ברור, זה הכל זיוף
מה קרה, התקשורת כל כך אוהבת את נתניהו שהחליטה לזייף את המציאות בשבילו? מכיר את המאמר הזה: מה הצמיחה הזאת לכם מאת נחמיה שטרסלר (איננו חשוד כאוהד הליכוד) הצמיחה המהירה ברבעון הראשון של 2006 הכתה בהלם את "החברתיים". צמיחה מתונה של 4% עוד היו מוכנים לספוג, אבל 6.6%? זה באמת יותר מדי. הם הרי ניבאו, שהתוכנית של בנימין נתניהו תוביל את המשק לאסון, למיתון ולאבטלה קשה. הם אמרו, שיש להעלות מסים, להטיל מלוות ולהגדיל את הוצאות הממשלה. והנה נתניהו עשה בדיוק את ההיפך - והצמיחה בשיא, האבטלה בירידה, ויש אפילו כסף בקופה להגדיל את סל התרופות. אבל "החברתיים" אינם מוכנים להודות שתפישת עולמם כשלה. לכן החלו במסע תעמולה, ולפיו, הצמיחה אמנם יפה אך רעה. נהנים ממנה רק העשירים, והעניים נעשים עניים יותר. אלא שהם מעלימים את הנתון החשוב ביותר: העלייה בתעסוקה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, שמאז הרבעון השני של 2003 (שיא המשבר) ועד לרבעון הרביעי של 2005 הצטרפו לשוק העבודה 228 אלף (!) ישראלים והאבטלה ירדה באותן שנתיים וחצי מ-10.5% ל-8.8%, ועוד היד נטויה. איך עוקפים את המוקש הזה? אומרים, שכל התוספת היא של משרות חלקיות שאינן שוות כלום. אמנם נכון: הרוב, 164 אלף משרות, הן חלקיות; המיעוט, 56 אלף, הן משרות מלאות. יתר ה-8,000 הן משרות של נעדרים זמנית. האם 56 אלף זה שום דבר? הרי מדובר ב-56 אלף משפחות שעכשיו מתפרנסות. ומשרות חלקיות זה רע? הרי קודם לכן היו אותם אנשים מובטלים באופן מלא. יש בהם גם מי שמעוניינים במשרה חלקית, כמו אמהות לילדים קטנים, חד-הוריות, סטודנטים, ומבוגרים, שחשובה להם הגמישות של השוק. ומי שרוצה במשרה מלאה יזכה בה, כאשר הכלכלה תמשיך ותצמח. טיעון נוסף של "החברתיים" הוא, שרוב השכירים אינם נהנים מפירות הצמיחה כי שכרם לא עלה, אלא אפילו ירד. אין דבר רחוק יותר מן האמת. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחר שנתיים של ירידה בשכר (2002 ו-2003) החל השכר הריאלי לעלות. הוא עלה ב-3.6% ב-2004 ו-2005 ברוב ענפי המשק: הממשלה, המגזר העסקי, החקלאות, התעשייה, חשמל ומים, מסחר, שירותים פיננסיים ושירותים עסקיים. אמנם יש גם ירידות, אך הן זעירות, רק כמה עשיריות האחוז: בבנייה, בשירותי אירוח ואוכל, ובתחבורה. הבעיה בענפים אלה היא עובדים בעלי השכלה נמוכה, והפתרון לכך הוא הקניית ידע, השכלה ומיומנות מקצועית. אבל במקום לדבר על הרוב הגדול שמצבו שופר וגם רמת חייו עלתה "החברתיים" מדברים על המיעוט - תעמולה זולה, התופסת כותרות. השיפור שחל במשק בשלוש השנים האחרונות ברור. הרוב הגדול של האזרחים מרגיש זאת. נכון שמצבו של איתן ורטהיימר שופר מאוד - הוא יכול להוסיף עכשיו עוד מאה מכוניות עתיקות לאוסף שלו - אבל עובד חדש שהיה מובטל קודם, יכול לקנות עכשיו מכונית משפחתית מיד שנייה, שממנה יפיק תועלת רבה יותר מכל מאה המכוניות של ורטהיימר. לכן יש להסתכל לא רק על הפער היחסי, אלא גם על השיפור האבסולוטי שהביאה הצמיחה. "החברתיים" אינם מוכנים להכיר בכך. הם אינם מוכנים להבין, שהשינוי הגיע בזכות הקיצוצים בתקציב, הורדות מסים, כלכלת שוק, תחרות, רפורמות והפרטה. הם ממשיכים בשלהם - יושבים עכשיו בוועדת הכספים של הכנסת ומחלקים בלי בושה את פירות עץ הצמיחה שלא הם נטעו. הם אינם מסתפקים באכילת הפרי, אלא פולטים את החרצנים על ראשה של הכלכלה החופשית, המוצלחת. והכי גרוע: הם משחיזים את הגרזנים כדי לכרות את עץ הצמיחה כולו.