שאלה- BLACK& WHITE

שאלה- BLACK& WHITE

שלום. יש לנו בבית בקבוק של 4.5 ל מלפני כ-16-17 שנים. מישהו יודע להגיד לי בערך מה ערכו? [שאלת תם- אני מבינה שזה מסוג המשקה שהולך ומשתבח עים הזמן נכון, לא נכון?] חשוב לציין שהבקבוק מעולם לא נפתח
 

MidNight Flame

New member
אני לא סגור על איזה...

משקה זה בדיוק אבל אם זה ליקר כמו שאני מנחש ואחוז האלכוהול שלו נמוך מ40% אז רוב הסיכויים שהוא הרוס, המשקה מה שבטוח לא משתבח. זו בהחלט יכול להיות חפץ נוי יפה
 

סער א

New member
יכול להיות שאני טועה , אבל...

אני כמעט בטוח שה-black&white זה וויסקי ואם אני לא טועה זה בלנד סקוטי .
 

Naughtius

New member
בלנדד...

ולא הוא לא משתבח עם השנים (אחרי הביקבוק). עם זאת הוא נחשב לבלנדד איכותי (למרות שלצערי לא טעמתי ממנו, אשמח להזמנה:).
 
בלנדד ???

מה זה אומר? כבר הזכרתי שאין לי מושג??
אבל אשמח ללמוד ובאשר להזמנה- בעלי הבקבוק מאוד רכושניים, אפילו לילדהם הנהדרים הם לא מרשים לגעת...
לילה טוב
 
בלנדד

וויסקי שאינו טהור הוא מעורבב עם חיטה, זה נותן לו טעם קליל מאד, וגוף קל יחסית קל לשתיה, זה בעצם מדלל אותו, רוב הבלנדדים הם דיי חסרי אופי בפני עצמם (כמובן שישנם גם סוגים טובים מאד, בדרך כלל גם אחוז הלתת בהם גבוה יותר מאחרים), אלה מתאימים להכנת קוקטלים או סתם עם קרח. הוויסקי סינגל מאלט - וויסקי כמו שוויסקי צריך להיות בצורתו המקורית עשוי מ100% לתת (MALT), הם בעלי טעם ייחודי - כל מותג שונה מהאחר, יש להם אופי משלהם, בעלי טעם חזק, חלק יותר חלק פחות. המוכר והנמכר בעולם הוא הגלן פידיך (לטעמי ישנם הרבה מאד העדיפים עליו) הטעמים מושפעים מכמה גורמים: איזור גיאוגרפי בסקוטלנד, וויסקי מהאיים הכבד מאד, מעושן, בעל מליחות, אפשר ממש להריח ולטעום את הים, נמל, ואוויר של האיים, חלקם יותר כבדים מאחרים. וויסקי כזה עובר עישון רציני בכבול, כבול זה אדמה רוויה בגשמים של שנים על גבי שנים, צמחים שנרקבו (מה שמקנה לה מאין "סירחון"), לוקחים את האדמה הזאת, מייבשים אותה, שורפים אותה, העשן שעולה נתפס בלתת ואחראי מאד לטעם הסופי. ישנו גם את איזור הספיסייד שבו כמעט או שלא מעשנים בכבול, הוויסקי שם הוא מתוק ועדין למדי, סוג אחר לגמרי. כמובן עוד גורמים זה מקור המים, סוג הלתת, סוג החביות, זמן היישון.
 

an3c

New member
וויסקי טהור? מלתת? חיטה?

יש לך כמה וכמה טעויות ברשותך אתקן. וויסקי בלנדד, הינו ערבוב של וויסקי על בסיס שעורה(מאלט) ו-וויסקי גריין שעבר זיקוק רציף. וויסקי גריין-וזה אומר לא רק חיטה, אלא כל דגן אחר מלבד שעורה, כמו שיפון ותירס.מלבד זאת, וויסקי גריין מזוקק בזיקוק רציף בניגוד לזיקוק הדודי שעובר הוויסקי מאלט, וזה הגורם ל'עדינות' הוויסקי. מצד שני זיקוק זה הוא נחות לעומת הדודי כאשר הוא הופך את התזקיק ל'ספיריטי' לחלוטין נטול ריחות או טעמים, ולכן ככול שאחוז המאלט בוויסקי בלנדד גבוה יותר, כך הוא איכותי יותר. זה לא עניין של טהור או לא. וויסקי לא עושים רק משעורה! המאלט כאמור עשוי רק משעורה. לתת פירושו השריית גרגירי הדגן במים, אחד השלבים לפני הזיקוק. אגב, הכבול זו לא האדמה. כפי שציינת, כבול נוצר כתוצאה מרקבון חלקי של הצמחיה, והופך עם הזמן למעין פחם, והוא נמצא כמובן בתוך האדמה. בפחם הזה משתמשים להסקה מה שמוסיף טעם מעושן (סרחון?) מאוד. הערה אחרונה. לומר שרוב הבלנדים (אגב, אחת ולתמיד אין מילה כזו בלנדדים) הם חסרי אופי, ולשלוח אנשים להוסיף עליהם מיץ תפוזים, זה פשוט חוסר ידע. עולם הבלנדים לא מסתיים בג'וני אדום. יש עשרות מותגים איכותיים ומורכבים לא פחות מוויסקי מאלט(טוב קצת פחות, בכל זאת יש בהם וויסקי גריין). וזה הזמן למזוג כוסית וויסקי ולהרגע.(סתם.. מאוחר מידי). אגב, איזה מאלט קולע לטעם שלך?
 
אהבתי...

ארדבג הוא מאד חביב עלי, הוא קולע מאד לטעם שלי, מעושן כמו שצריך אבל בלי התרופתיות של לאפרויג 10, יש לי בבית (כמעט נגמר), ארדבג 17, טליסקר 10 שהוא מעולה, גם עומד להגמר ובאוומור דרקסט (ייון בחביות שרי) שזהוא וויסקי מעולה (שילוב מושלם של מתיקות מהשרי והמעושנות של הכבול) אני כבר מתכנן על הבאים... היילנד פארק 18 לאפרוייג 15
 

LaDjA

New member
הלתת הוא לא מה שתארת.

אתה תארת הנבטה. ליתות זה התהליך שבו קולים את הנבט.
 

an3c

New member
לא מדויק.

אומנם תיארתי רק חלק מן התהליך, אבל קלייה היא בהחלט לא ליתות. הנבטה וליתות זה בעצם שלב אחד. נכון, ההשריה של הדגן במים ולאחר מכן הנחתו על רצפות מיוחדות כדי שינבוט, בתהליך זה (שעוזרים לו ע'י הפיכה חוזרת ונשנית של הדגן) משתחרר אנזים (שבתהליך התסיסה מאוחר יותר יהפוך את העמילן לסוכר). כבר עכשיו יש לנו לתת! לאחר הקליה (ועצירת תהליך ההנבטה לאחר כמה ימים) לוקחים את ה-לתת המיובשת (ע'ע) וטוחנים לקראת תהליך התסיסה. ובקשר לוויסקי מועדף. אצלי זה נע ממאלטים מעושנים דוגמאת לאפרויג' וארדבג (אגב, איך היית מתאר את ההבדל בין ארדבג 10 ל17?) למאלטים עדינים ו'פירותיים' יותר דוגמאת דאלוויני15 (אהוב עלי). מבין המאלטים המתיישנים בחביות שרי, אני אוהב את המקאלן. אגב, אני מחפש את המאלט(לא סינגל) החדש של פיימוס גראוס(הבלנד) שזוקק ב1992, הוא נוטה בטעמו למקאלן. למישהו יצא לטעום אותו או אפילו את הקודמים? אגב, בנוגע לבלנדים, תנסה את דימפל (15 שנה) מומלץ ביותר. כמו כן, קיבלתי שלשום בקבוק של 200 מ'ל של בלו לייבל, עדיין לא טעמתי, נראה מה כל הרעש סביבו. (למרות שאני בדעתך, לא הייתי משקיע לדוגמא 1600ש'ח על בלו לייבל אלא שניים שלושה מאלטים).
 
בקשר לבלנדים:

רוב הבלנדים הם באמת לא משהו, בלנד טוב הוא גם יקר בדרך כלל וחבל, אפשר להשיג סינגל מאלט "פשוט" באותו מחיר וב90% המקרים הוא יהיה הרבה יותר טוב, אני בכל אופן לא הייתי שותה את רובם. בינתיים הבלנדים הכי טובים, סבירים ששתיתי היו שיבס 12 וטיצ'רס, כל השאר סתממים במקרה הטוב לא משאירים רושם מיוחד.
 
אני לא הכי בקיא במחירים בשקלים...

אפשר להשיג המון סוגים מצויינים של סינגל מאלט בים 25-40 פאונד. טליסקר, באוומור, לאפרויג, לגאוולין, מקאלן, באלווני, גלנמורנג'י, היילנד פארק... ורבים וטובים אחרים. עצה שלי, אם יש דרך כלשהי לטעום ולגבש דעה לגבי הכיוון, מעושן/מתוק, כבד/קל, וכל מיני משתנים אחרים, תמיד עדיף, אחרי הכל זו השקעה יקרה וכדאי שתהיה שווה ומהנה.
 

RozwareZ

New member
הבעייה שהכסף שבישראל עולה כוסית

באמריקה אני יכול להביא בקבוק, ככה שעדיף לקנות בקבוק והכי גרוע לא אוהבים... תודה על ההמלצות!
 
למעלה