שאלה תיאורטית

[אבנר רותם]

שאלה תיאורטית

נניח שכעת אנחנו בזמן מלחמת העולם השניה והנאצים משמידים את היהודים. 1. לו אתם בריטים או אמריקאים- הייתם מוכנים להשתתף בפעולה מלחמתית נגד גרמניה כדי לעצור את השואה או תראו בפעולה זו מעשה אנטי-פאציפיסטי (הרי אינכם מוכנים לפתור את בעיית האלימות על ידי אלימות נגדית) ותסתפקו בלהסביר מדוע מה שהם עושיפ אינו בסדר? 2. לו אתם יהודים בגטו ורשה- הייתם מתנגדים באלימות לניסיון של הנאצים לשלוח אתכם למחנות ההשמדה או הייתם מסתפקים במחאה לא אלימה כי אתם נגד מלחמה? הערה: אני אומר "אתם" ומתכוון לדעתו של כל מי שרואה עצמו כפאציפיסט.

 

[[אורן]]

מצטרף לשאלה

למעשה, השאלה הזו היא הסיבה שאינני פציפיסט. אני רואה בפציפיזם תפישת עולם שטחית והפציפיסטים לא משכילים לראות את התמונה במלואה בהקשר של מלחמה ושלום עולמיים. נכון שהכיבוש מיותר לחלוטין. זה לא אומר שכל מלחמה היא מיותרת לחלוטין.

 

[hungry penguin]

גם מצטרף לשאלה

ומקפיץ כדי שלא יבואו בתירוצים של "לא ראיתי..."

 

[גירץ]

התכוונת שאלה היפותטית

רק שהסיטואציה שאתה מתאר היא בכלל לא היפותטית. אתה לוקח דוגמה מאוד קונקרטית מהעבר ופה בדיוק הבעיה כי אין משימה קלה יותר מלשפוט את מעשי העבר כשכבר ידועה התרחשות הדברים. מלחע2 היא "הוכחה" לכסילות הפציפיזם הרבה פחות משהיא "הוכחה" לכסילות האלימות. ובכל זאת נענה, השאלה דווקא לא נראית קשה במיוחד בעיני אם אני מסתכל עליה בכנות כמי שחי בתקופה ולא כחכמולוג שיודע מה קרה: 1. לא הייתי משתתף בלחימה. אגב, אם לדייק רוב רובם של אלו שנלחמו בגרמנים לא היו ממש מודעים לשואה, מבחינתם זאת היתה בעיקר הסכנה שהיטלר ישתלט על אירופה. 2. לא הייתי משתתף בלחימה. יש כל מיני דרכים להתנגד באמצעים לא אלימים והייתי רוצה לקוות שהייתי אמיץ מספיק לנסות להתנגד, אבל בטח (עד כמה שאני מכיר את עצמי כיום) לא הייתי נלחם.

 

[אבנר רותם]

צודק- שאלה היפותיטית..

ברור שמלחמת העולם השניה והשואה הם משל, וגם ברור לי כמי שאינו רואה עצמו פאציפיסט שעדיף לחיות בעולם שכולו פאציפיסטים מאשר בעולם בו כולם לא-פאציפיסטים. השאלה שלי היא כיצד אני מתמודד עם מציאות בה יש לא-פאציפיסטים הנוהגים באלימות, וזה יכול להיות אדם אלים התוקף אותי אישית, מחבלים או כל אוייב התוקף את תושבי המדינה בה אני חי, או גורם אלים בכל מקום אחר בעולם המבצע טבח ויש ביכולתי לעצור את זה באלימות. אפשר כמובן להיתמם ולומר שאם הקורבן לא יתגונן, הפושע יפסיק לתקוף אותו; שאם לא נעצור בכח את התוקפן הוא יפסיק לתקוף, שאם לא נילחם בטובחים הם יפסיקו לטבוח, ושאם הנאנסת לא תשתולל ותצרח- האנס יעזוב אותה בשקט. יתכן ואתה בכלל מוכן להקצין את זה עוד יותר ואתה בעד לבטל את בתי הסוהר בהם מוחזקים אנשים בכפיה לאחר שהובאו לשם בכח (מעצר וכבילה באזיקים), או לחילופין לצרף למשפטי נירנברג (בהם נשפטו מנהיגי גרמניה הנאצית) גם את מנהיגי מרד גטו ורשה בעוון שימוש באלימות.

 

[גירץ]

המציאות

אין ספק שפציפיזם מעמיד אתגר לכל מי שחי בעולם אלים כשלנו. אחד האתגרים הללו הוא לראות את הצדדים היפים של המציאות ולא לתת לאלימות ולפחד לכער את הכל. אתגר אחר הוא לשלוט בדחפים האלימים שלנו. אתגר נוסף הוא ללמוד להתמודד עם מצבים אלימים בלי להיות אלים בעצמך.

 

[EmGee]

מישהו מוכן להסביר לי למה אף אחד לא

עונה על השאלה הזאת? לא חסרים כאן פצפיסטים. אני באמת מעונין לדעת את דעתכם בנושא, חבל שכפי שזה נראה עכשיו יש לכם באג בתפיסת חיים.

 

[The Lost Optimist]

התנגדות אזרחית

אני מסכים עם הנאמר כאן על כך שלא חוכמה לדבר אחרי שאתה כבר יודע את התוצאות. אם אני אדבר כמוך, ממרום כסאי בשנות האלפיים - אני גם באותה מידה יכול להגיד שהיה אפשר למנוע את מלחמת העולם השנייה, אם לא היו משפילים את גרמניה בהסכמים לאחר מלחמת העולם הראשונה, והיו דואגים להסכם יותר הוגן. אבל זה לא חוכמה להגיד את זה מכאן ומעכשיו. התשובה לשאלתך מורכבת. פציפיזם אינו פאסיביות. פציפזם הוא מאבק בדרכים לא אלימות. אולי יהיה קשה לך לשמוע זאת, אבל לצייתנות של היהודים ולפאסיביות שלהם היה חלק גדול בהצלחה של היטלר בהשמדתם. אני לא הייתי משתתף בלחימה, והייתי נלחם במאבק לא אלים בכיבוש של היטלר, והייתי מעודד אי-שיתוף פעולה, ופעולות ישירות לא-אלימות. זה הצליח בחלק מהמדינות שהיטלר כבש, ואפילו היטלר אמר באחת מההזדמנויות שכיבוש אי אפשר להשיג רק בכוח, אלא שזה גם תלוי במצב הפסיכולוגי של הנכבשים. היו מדינות שפעלו באי-ציות ואי שיתוף פעולה, וככה הצילו יהודים ומנעו הכנסה של מחנות השמדה לארצם ולניתוב המדינה הנכבשת לטובת היטלר. זה נקרא התנגדות אזרחית. אני לא יכול להגיד לך שאם כולם היו נוקטים בשיטה כזו, אז היטלר היה מובס, אבל גם אתה לא יכול להגיד לי שזה לא היה עזור, באותה מידה. מה שאני יודע זה שהשימוש באלימות גרם למיליוני אנשים ואזרחים למות, ואולי שימוש בדרכים אחרות היה גורם לנצחון ללא כל כך הרבה הרוגים. אבל כמו שאמרתי, זה לא חוכמה להגיד את זה עכשיו.. כדאי לך לגשת ל"סלון מזל" בתל אביב ולהשאיל את הספר של ג'ין שארפ על שיטת ההתנגדות האזרחית. בתור אסיר בגטו ורשה - שוב, הייתי פועל בדרכים לא אלימות, ונוקט בפעילות ישירות חשאיות כנגד רכוש בעיקר (נשק ובניינים השייכים לנאצים), ולא כנגד בני אדם. שאלת שאלה היפוטתית, אז לא נותר לי אלא לענות לך תשובה היפוטתית. מקווה שעניתי.