קצר , ואח"כ בדיון לפרט יותר? חג שמח
 

ציפי ג

New member
תובענה זה שם כללי

לסוגים שונים של הליכים משפטיים. כתב הגנה של סדר דין מהיר צריך להיות מפורט, להתבסס על אסמכתאות, ועל תצהירים. זה לא משהו אינסטנט, אפילו שזה מהיר.
 

dave123

New member
מהיר = מפורט מלכתחילה דוקא

בכדי ליעל את הדיון ולעשות אותו "מהיר", מבקשים שתפרט יותר מן ההתחלה דוקא, ויש פרוצדורות שמחייבים מראש, כמו תצהירי אמת של אנשים הקשורים לעובדות הנידונות. עו"ד אמור להיות בקיא בפרוצדורה.
 
כתב הגנה וסדר דין מקוצר

ה"מקוצר", בא להיטיב עם התובע ולא עם הנתבע. התשובה לכתב התביעה בסדר דין מקוצר אינה כתב הגנה, אלא בקשה למתן אישור להתגונן. מטבע הדברים, כיוון שאתה מבקש משהו, עליך לעשות הכל כדי לשכנע - להביא תצהירים המאמתים את העובדות ולהביא נימוקים משפטיים. אם יראה ביהמ"ש כי לפחות לכאורה יש לך טענות הגנה, הוא יתייחס לבקשה כאל כתב הגנה. לכן, הבקשה צריכה להיות מקיפה ובהירה, ולא רק תקציר.
 

Hawk-eye

New member
אם הבנתי נכון אז ,

אין מה לכתוב כתב הגנה בהתבסס על סעיפי כתב התביעה? לפי מה שאתה אומר עמנואל , הוא יצטרך לבקש בקשה בהגדרה אחרת מכתב תביעה כחלק פרוצדורלי מהתהליך , ואולי מעטפת הבקשה המפורטת הזו תתקבל ככתב הגנה? האם כך? תודה.
 
נהפוך הוא...

מה שהתכוונתי לומר הוא שכתב הגנה רגיל אינו מספיק. כתב הגנה רגיל אינו מפרט עובדות, אלא טענות כנגד כתב התביעה. בסדר דין מקוצר, יש לנסח מסמך המבקש בקשה למתן רשות להתגונן, כך שיכלול את הבקשה ואת מה שהבקשה מסתמכת עליו - טענות, עובדות ותצהירים.
 
שים לב עמנואל למה שאמר שי

בשני המקרים צריך להסתמך על תצהירים, ועל אסמכתאות, ואולם בסדר דין מהיר, אין צורך לקבל את רשות ביהמ"ש להגשת כתב הגנה, ובסדר דין מקוצר, יש.
 
מהיר מול מקוצר

אין לי בעיה עם רפורמות בתנאי שהן אמיתיות. תקנות סדר הדין משתנות כל שני וחמישי וחוסר היציבות הוא נורא. עד שאתה מפנים שינוי אחד בא שינוי אחר. הפרק שעוסק בביהמ"ש לעניני משפחה שונה לדעתי לפחות 10 פעמים ועוד היד נטויה. לדעתי הדבר מצביע על חוסר מקצועיות.
 
רגע רגע רגע!

מה נאמר פה בעצם? שיש מצב שבו נתבע צריך לבקש רשות להתגונן?! נשמע לי שזכותו הבסיסית של נתבע היא להתגונן. לא? באילו מקרים דוחים את בקשתו של נתבע להתגונן?
 
אכן כן

במקרים מסוימים, אותם קבע המחוקק, על נתבע לבקש רשות מבימ"ש להתגונן. ואם הוא לא יעשה זאת בדרך אותה קבע המחוקק, הוא לא יקבל רשות זו. לכן , לפעים אפילו תביעה ע"ס 1000 ש"ח, יש להתיעץ עם בעל מקצוע.
 
צורך ברשות להתגונן

סדר דין מקוצר, נועד למקרים מיוחדים בהם עילת התביעה נראית כמוכחת על פניה, ואין צורך בבירור ממושך. לעומת זאת, אם הנתבע מבקש להתגונן, הרי שהפסיקהה קבעה שדי בכך שהוא מראה שיש לו איזושהי טענה שיכולה להתקבל, כדי שביהמ"ש יתן לו רשות להתגונן. בקשה למתן רשות להתגונן בסד"מ תדחה רק אם ביהמ"ש יגיע למסקנה שהמניע מאחוריה הוא רק הרצון לעכב את ההליכים המשפטיים.
 

ציפי ג

New member
שטרות מול פרוטות

כשאתה מדבר על הכלל אתה צודק. נכון שאם ביהמ"ש רואה נסיונות להתחמקות, אז הוא לא נותן רשות להגן. אבל, האם כל אדם שאינו יורד בתצהירו לפרטי פרטים מי אמר לו מתי אמר לו ועוד פרוטים מפרוטים שונים, מנסה להתחמק? מספר רב של פעמים אנשים מהישוב המבקשים להתגונן, אינם רוצים רק להתחמק, ויש להם הגנה טובה, אבל בהעדר ידע הם לא נכנסים לפרטים, הם מדקדקים באגורות הקיזוז, הם לא מצרפים תצהיר, ועד כהנה וכהנה כשלים טכנים, ובגינם ורק בגינם בקשתם נדחית. אני לא יודעת מתי השופט יושב ובודק האם אכן העדר הפרטים מצביע על נסיון התחמקות, או שהוא כבר מיחס חזקה כזו - מי שאינו נותן תצהיר - חזקה שוהא מתחמק, ובזה נגנר הענין.
 
תגובה

אני מסכים אבל השופטים בישראל הם ברמה כל כך נמוכה שהם מייחסים זדון גם לאנשים תמימים ואין להם היכולת או הרצון להתעמק.
 
לא כולם

והרי את המעין חזקות הללו קבע עוד כב´ השופט זוסמן שגדולתו אינה מוטלת בספק. לטעמי הבעיה היא בעצם החיקוק.
 
למעלה