what's food got to do with it ?
זה שם החוברת שיש לי כבר הרבה שנים, אבל משום מה כרגע אני לא מוצאת אותה. {מקווה שלא השאלתי אותה למישהו}. כתבו אותה זוג דיאטניות -סנדרה הילס ופאט ווימן.
בעיקרון, בתחילת דרכי, עוד לפני שהכרתי את ה- ADHD בשם הזה, חיפשתי סיבות להתנהגות יוצאת הדופן שלי ושל הבן יקיר. הוא היה השני, וכבר ידעתי שהבכורה היא היפרית, אך לא היו לה קשיים. חוץ מאשר שכשאכלה שוקולד היא היתה הופכת מסתם ילדה אנרגטית שלא אוכלת ולא ישנה כי אין לה זמן - היא ממהרת- לילדה שאוכלת וישנה עוד פחות, וגרוע מכך- השוקולד הפך אותה למנוע טורבו מטורף ועצבני, שלא נח לשניה במשך שעות.
עם הבן- שהוא ההפך הגמור מהיפר- המצב היה יותר גרוע- מהר מאוד ראיתי שמאכלים מסוימים גורמים לו להיות עוד יותר אפטי, עוד יותר ישנוני- ועוד פחות מרוכז.
ואני בהחלט מדברת על גיל צעיר מאוד- מאז שהתחילו לאכול אוכל של גדולים- בערך מגיל שנה.
כשהבן היה בן חמש - גיליתי את הפרעות הקשב והריכוז- אבל למרות שהבנתי מיד שזו הבעיה, {גם אצל כל המשפחה המורחבת} עדיין לא הגענו לשלב הריטלין. בנתיים התחילו הנסיונות- בכל זאת, לתזונה של ילדי היה קשר הדוק עם ההתנהגות שלהם. את הבן לקחתי לבדיקת בי- קום כדי למצא למה הוא אלרגי- אלרגיה כזו היא לא כמו אלרגיה לפריחה שבאביב- זו נחשבת לאלרגיה של המוח. כך גם מכנים אותה בחוברת עליה המלצתי למעלה. שינוי תזונתי חריף שעבר הילד- השפיע הרבה מאוד.
אבל...
מאז הילדים גדלו, נולדו להם עוד אחים ואחיות, לכולם יש הפרעות קשב וריכוז- אבל לא כולם מגיבים על אותם מזונות באותה צורה.
כשהדיאטה של פיין גולד {אפשר למצא את זה בגוגל} טוענת שכל משמרי המזון, הצבעים המלאכותיים, הגבינות המתועשות, שימורי הירקות, החלב, הבשר והעוף, וכמובן הג'נק פוד- גורמים לבעיות למידה ולהק"ר- אני, לוקחת את זה בערבון מוגבל.
אפשר לקרא את החוברת שהמלצתי עליה למעלה, להבין איך פועל הסוכר על מוחינו, מה העיקרון לפיו כדאי ללכת כשמחליטים לשנות תזונה או לשפר אותה- לפי הקשיים של הילד- אבל-
בתור מי שהמעיים שלה סובלים מעט מאוד מוצרי מזון- אני ממליצה בחום על שיטת האילימינציה- קודם מורידים את כל מה שנראה לכם חשוד. אם יש שיפור במצב- אפשר להבין שמשהו או כל המוצרים שהורדתם מהתפריט גרמו לקשיים- או יותר נכון- תרמו לקשיים {כי גם אם אצום, ואחיה רק על תוספי מזון בגלולות- ה- ADHD שלי לא יעלם!! המזון שאסור לי לאכול מחמיר את המצב- לא גורם לו!}, אחרי שיש שיפור, אפשר בהדרגה להוסיף כל פעם משהו, עד שאפשר להגיד לדוגמא "בינגו! פסטה ופיתות הופכות את הילד שלי לזומבי שלא מסוגל לענות לי כמה זה 1 +1. והעניים שלו מזוגגות שלוש שעות אחרי ארוחת צהריים שמכילה פסטה" {אני ושניים מתוך ששת ילדי מגיבים כך על פסטה...כן, גם על זו מקמח מלא}.
בקיצור- תאכלו מה שטוב לכם- ולא לפי דיאטות מדף. כמו שלא תקנו כל זוג נעליים במידה 40 כי זו המידה שלכם- אלא תמדדו קודם ותראו שזה מתאים- כך גם לעולם אל תקחו דיאטת מדף- כל אדם צריך דיאטה המתאימה לו בדיוק- על המדף נמצאים עקרונות- גם אם לבן שלכם שוקולד לא עושה שום דבר רע- אני חושבת שכולם פה מסכימים ששוקולד כמזון עיקרי - בכל הארוחות- 365 יום בשנה- זה לא בדיוק משהו טוב...
