שאלה שעניינה אותי.

[toi]

שאלה שעניינה אותי.

דבר ראשון, רציתי לציין שאני מאוד נהנה לקרוא בפורום הזה, ושאף עזרתם לאבא שלי כשהיה מודאג לגבי. ועכשיו לשאלה: אכפת לכם איפה הילד משרת? מבחינת תפקיד (קרבי, תומכ"ל, משרדי), מיקום (קל"ב או לא), או חיל? היו לכם העדפות בשבילו?

 

[עידן64]

בוקר טוב לכולם,בדרך לרכבת../images/Emo142.gif|שמ

אחרי שבת של כייף ואושר.שבוע טוב לכולם,שקט ורגוע...

 

[אמא פולניה1]

אכן, בוקר טוב לכולם../images/Emo141.gif

זהו. השבת עברה לה יותר מידי מהר, למרות שהתפללתי שהפעם תעבור לאט יותר. מקודם הבן יצא לדרכו לרכבת, לכיוון הבסיס. מאתמול הפרידה מבחינתי היתה קשה. אני יודעת שעכשיו שבועיים לא אראה אותו. מתוק שלי. אני כל כך אוהבת אותו. אפילו את הנישנושים שהכנתי לו לא יכול היה לקחת. התיק היה מלא.מישהו יודע תוך כמה זמן אמורה להגיע חבילה לבסיס? טוב חברים,שיהיו לכם בוקר טוב וזורח, שבוע טוב והרבה שמחה בלב.

 

[אשד4]

בוקר טוב ושבוע טוב

עוד שבוע מתחיל... לכולם שבוע של בשורות וחדשות טובות... פולנייה - תשלחי היום, מחר - זה מגיע בערך תוך יומיים לבסיס. לעיתים חבילה שנשלחת עד 10.00 בבוקר מגיעה מוקדם יותר. שאלה היא תמיד מתי היחידה באה לאסוף את החבילה ממקום הריכוז... שבוע טוב

 

[mory001]

בוקר טוב ../images/Emo42.gif ושבוע טוב ../images/Emo39.gif

הגוזלית שלי היתה שבת בבית, והיום היא חוזרת לסדרת חינוך. ייתכן ותסגור שבת, אבל היא לקוחת את זה ב"סבבה" כלשונה. אני פחות. מצב הרוח שלי ממש ממש לא משהו. רציתי לשתף אתכם ואשמח אם תחוו דיעה. כל דיעה תתקבל, גם אם תצטרפו לדעתו של בעלי שאמר "שאני היא זו לוקחת את הדברים קשה מידי...". ועל מה הדבר? כל השבוע אני מחכה לסוף השבוע לראות ולהיות עם הגוזלית. מנקה/מבשלת/תולה/מכבסת לפני שהיא מגיעה, כדי שיהיה לי זמן פנוי איתה. וכשהיא מגיעה... הייתי איתה פיסית כ- 3 שעות. ארוחת ערב ביום שישי, וארוחת צהריים בשבת. בשאר הזמן ישנה/היתה עם חברות/יצאה. הכי נפגעתי כשהצעתי לה שתבוא בערב לסיבוב קצר בקניון, ואמרה שעייפה מידי. חצי שעה אחרי זה יצאה עם חברות לבלות. בעלי אמר שאני לא צריכה לקחת את זה קשה מידי, אבל אני לוקחת. אני שמיחה שטוב לה ושהיא נהנית, אבל גם אני רוצה אותה קצת לעצמי... יכול להיות שאני אגואיסטית. מה דעתכם? האם מישהי מרגישה כמוני? אולי אני צריכה טיפול? נשארו למישהו כדורים

שיהיה שבוע רגוע ושקט. (מקווה שאצליח לחזור למחשב היום. יום מטורף...

 

[אמא פולניה1]

בוקר טוב מורי. קראת את מה שכתבת

ואני בהחלט מזדהה איתך. גם הבן שלי חזר הביתה השבת. גם אני לא ראיתי אותו מי יודע מה הרבה זמן. הוא גם סוגר שבת הבאה וחיכה כבר לחזור לבסיס. וכמו שהאילתית אמרה "זה לא שלא טוב להם בבית", אבל בשישי השבת הקצרה הם צריכים להספיק המון. גם להיות עם המשפחה, גם להיות עם החברים שבוודאי גם אליהם הם מתגעגעים, גם לישון, גם לבלות. כל כך הרבה דברים בשבת כל כך קצרה. (אם ניקח בחשבון שבממוצע הם מגיעים בשישי בשעות הצהריים לא המוקדמות). ככה שמצד אחד אנחנו רוצים אותם רק בשבילנו ומצד שני רוצים שהם יקרעו את השבת כדי לקבל אנרגיה לשבוע שיבוא. ואת לא צריכה טיפול ואת לא אגואיסטית, את אמא שלא ראתה את הבת שלה שבוע ורוצה לבלוע כל רגע אתה, לראות אותה כמה שיותר כי את יודעת ששבועיים לא תראי אותה. זה מאוד טבעי, אבל כמו שאמרתי, לא לשכוח כמה היא צריכה להספיק בשישי שבת. הההממממווווןןןן. אני בטוחה שגם לה קשה לחלק את הזמן הקצר הזה לכל כך הרבה חלקים. תנסי להיכנס לראש שלה לרגע, ולחשוב מה את בתור הבת שלך היית עושה? יחד עם זאת, אמרתי לך שאני מאוד מבינה אותך. אז אל תקחי יותר מדי ללב, אל תעצבי וקבלי ממני המון המון

. שיהיה לך יום מקסים ושבוע עם הרבה אור.

 

[ד ו ר י נ ה]

אני אמנם חדשה

אבל זה נראה לי מאד טבעי שהם רוצים להיות עם החברים, במיוחד, שלמרות השנים הרבות שעברו, אני זוכרת איך אמא שלי נפגעה ממני מאותה סיבה, אז אני ממש מבינה אותו. חוץ מזה אני כל כך שמחה שהוא בבית , מצידי שיעשה מה בראש שלו..

 

[י רדן]

בוקר נפלא../images/Emo42.gif../images/Emo42.gif../images/Emo42.gif../images/Emo42.gif

בוקר חדש, תחילתו של שבוע חדש.. שיהיה לכולנו שבוע טוב, שקט רגוע ונעים. לכל היוצאים או שנמצאים בדרכם מאחלת לכולם נסיעה טובה ובטוחה.. אני מנצלת מספר דקות כאן.. ממתינה לביתי שתתארגן לקראת יציאתנו מהבית בסביבות השעה 7. מקווה שיהיה מקום באוטובוסים שבדרך כלל עמוסים.. מורי, ולשאלתך אני יכולה להבין את הרגשתך.. אך את צריכה לשחרר לתת לה להנות, עם חברים וחברות.. זכרי שיש לה חיים משלה.. זו דעתי.

 

[אשד4]

מוכר ולא../images/Emo8.gif חביב..

מורי יקרה, אני כל כך מרגישה את התחושה הזאת... בפעמים הראשונות ש"היה" בבית, כמעט וממש נעלבתי. עם הזמן הבנתי שעד כמה שזה ישמע לא טוב "זו בעייה שלי..." אז כמה אפשר לשבת עם אמא ולשמוע כמה היא דואגת, ומה אתה צריך, ומה עשית... לא הרבה... הצורך שלנו הוא למלא את ה"חסך" של חסרונם במשך השבוע. אצלם הצורך במילוי מצברים הוא במישורים נוספים: פיסיים כמו שינה, וחברתיים כמו בת זוג, חבר'ה (בפרט אם רובם יצאו לשבת), בילויים והתפרקות (ברמת הנורמה כמובן...) וסתם לשבת בשקט ולקרוא עיתון. ברגע שקלטתי את זה, אני פשוט מאפשרת. לא מעירה, לא אומרת. הרי מה הכי חשוב - שיהיו מאושרים

לא??? כך, שתדעי שאת לא לבד בתחושותייך, אך מה לעשות- העולם שייך לצעירים...

 

[אממאא]

בוקר טוב ../images/Emo20.gif

שלושת ה-א' שלי "בילו" השבת בבסיס, ואנחנו היינו כמעט זוג בירח דבש (זוג ופיצקית). מורי, השאלה שלך כל כך מוכרת, אני בהתחלה הייתי ממש נפגעת מזה שאין להם זמן בשבילי, אבל שניה אחרי, הטלפון מצלצל והם אצים רצים להיפגש עם החבר'ה. בשלב מסוים לקח אותי האמצעי לשיחה, והסביר לי שאין להם שום כוונה לפגוע, הם פשוט מנסים להספיק כל כך הרבה בשישי-שבת כאלו קצרים, שלא תמיד יש להם זמן לבלות איתנו, כי החברים גם בצבא ועד שהם נפגשים, ויש חברות, ויש מסיבות, והעולם הוא גדול וענק ויפה....ובתור בן "פולני" הוא זרק לי - אם אנחנו מאושרים וטוב לנו, אז גם את צריכה להיות מאושרת.. ומתברר שזה נכון, אם טוב להם, טוב גם לי. שיהיה בוקר טוב, יום טוב ושבוע נהדר ושקט ורגוע

 

[mory001]

כשטוב לה טוב לי,

וכמובן שלא הערתי (טוב, נו, רק טיפה

). יודעת שטוב לה ואני שמחה על כך. מבטיחה שבפעמים הבאות - לא אומר מילה. לאט לאט אני מתרגלת לעובדה שמה שהיה עד עכשיו, השתנה.

 

[אממאא]

../images/Emo124.gif מעעעווווווזזזז ../images/Emo70.gif אייך ???

איך עברה עליכם השבת? מה מספר המ"כ????

 

[אממאא]

תשובה ל-toi ../images/Emo20.gif

אנחנו לא בחרנו לילדים את דרכם בצבא. הם גדלו בבית על ערכים מסויימים, קיבלו החלטה לבדם לאן ומה הם רוצים לעשות בצבא, ואנחנו כהורים עומדים מאחוריהם בכל החלטה שהם מקבלים. תומכים במקרה הצורך, מייעצים אם הם באים לשאול, ופשוט נמצאים שם בשבילם לרגעי השפל ולרגעי הגאות

 

[סמדר בנ]

בוקר טוב ../images/Emo142.gif

ראשית אענה לשאלה של toi: (אני כמובן עונה לגבי) - כמובן שאכפת לי היכן הילדים שלי ישרתו, אבל אולי זה ייראה לך משונה, אני בהחלט תמכתי ברצון של ביתי הגדולה להיות קרבית (למרות שכולם חשבו שהשתגעתי). התמיכה שלי נבעה מההבנה שהיא חושבת שכך תתרום הכי הרבה ותרגיש תחושה של עשייה בצבא. למרות שאישית הייתי מרוצה אם היו קל"ב, הרצון שלהן לשרת בבסיס סגור ולהרגיש צבא לפי הגדרתן מובן לי מאוד. ההעדפה העיקרית שלי - שיהיו היכן שיהיה להן טוב, ואם זה אומר קרבי בשטחים אז שיהיה כך. אני אישית מאמינה בגורל, ולפעמים אני יותר מפחדת מהיציאות בימי ששי, או מהחזרה הביתה לבד בשעות הקטנות של הלילה מאשר ממה שקורה בצבא (טפו..טפו..

...

..). אגב, היכן אביך? הגברים כאן היו שמחים לתגבורת... חוץ מזה - תחילת שבוע. לשם שינוי הבת נסעה היום באוטובוס,צריכה להיות בעפולה ולקחה מקדם פאניקה רציני. לא תאמינו, טלפון לא מזמן - "האוטובוס נתקע ליד חדרה"....

בקיצור - מה הפתרון.? להחזיר אותה בימי ראשון לצבא?

 

[אממאא]

גם האוטובוס נתקע ?? יש להם משהו

נגד הילדים שלנו ?? אני מקווה שהיא תגיע בזמן. וכן, אצלנו יש ימי ראשון שאם הילדים נמצאים במקום שאינו מצריך אוטו ממוגן וכו' - הם מוסעים כמלכים לבסיס.

 

[סמדר בנ]

היא תגיע ממש בשנייה האחרונה

או אחרי השנייה האחרונה

מסתבר שהאוטובוס נתקע ליד הרצליה בכלל ולא מזמן יצא לדרכו. היא כבר הודיעה למפקדת. האבסורד הוא שאם לא היתה לוקחת כזה מקדם היא היתה עולה על אוטובוס אחר וכנראה מקדימה. מכיון שהיא אמורה לעבור לשרת בקורס ליד אילת, אני קצת בספק אם נסיע אותה

 

[אימשל2]

כשנקודת ההתכנסות היא ב"ש קל

בדרכה לדרום הרחוק נקודת ההתכנסות היא במחנה סמוך לב"ש. התחבורה הצבורית לכיוון מצוינת. תדירות האוטובוסים והרכבות גבוה וההסעה משם למחנה נוחה וזמינה. כך שהיא תצטרך ממש לפשל כדי לא להגיע בזמן. לגבי הנסיעה ליעדים אחרים, תמיד יש בעיה של אוטובוסים מלאים, שיצאו לפני הזמן ועוד כל מיני מרעין בישין שעומדים בדרכם להגיע בזמן ליעדם. מצחיק, אבל כשהבנים לא מגיעים לשבת יש לי הקלה קטנה. אני לא צריכה להלחץ בימי ראשון לגבי ההגעה חזרה בזמן. לא מצליחה להגמל מתחושת האחריות האישית להגעתם בזמן.

 

[סמדר בנ]

קל? ../images/Emo4.gif

שבוע שעבר איחרה כי לא הצליחה לעלות על הרכבת שהיתה אמורה להביא אותה שעה לפני הזמן. על הרכבת הבאה עלתה בקושי, וזו איחרה ב-20 דקות (וגם הבת כמובן...). כשמגיעים כבר לבאר שבע אז היא אמרה שלוקחים מונית שרות למחנה המסוים ההוא שמשם יוצאות ההסעות (כי האוטובוסים מפוצצים וקשה לעלות...), אבל גם שם ללא נגמר הסיוט - בשבוע שעבר - 20 דקות עמדה בתור לעבור בש"ג - מסתבר שכל בסיסי ההכשרה בדרום עולים להסעה מאותו בסיס....

 

[אימשל2]

טפו טפו טפו לבנים שלי הולך לא רע

והם דוקא מהטפוסים שלא עומדיפ בלוחות זמנים כמו שצריך. הם לוקחים לעצמם משהו כמו שעה רזרבה. נניח שהנסיעה באוטובוס לוקחת שעה וחצי. הם יוצאים שעתיים וחצי לפני המועד בו הם צריכים להיות במחנה. זה מאפשר לפספס אוטובוס אחד לפחות (ביום ראשון יש אוטובוסים בתדירות גבוה) ולהגיע בנוחות יחסית מהתחנה בב"ש למחנה. יש לקחת בחשבון שהמפקדים נוסעים באותם אמצעי תחבורה. קרה לבנים לא פעם שכשאחרו כמה דקות המפקד אחר יותר. אני מבינה שהיחס לאחור אצל הבת שלך הרבה יותר חמור מאצל הבנים. זה בהחלט מקדם לחץ רציני.

 

[האילתית 2]

בניגוד למרכז/ צפון הארץ

לכיוון דרום הדרכים פנויות ונוחות.אני מניחה שנקודת המפגש היא ב"ש.ואוטובוסים אזרחיים לכייון יש פעמיים ביום (אם זה אחרי מצפה). במשך שנה ו..(מלבד בעיית נהגים לא נחמדים)לא היו שום עיכובים.נהפוך הוא תמיד האוטובוס הגיע לפני השעה היעודה (המתפרסמת באתר אגד). חוץ מזה למה שלא תקפיצו אותה?