לא
אם הוא היה ממש מזכיר מישהו מבני המשפחה שלי, אין מצב שהייתי מתגברת על זה. קרה לי פעם שהגיע לקוח למשרד, שדומה באופן מלחיץ לאחותי! איך שהוא נכנס למשרד ולמזלי התיישב ליד פקידה אחרת, נחנקתי מצחוק (ואני, כשמתחילה לצחוק, בית דין לא יעצור אותי, משהו...מכה!) אחרי שהוא הלך, ספרתי לפקידה, וזו היתה טעות חיי כי כל פעם שהוא בא לאחר מכן, עצם העובדה שידעתי שגם לה חולפת המחשבה בראש (היא מכירה את אחותי ואישרה את הדמיון) הצחיקה אותי בטירוף, והייתי מיידית קמה ויוצאת מהמשרד ... בסוף הוא קלט שכל פעם כשהוא מגיע אני יוצאת צוחקת מהמשרד הוא שאל את הפקידה : "מה יש לה ,זאתי?" אז היא ענתה לי המפגרת "זה מצחיק אותה כי אתה נורא מזכיר לה מישהי..." אז הוא ענה בשוק "מישהי???????? אני מזכיר לה מישהי???" לא ידעתי איפה לקבור את עצמי...