שאלה, תהיה

[נץ666]

שאלה, תהיה

באחת מההודעות שלי למטה כתבתי שחמותי מנהלת תקשורת אישית עם ילדינו. אין לנו שמץ של מושג על מה היא מדברת אתם, ובינינו, גם לא כל כך אכפת לנו על מה היא משוחחת אתם. בשלב מסויים ביקשתי מאבי שגם הוא יפסיק להשתמש בנו כמתווכים לקשרים שלו עם נכדיו. הוא קצת "מתעצל".אבל, השאלה-תהיה שלי היא לגבי התקשורת הזו- מה דעתכם - יש לעודד אותה, האם צריך לנטר אותה? האם יש לברר מה בדיוק קורה בשיחות ביניהם?

 

[אשדודיה]

ערב טוב נץ

כל זמן שאתה לא רואה השלכות לוואי מהתקשורת הזאת,אז הכל בסדר. וזו תשובה על רגל אחת, ואני מקווה להאריך יותר מיזה בערב או מחר פרח לכבודך

 

[נץ666]

חן חן לך - השאלה שלי צריכה

להיות כללית יותר ולא אישית ביחס אליי.

 

[נץ666]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

 

[m i t a l y]

היי אשדודיה,ברוכה החוזרת... ../images/Emo39.gif

 

[m i t a l y]

אני מודה,

מכיוון שאין כמעט תקשורת ביננו לבין עצמנו (אני ואחי/אחיותיי), אז אמא שלי נוהגת לדווח לכולם מה קורה עם כולם... הרבה פעמים אני מאוד סקרנית לדעת איך היא אומרת ומה היא אומרת, אבל למעשה אני לא יכולה לשלוט עליה, כי זה חלק מהתקשורת שלה איתנו... עניתי לך?

 

[נץ666]

../images/Emo13.gif, לא כי דברתי על קשר סבתא-נכדים

או סבא-נכדים ללא מעורבות ההורים

 

[m i t a l y]

הבנתי...

אז בקטע הזה אני לא יכולה להוסיף... הנכדה הכי גדולה של הוריי היא בתי הגדולה - בת 7...

 

[לורליי43]

אני משתדלת להבהיר לילדים

שלא כל דבר סבתא צריכה לדעת... לגבי מה שהיא אומרת להם, כבר שמעתי כמה פנינים שלא אהבתי, לשמחתי הילדים ספרו לי אז הגבתי בשיחה איתם. הדברים שלא אהבתי, דומים לדברים שאני שמעתי כילדה ופגעו בי לטווח ארוך. אני בטוחה שבגלל שהילדים גדלים בבית אחר- זה לא יכול לפגוע בהם יותר מדי.

 

[נץ666]

גם אצלנו התברר שהיא / שהוא

"מדברים" קצת יותר מדי, לטעמנו אבל הילדים מדווחים על השיחות, אנחנו מנידים ראש בינינו לבין עצמנו ולא אומרים כלום לילדים. האמת שזה קורה רק בשנתיים האחרונות, כיון שיש לילדים ניידים. הילדים כבר די גדולים וההשפעה של סבא-סבתא כבר לא כלכך משמעותית.

 

[לורליי43]

הרבה פחות משמעותית מאיתנו

אבל, יש סגנון של משפטים שלא הייתי רוצה שישמעו. הסתבר לי ש"הבקורת בשפה פולנית" (שכביכול אומרים משהו לא נורא שהוא בעצם ממש לא במקום), טבוע יותר מדי חזק אצל הפולניה שלי.

 

[תשוקת האמיצים]

לי חשוב לדעת מה מדברים

במיוחד כשהילדה מתארחת אצל אחותי, או אצל אבא שלה ובמיוחד כשחמותי נמצאת אצלו. בגלל שכן זה משפיע עליה, היא עדיין ילדה, כולה בת 9, ואז אני דואגת להתעדכן ואם לא לרוחי אני פשוט נמנעת מביקורים לא מבוקרים. עם ההורים שלי אני יודעת הכל אז אין לי חשש אני דואגת שהיד השולטת בכל מה שקשור לילדיי יהיה אני, הסמכות. אחלה נושא תודה נץ

 

[ה ר מ י נ ה]

תקשורית בין דורית

אני לא רואה כל נזק בתקשורת בין סבים לנכדיהם. להיפך, אם הנכדים מוצאים ענין בקשר זה יפה, ולפעמים מקל גם על דור הביניים שבדרך כלל נושא לבד בנטל הקשר. כשהילדים קטנים הקשר נושא אופי שונה. השיחות בדרך כלל מתרכזות בנושאים הקשורים לחיי היום יום של הילד. סבים צריכים, בודאי להזהר מהשמעת ביקורת על ההורים (ילדיהם), אבל ברוב המקרים הילדים בלאו הכי קרובים יותר להורים ולכן לא יגרם נזק. כשהנכדים מתבגרים יכול הקשר לשאת אופי של קשר בין מבוגרים (וזה בודאי מבורך).

 

[נץ666]

לא מסכים אתך

זה שהילדים קרובים יותר להוריהם אינו מצדיק העברת ביקורת על ההורים מצד סבא/סבתא. בכלל סוגיית סבא/סבתא ומעורבותם בתהליך גידול הילדים, אם בכלל, אינה פשוטה כלל ועיקר. אם למשל האבא המקסים שלי שומע על משהו שהבן שלי "עשה" לי, האושר מציף אותו ואלה דבריו: תמשיך, זהו יופי, שישלם על "מה שעשה לי" כשהיה ילד" - הלווווווווו, לדעתך זה שהבן שלי קרוב אליי מצדיק דיבור מהסוג הזה? או דיבור כזה לא "יכול לפגוע" ביחסים שלי עם הבן שלי? אז נכון שזוגתי ואני אנשים מהסוג שלא מתרגש, ואנחנו גם מגיבים בהומור על הערות מהסוג הזה או מסוגי פולניה האחרים [של חמותי], והיחסים שלנו סבירים עם ילדינו. אבל אם למשל אני חושב על ילד/ה בסיטואציה לא קלה עם הוריו והם מקשקשים לו בשכל יותר מדי? או למשל, ילד שגדל באווירה חרדית/דתי ומגיע לסבא/סבתא החילוניים-חופשיים או ההיפך ושומע שלל הרצאות על הוריו ו"חטאם"/חוצפתם וכו'

 

[ה ר מ י נ ה]

לא דיברתי על ביקורת

אני מסכימה איתך שאין מקום להעברת ביקורת על ההורים באוזני ילדיהם. אני עצמי סבלתי מאוד ממצב זה כילדה (סבתי גרה בבית הורי ולא הפסיקה להעביר ביקורת על אמי). אני זוכרת את עצמי חוזרת ואומרת לסבתי שאינני מוכנה לשמוע ממנה ביקורת כזאת. מנסיון זה ומהכרות עם אחרים אני יודעת שילדים יצדדו בדרך כלל בהוריהם ולא בסבא וסבתא. כמובן שאני מתנגדת להעברת ביקורת עקיפה דרך גורם שלישי. סבים וסבתות צריכים לדעת להתמודד עם בניהם ובנותיהם באופן ישיר. אגב, גם אמי מעבירה מידי פעם ביקורת כזאת או אחרת באוזני או באוזני ילדי. אני מתעלמת ממנה לחלוטין. היא הרי לא תשנה את מערכת היחסים ביני לבין ילדי (היחסים טובים והיא לא תוכל לסכן אותם) ועדיף לפעמים להתעלם. ולסיכום, כמו במקרים אחרים של יחסים בינאישיים קשה לדבר בתאוריות. כל אחד מאיתנו מסתמך, למעשה, על הנסיון שלו ועל היחסים שיש לו עם בני משפחתו.