שאלה שמטרידה אותי..

[נירה63]

שאלה שמטרידה אותי..

איני רוצה לעשות הכללה חלילה אבל נתקלתי בכמה קמרים שכאלה...מדוע כשמשהו מפסיק להיות חרדי או דתי והופך להיות חיעלוני בני משפחתו מנדים אותו? מנתקים מגע? מדוע??

 

[הליברל האחרון]

שו קמרים?

 

[Moon rise girl]

מקרים, אני מניחה.

 

[קלידוסקופ]

מקרים

וגם חיעלוני= חילוני

 

[מלח השמים]

האמת היא

שגם אני לא לגמרי מבין את זה

 

[אבזץ]

כמרים קמורים?

אמנם קוטל קנים, אך לא קתולי, לא אוכל כותלי-חזיר (תועבה. חזיר בכותל?!) ולא קוטל מערביים (אוסמה בן לאדן ביקר בכותל?). מי אמר קתולי חזיר? אהההה? תחי רומי!

 

[אבזץ]

ולשאלתך,אין לי תשובה. סליחה.

 

[חיים טובים 28]

עדיף שתשאלי זאת בפורום חרדים.

ואם כבר שאלת אז אענה לך, אותם אנשים שמנתקים קשר עם ילדם עקב עזיבתו את הדת הם הורים רעים ומרושעים אין ולא יכולה להיות לזה סיבה הגיונית או רגשית טובה. ואם תשאלי אותם , אז הם יאמרו בפה מלא, שאלוהים עדיף על בנם וכך גם נהג סבא אברהם, כשאלוהים ציווה עליו לשחוט את בנו יחידו יצחק.

 

[מתלבט13]

אסביר למה

1) בעולם החרדי להפוך לחילוני זה לא ללכת הדרך אחרת. זה נחשב לבגידה ב"כל הקדוש והיקר לנו". מישהו שמנתק מגע מבנו שהפך לאוכל נחשים ומכשף ביערות הגשם אתה מבין? מי שמתנתק מבנו שהפך לנאצי ורוצח ילדים בגיל שנה אתה מבין? זהו שאצל להחרדים להפוך לחילוני זה יותר גרוע. 2) החשש שהילד החילוני ישפיע לרעה על אחיו. 3) ההלכה. לפי ההלכה, מי שנולד דתי והפך לחילוני הוא רשע מרושע וכו' וכו'. 4) סיבות רגשיות. אין הורים שרבים עם ילדיהם מסיבות אחרות? אולי לא שמעת אבל יש הורים וילדים שלא מדברים בגלל סכסוכים ורגשות שונים ומשונים. 5) תגובה לכאב גדול. הורים חרדים שבנם הפך לחילוני, הם מוכים במידה רבה. הם באיזה שהוא מובן אפילו לא מבינים מה הם חטאו שפתאום הבת יקירה חילונית. הם לא יודעים איך לאכול את זה. הם מרגישים פגועים נבגדים. הם השקיעו בילד הזה את כל חייהם, ופתאום הוא הלך לו לעולם אחר, תוך כדי השארת פגיעה רגשית לא קלה. 6) חוסר יכולת לתקשר. ומורכבות רגשית. ממה שאני קורא לעתים, אני מתרשם שלא פעם יש בעיית תקשורת חמורה, שפשוט מובילה לחוסר יכולת להיות בקשר. הורים שלא מסוגלים לעכל רגשית את המקום של הילד שלהם, פוגעים בו בהערותיהם, גם כשאי להם כוונה מוצהרת. הילד שנמצא בעולם חילוני, גם הוא לא תמיד מודע עד כמה סיפור קטן שלו על משהו פוגע בהורים. חוסר יכולת לתקשר בלי כעס, מריבות , כעסים ופגיעות משתי הצדדים, יכול להוביל לניתוק הקשר. קראתי כאן לא פעם סיפורים שיותר מכל דבר הם המורבכבות של פערי העולמות. הקושי לתקשר וזה שכל טעות הכי קטנה מפוצצת אלך פצעים כואבים ופתוחים משתי הצדדים. מה שאתה כנראה לא מודע לו זה הפער המושגי האדיר בין העולם החילוני לחרדי. זה שבעולם החרדי להיות חילוני זה כמו לנפץ גוגלות של תינוקים בני יומם ולשתות את הדם מול הטלויזיה. בעולם החרדי הערך של הדת חשוב יותר מהערך של אהבת הורים לילדים. בעולם החרדי לא מוכנים לקבל את האחר וחופש הפרט כערכי יסוד. אבל. תזכור שלא תמיד זה מגיע ממקום של רוע. לא ממקום של חשיבה צלולה. יש הרבה כאב. הרבה סיבות פסיכולוגיות. והרבה אי הבנות.

 

[R a c h e]

אף פעם לא הבנתי, לעולם לא אבין...

לא הבנתי זאת כבת והיום, כאמא, אני מבינה עוד פחות אולי זה קורה כשאנחנו חושבים שהילדים שלנו חייבים לנו משהו על זה שהבאנו אותם לעולם הזה.....

 

[ח2דניק18]

את יכולה להבין בתור אמא.

שאת משקיעה בילדים ואת רוצה שהם לא יבזו אותך (זה בושה להורים חרדים שהבן שלהם יצא בשאלה) ויש הרבה הורים שרואים בילדים שלהם סוג של ממשיכים שלהם.

 

[Le Fay]

רוצים, רוצים - מכאן עד לזרוק מהבית יש מרחק.

 

[חיים 1990]

אם הורה הביא ילד רק בגלל שזה מצוה

או "פרו ורבו" שזה מחלוקת אם זה על כל ילד וילד, או מה שכתוב בישעיהו "לא לתוהו בראה לשבת יצרה", אז זה בהחלט מובן שאם הילד לא ממשיך בדרך אז אין מקומו בבית. לשמחתי הרבה אין הרבה הורים שמביאים ילד רק בגלל המצוה

 

[כיפה שקופה]

לענ"ד הסיבות הן חברתיות.

בכל ציבור, ובציבור החרדי בפרט, אנשים מושפעים מאוד מלחץ חברתי, אנשים פועלים ע"פ קודים חברתיים. כשהאמת הברורה היא הדת, (לא האמונה, הדת, הדת, הדת.- דת זה דבר רע מאוד) אז ברגע שמישהו עזב את הדת, זה נתפס ככישלון, הכישלון הזה, יותר חמור ממה שהוא בעיני ההורים, הוא חמור איך שהוא נתפס בחברה החרדית. (זה פוגע אוטומאטית בשידוך, רלוונטי במיוחד בחברה שפועלת ע"פ קטלוגים חברתיים קשים מאוד- אשכנזי/ ספרדי, סוג א/ סוג/ב, נכות, נכות קלה וכדו'. אחי הגדול הלך להיות חרדי, אני בא, אפשר לומר, מהזרם החרד"לי, וכל השידוכים שהציעו לו היו בחורות נכות, או דפוקות מבחינה אחרת, לא שאני חושב שנכה הוא דפוק, אבל שימו לב, אחי הוא סוג' ב. לא משנה כמה הוא למדן, וכמה הוא גאון, הוא גדל דתי לאומי, והפך לחרדי, הוא לא יכול לקבל חרדיה מקורית, אלא רק דפוקה. בסוף קיבל מישהי כמוהו, שגדלה בבית דתי לאומי והלכה לסמינר והתחרדה.) אז לדעתי עיקר העניין הוא הכשלון שהחברה רואה בחינוך ההורים, וזה מה שגורם להורים לנתק את הקשר. רק ככה הם יכולים להגיד לחברה, לא אשמתינו, הנה, אנחנו אפילו מתנערים מהבעיה. (דרך מגוחכת, כי נניח שאכן יש בעיה בדרך החינוך של ההורים, זה שהם מטאטאים אותה, זה לא לא מעלים את הבעיה, זה רק מסתיר אותה לכאורה) יש לי איזה מחשבה, שהורים חזקים יותר, גם בציבור החרדי, יודעים כן לשמור על קשר עם הילד העוזב. וזה בכל אופן גם מה שאני מבין מהספורים פה בפורום, שיש כאן כאלה גם חרדים ששורים על קשר, אפילו קשר חלש, או שאחד ההורים כן שומר על קשר, אפילו בהחבא. בחברה הדתית לאומית זה כבר עניין נפוץ מאוד. אפשר להגיד שכמעט "אין בית אשר אין בו מת" לכן החברה מקבלת את זה יותר בקלות, למרות שהורים מסויימים כן רואים בזה כשלון. אני חושב שההורים שלי ספציפית (ומניח שכך גם הרבה הורים אחרים) רואים שהדרך בה חינכו אותי, השפיעה עלי מאוד, ולכן גם אם אני אולי לא דתי, אני עדיין הולך בדרך שלהם. אז יותר קל להם לקבל אותי. יש גם הורים חילונים שילדיהם חזרו בתשובה, והם מקבלים אותם באהבה, ואפילו מכשירים מטבח וכאלה, בשביל שהם יוכלו לבוא הביתה, כי הם מבינים שאהבה זה אהבה. ולא משנה באיזה דרך הילד הולך. אבל החברה לא שופטת אותם, כנ"ל לגבי תופעת ההומואים הפושה בחברה לאחרונה יותר ויותר, אני מניח שזה קשה מאוד להורים מסויימים לקבל את זה, אבל הם יודעים אהבה ללא תנאים, ולא אכפת להם אם שופטים אותם על זה או לא. מה שלא תופס בחברה החרדית, כל הזמן החברה מציצה עליך, לראות מה אתה עושה. מה שלענ"ד גם חושף את השקר שקיים שם.

 

[uri80]

טיפשות, אטימות ומתן דגש גדול מדי למה החברה

חושבת על הפרט. עצוב.

 

[איינגעדעמפס]

למה לא?

הבן אדם חינך אותך שנים ויום אחד את באה ושמה עליו זין מה רצית שהוא יסכים שיחרבנו עליו ?ולכן הוא אומר לך סלמאת לכי חפשי מי ינענע אותך. ואני מסכים שאכזבה כזו מביאה תגובה כזו. לא טוב לא כסף

 

[כיפה שקופה]

תגיד לי, מי שם זיין?

אני מעריך מאוד את ההורים שלי, וחושב שהם חינכו אותי בצורה מעולה. אלא שמה לעשות, התבגרתי (לפחות מבחינת גיל) וקיבלתי עצמאות, ומותר לי לחלוק עליהם! זה כמובן לא נובע מתוך זלזול. הביקורים בבית, הלבוש שמתלווה אליהם, וקבלת הכללים של הבית, בבית, יוכיחו. אצל בעלי חיים מגיע שלב מסוים, בו הגור מגיע לינוק, ואז מקבל בעיטה או נשיכה מאמא שלו, והוא לא מתקרב יותר. אצל בני האדם, לפחות החלק הנורמאלי שבהם, הקשר נמשך, ולעיתים הגלגל מתהפך, והבן/בת מתחילים לסעוד את ההורים, ולפעמים לתמוך בהם כלכלית, ולהשגיח עליהם. רק הורים רעים, אפילו רעים מאוד, לא ייתנו לבנם/בתם עצמאות. התוצאות, מין הסתם, יהיו נזק קשה לילדים. (נפשי או חברתי, זה לא משנה, יהיה נזק)

 

[אמא חופשיה]

יש רק תשובה אחת!!!

הורים שמגדלים את ילדיהם בדרך מסוימת ובסופו של דבר הילדים הולכים בדרך שונה- יכולים לכאוב, לכעוס, להתאכזב אך לא מעבר לזה. הסיבה היחידה שיש הורים שמנתקים קשר עם ילדיהם היא חברתית נטו! החרדים מחונכים מיום היוולדם לחשוב תמיד, מה יגידו השכנים, החברים, המורים וכו' כל דבר שהם עושים נמדד בתגובה של הסביבה. וכמובן שבמקרה של יציאה בשאלה הענין מתעצם, טובת הילדים אף פעם לא תופסת מקום בשיקולים, יותר חשוב השידוכים של האחים....

 

[Patrick kim]

השידוך של האחים אוי אוי אוי

מה יאמרו המחותנים?ומה המחותנים נותנים?חתן שמחפש ריגושים במיקוה אוך אוך אוך.!