שאלה

[ליטל 18]

שאלה../images/Emo13.gif

קודם כל שלום לכולם! אני סטודנטית שעושה פרוייקט פר"ח. זה פרוייקט שבו אני נפגשת עם ילדה בגיל יסודי ופשוט עוזרת לה בכל מה שהיא צריכה... בכל אופן הילדה מקסימה וחכמה והיא נמצאת במשפחה אומנת. אני אף פעם לא נתקלתי במקרה שכזה. אני באה ממשפחה שבה שני ההורים שלי נשואים האחד עם השני והכל יחסית טוב ויפה. לכן רציתי גם לדעת יותר על התהליך שעוברים ילדים עד שהם מגיעים למשפחות האומנה שלהם וגם אם יש דברים שעדיף לא לדבר עליהם עם הילדה או אם אפשר לעזור לה איכשהו ולעודד אותה. זה יעזור לי מאוד. תודה מראש!

 

[חגית אושר]

היי

ראשית, ברוכה הבאה שנית, אנסה לכתוב מספר דברים שאולי יתנו לך כיוון כלשהו ואני מקווה שהם יעזרו. הדברים שאני כותבת הם מתוך ניסיון אולי וחשוב לדעת שכל אחד הוא משהו אחר וחווה דברים אחרת, אז כמובן תקחי רק את הדברים שטובים עבורך, ואם יש למישהו להוסיף על דברים שאכתוב אז אנא הייו ברוכים וכתבו. דבר ראשון - עקביות בקשר בינכן. לקבוע פגישות בלוחות זמנים קבועים. להגיע בזמןואם את רואה שאת מאחרת תתקשרי תודיעי לה. כאשר את לא יכולה להגיע להודיע לה מראש ואפילו יום לפני או ביום הפגישה שהייתה אמורה להיות להתקשר להראות נוכחות שלא נעלמת מחייה. אני רואה בזה כגורם חשוב בבנית האמון בינכם. כי כאשר לא מודיעים שלא מגיעים הילד מחכה ומצפה אני תוהה אם להגיד במיוחד בנושא האמונה אבל אני מאמינה כי כל ילד מחכה וכאשר לא מגיעים ישנה אכזבה. וככל שתהיי משמעותית לגביה אם לא תגיעי ולא תודיעי היא האכזבה תהיה קשה יותר ואולי אף משבר אמון לכן עקביות מאוד חשובה. שיחות בינכן - אני חושבת שאם את תשאלי משהו שלא יהיה לה נוח היא כבר תמצא דרך להראות לך את זה, ייתכן שהיא תגיד וייתכן שהיא תתנהג את זה היא לא מעוניינת לדבר על כך. סבלנות ייתכן כי יקח זמן עד שתרכשי את אמונה, וייתכן כי אחרי בניית הקשר כשהיא תרגיש בטוחה ביחסים איתך היא תתחיל לבחון אותך, תהיי מוכנה לכך שזה לא משהו בגללך, או משהו שאת עושה. אני חושבת שככל שילד מנסה אותך יותר, זה אומר שהוא פוחד להקשר, כי הוא יודע שבכל תחילת קשר יש את סופו וזה מפחיד. והרי שום דבר לא וודאי כשחיים באומנה. דרך טובה לעזור לה הוא להעצים את הטוב שבה, למצוא דברים שהיא טובה בהם ולשלב אותם בפעילויות שאתן עושות כשהיא מצליח לתת לה עידוד וגם אם היא לא תצליח לתת לה עידוד על כך שהיא ניסתה ולהראות לה שזה גם הצלחה הניסיון. והכי חשוב לדעתי, כן לדבר איתה על נושא של האומנה, יש פעמים שילדים מתביישים בזה שהם באומנה (אני יכולה להעיד על עצמי שכך הרגשתי ומקצת דברים שדברתי עם אחרים) אז להראות לה שאין שום דבר מבייש בכך. אשמח לשמוע איך מתקדם הקשר בינכם, אם יהיו קשיים את מוזמנת לכתוב ולהתייעץ כאן בכיף. ובכלל את מוזמנת בכל זמן ועת שאת רוצה בברכה חגית