בלנדד
וויסקי שאינו טהור הוא מעורבב עם חיטה, זה נותן לו טעם קליל מאד, וגוף קל יחסית קל לשתיה, זה בעצם מדלל אותו, רוב הבלנדדים הם דיי חסרי אופי בפני עצמם (כמובן שישנם גם סוגים טובים מאד, בדרך כלל גם אחוז הלתת בהם גבוה יותר מאחרים), אלה מתאימים להכנת קוקטלים או סתם עם קרח. הוויסקי סינגל מאלט - וויסקי כמו שוויסקי צריך להיות בצורתו המקורית עשוי מ100% לתת (MALT), הם בעלי טעם ייחודי - כל מותג שונה מהאחר, יש להם אופי משלהם, בעלי טעם חזק, חלק יותר חלק פחות. המוכר והנמכר בעולם הוא הגלן פידיך (לטעמי ישנם הרבה מאד העדיפים עליו) הטעמים מושפעים מכמה גורמים: איזור גיאוגרפי בסקוטלנד, וויסקי מהאיים הכבד מאד, מעושן, בעל מליחות, אפשר ממש להריח ולטעום את הים, נמל, ואוויר של האיים, חלקם יותר כבדים מאחרים. וויסקי כזה עובר עישון רציני בכבול, כבול זה אדמה רוויה בגשמים של שנים על גבי שנים, צמחים שנרקבו (מה שמקנה לה מאין "סירחון"), לוקחים את האדמה הזאת, מייבשים אותה, שורפים אותה, העשן שעולה נתפס בלתת ואחראי מאד לטעם הסופי. ישנו גם את איזור הספיסייד שבו כמעט או שלא מעשנים בכבול, הוויסקי שם הוא מתוק ועדין למדי, סוג אחר לגמרי. כמובן עוד גורמים זה מקור המים, סוג הלתת, סוג החביות, זמן היישון.