אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
שאלה של סבא!!!!
- פותח הנושא עציון
- פורסם בתאריך
לדעתי...
(גם לי יש בן 3+ (כבר מתקרב לארבע) עם זכרון מופלא שמדהים אותנו כל פעם מחדש). השירות הכי טוב לילד יהיה אם לא תתמקדו דווקא בכשרון זה, ולא "תנצלו" אותו למטרות כלשהן, לפחות ב-12 השנים הקרובות... באופן טבעי יוצא להתיחס לכשרון מיוחד שיש לילד, ולכן צריך לדעתי לשים לב, שלא שוכחים שמאחרי הכשרון (הזכרון הפנומנאלי) עומד גם ילד, עם צרכים, וקשיים שונים ומשונים. שידע, שלא אוהבים אותו בגלל הכשרון, אלא בגלל מי שהוא (שזה כולל את הכשרון). לא צריך להתעלם מהכשרון, או לזלזל בו, אבל גם לא להפוך אותו למרכז ההתענינות בילד. זו דעתי הצנועה.
(גם לי יש בן 3+ (כבר מתקרב לארבע) עם זכרון מופלא שמדהים אותנו כל פעם מחדש). השירות הכי טוב לילד יהיה אם לא תתמקדו דווקא בכשרון זה, ולא "תנצלו" אותו למטרות כלשהן, לפחות ב-12 השנים הקרובות... באופן טבעי יוצא להתיחס לכשרון מיוחד שיש לילד, ולכן צריך לדעתי לשים לב, שלא שוכחים שמאחרי הכשרון (הזכרון הפנומנאלי) עומד גם ילד, עם צרכים, וקשיים שונים ומשונים. שידע, שלא אוהבים אותו בגלל הכשרון, אלא בגלל מי שהוא (שזה כולל את הכשרון). לא צריך להתעלם מהכשרון, או לזלזל בו, אבל גם לא להפוך אותו למרכז ההתענינות בילד. זו דעתי הצנועה.
כרמית, השאלה היתה:
ואני מנסח אותה טיפ טיפה אחרת: האם יש מקום ואם כן, לאן ואיך--לתעל את הכישרון בו הוא ניחן? האם יש חוגים שם הוא יוכל לחדד את הכשרון? אני רואה באי מתן תשומת לב לכשרונות אך בגלל היותו קטן בגילו- פיספוס מה. אין לאף אחד כוונה לא לאהוב ילד ולהשתמש בציניות בכשרונו(כפי שעושים עם הילדים בערבי הפסטיגלים או עם נערות לפני תחרות מלכת היופי). הכוונה, שוב, איך מתעלים את הכשרון למקום הנכון ובאיזה אמצעים?
ואני מנסח אותה טיפ טיפה אחרת: האם יש מקום ואם כן, לאן ואיך--לתעל את הכישרון בו הוא ניחן? האם יש חוגים שם הוא יוכל לחדד את הכשרון? אני רואה באי מתן תשומת לב לכשרונות אך בגלל היותו קטן בגילו- פיספוס מה. אין לאף אחד כוונה לא לאהוב ילד ולהשתמש בציניות בכשרונו(כפי שעושים עם הילדים בערבי הפסטיגלים או עם נערות לפני תחרות מלכת היופי). הכוונה, שוב, איך מתעלים את הכשרון למקום הנכון ובאיזה אמצעים?
קצת מוקדם, לטעמי, לחוגים מהסוג
הזה. זכרון טוב הוא מתנה. הנכד שלך יהנה ממנו ללא ספק. גם אם לא תתעלו ותחדדו ותעשו. אני חושבת שמה שכרמית ניסתה לומר, לא היה דוקא בנוגע לניצול ציני של הכשרון המיוחד של נכדך, אלא דוקא בתום הלב שמאד אופייני להורים, כאשר אתה שם לב שלילד שלך יש כשרון בתחום מסויים, וזה הופך אותך לממוקד בתחום הזה, וכך אתה נוטה "להזניח" כישורים אחרים של הילד, שאולי דוקא זקוקים ליותר עידוד וחיזוק. בשלב הזה נראה לי שפשוט תהנו איתו ממשחקים שונים, גם משחק הזכרון - זו פעילות כיפית לכולם. בהמשך, אם הוא יתעניין וירצה, אפשר חוג שחמט או בכלל כל מיני משחקי חשיבה (אגב, אתם יכולים להתחיל אולי כבר עם rush hour - נדמה לי שבעברית זה נקרא "שעת שיא" - שהוא משחק חשיבה מדליק בכל מקרה). כן הייתי שולחת אותו דוקא לחוג ספורט (שוב, אם הוא מעוניין, כמובן), ודוקא כדי לתת דגש גם במקומות שבהם אין לו - לדעתכם - כשרון טבעי מיוחד.
הזה. זכרון טוב הוא מתנה. הנכד שלך יהנה ממנו ללא ספק. גם אם לא תתעלו ותחדדו ותעשו. אני חושבת שמה שכרמית ניסתה לומר, לא היה דוקא בנוגע לניצול ציני של הכשרון המיוחד של נכדך, אלא דוקא בתום הלב שמאד אופייני להורים, כאשר אתה שם לב שלילד שלך יש כשרון בתחום מסויים, וזה הופך אותך לממוקד בתחום הזה, וכך אתה נוטה "להזניח" כישורים אחרים של הילד, שאולי דוקא זקוקים ליותר עידוד וחיזוק. בשלב הזה נראה לי שפשוט תהנו איתו ממשחקים שונים, גם משחק הזכרון - זו פעילות כיפית לכולם. בהמשך, אם הוא יתעניין וירצה, אפשר חוג שחמט או בכלל כל מיני משחקי חשיבה (אגב, אתם יכולים להתחיל אולי כבר עם rush hour - נדמה לי שבעברית זה נקרא "שעת שיא" - שהוא משחק חשיבה מדליק בכל מקרה). כן הייתי שולחת אותו דוקא לחוג ספורט (שוב, אם הוא מעוניין, כמובן), ודוקא כדי לתת דגש גם במקומות שבהם אין לו - לדעתכם - כשרון טבעי מיוחד.
קצת מוקדם, לטעמי, לחוגים מהסוג
הזה. זכרון טוב הוא מתנה. הנכד שלך יהנה ממנו ללא ספק. גם אם לא תתעלו ותחדדו ותעשו. אני חושבת שמה שכרמית ניסתה לומר, לא היה דוקא בנוגע לניצול ציני של הכשרון המיוחד של נכדך, אלא דוקא בתום הלב שמאד אופייני להורים, כאשר אתה שם לב שלילד שלך יש כשרון בתחום מסויים, וזה הופך אותך לממוקד בתחום הזה, וכך אתה נוטה "להזניח" כישורים אחרים של הילד, שאולי דוקא זקוקים ליותר עידוד וחיזוק. בשלב הזה נראה לי שפשוט תהנו איתו ממשחקים שונים, גם משחק הזכרון - זו פעילות כיפית לכולם. בהמשך, אם הוא יתעניין וירצה, אפשר חוג שחמט או בכלל כל מיני משחקי חשיבה (אגב, אתם יכולים להתחיל אולי כבר עם rush hour - נדמה לי שבעברית זה נקרא "שעת שיא" - שהוא משחק חשיבה מדליק בכל מקרה). כן הייתי שולחת אותו דוקא לחוג ספורט (שוב, אם הוא מעוניין, כמובן), ודוקא כדי לתת דגש גם במקומות שבהם אין לו - לדעתכם - כשרון טבעי מיוחד.
הזה. זכרון טוב הוא מתנה. הנכד שלך יהנה ממנו ללא ספק. גם אם לא תתעלו ותחדדו ותעשו. אני חושבת שמה שכרמית ניסתה לומר, לא היה דוקא בנוגע לניצול ציני של הכשרון המיוחד של נכדך, אלא דוקא בתום הלב שמאד אופייני להורים, כאשר אתה שם לב שלילד שלך יש כשרון בתחום מסויים, וזה הופך אותך לממוקד בתחום הזה, וכך אתה נוטה "להזניח" כישורים אחרים של הילד, שאולי דוקא זקוקים ליותר עידוד וחיזוק. בשלב הזה נראה לי שפשוט תהנו איתו ממשחקים שונים, גם משחק הזכרון - זו פעילות כיפית לכולם. בהמשך, אם הוא יתעניין וירצה, אפשר חוג שחמט או בכלל כל מיני משחקי חשיבה (אגב, אתם יכולים להתחיל אולי כבר עם rush hour - נדמה לי שבעברית זה נקרא "שעת שיא" - שהוא משחק חשיבה מדליק בכל מקרה). כן הייתי שולחת אותו דוקא לחוג ספורט (שוב, אם הוא מעוניין, כמובן), ודוקא כדי לתת דגש גם במקומות שבהם אין לו - לדעתכם - כשרון טבעי מיוחד.
הייתי רוצה
להאיר עוד זווית, אבל לפני כן הייתי רוצה לחזק אותך, עציון, על הרצון לעזור לנכד שלך. יפה ומחמם את הלב, שסבים מתענינים בנכדים שלהם ודואגים להם. ובכך זאת - מה אומרים הוריו? האם הוא בן בכור? האם מישהו איבחן את יכולת הזכרון שלו? וראה שאכן היא יוצאת דופן? אם כן. אפשר לגרות את המוח שלו, את החשיבה והזכרון בדרכים נעימות, חוויתיות ולא שיפוטיות. בעזרת משחקים שונים, מותאמים לגילו (לגו, לוטו, משחקי זכרון, התאמות למינהם, משחקי מחשב ועוד). אפשר גם דרך צפייה בתוכניות טליזיה שהוא אוהב (טבע, ספורט ועד´). ואפשר כמובן לשוחח איתו על דברים שקרובים לליבך, במידה והם מענינים אותו. ילד סקרן ומפותח, יהנה מכל הדברים הרגילים שעושים ילדים בני גילו, כל עוד הם נעשים מאהבה, תוך התחשבות ומתן תשומת לב לצרכיו ורצונותיו.
להאיר עוד זווית, אבל לפני כן הייתי רוצה לחזק אותך, עציון, על הרצון לעזור לנכד שלך. יפה ומחמם את הלב, שסבים מתענינים בנכדים שלהם ודואגים להם. ובכך זאת - מה אומרים הוריו? האם הוא בן בכור? האם מישהו איבחן את יכולת הזכרון שלו? וראה שאכן היא יוצאת דופן? אם כן. אפשר לגרות את המוח שלו, את החשיבה והזכרון בדרכים נעימות, חוויתיות ולא שיפוטיות. בעזרת משחקים שונים, מותאמים לגילו (לגו, לוטו, משחקי זכרון, התאמות למינהם, משחקי מחשב ועוד). אפשר גם דרך צפייה בתוכניות טליזיה שהוא אוהב (טבע, ספורט ועד´). ואפשר כמובן לשוחח איתו על דברים שקרובים לליבך, במידה והם מענינים אותו. ילד סקרן ומפותח, יהנה מכל הדברים הרגילים שעושים ילדים בני גילו, כל עוד הם נעשים מאהבה, תוך התחשבות ומתן תשומת לב לצרכיו ורצונותיו.
תמר.
הוריו שלחו אותי לשאול..... כן. הוא בכור. והובחן כבעל זיכרון יוצא דופן. הערות שלך וההצעות ילקחו בחשבון ואעביר אותם לכתובת הנכונה. יש רק בעיה קטנה. קטנבה מאוד. פיצי. ההורים עובדים עד מאוחר ומי שלמעשה מטפל בילד אלו הסבים ולחלופין הסבתות, אבל זו בעיה נפרדת המטופלת בפורום אחר.... בכל מקרה אם יש לך מה להוסיף, אשמח להשתמש בעצות המועילות המובאות כתגובה לשאלתי. היי ברוכה!!
הוריו שלחו אותי לשאול..... כן. הוא בכור. והובחן כבעל זיכרון יוצא דופן. הערות שלך וההצעות ילקחו בחשבון ואעביר אותם לכתובת הנכונה. יש רק בעיה קטנה. קטנבה מאוד. פיצי. ההורים עובדים עד מאוחר ומי שלמעשה מטפל בילד אלו הסבים ולחלופין הסבתות, אבל זו בעיה נפרדת המטופלת בפורום אחר.... בכל מקרה אם יש לך מה להוסיף, אשמח להשתמש בעצות המועילות המובאות כתגובה לשאלתי. היי ברוכה!!
לא צריכה לעיין, זוכרת
כמי שסובלת קשה מבעית זכרון יתר, וזוכרת שטויות שארעו בהרצאה באוניבריסטה על הדשא אצל פרופ´ XYZ, ואפילו את הבגדים שלבשתי באותה הרצאה, אני יכולה להגיד לך שלא עשו שום דבר עם הזכרון שלי אי פעם, והוא ב"ה ממשיך להוכיח את עצמו נהדר. משחק זכרון הוא כלי נהדר, ששחקתי בו רבות, וחזרתי לשחק בו לעת זקנה, ביושבי בתחנות רכבת. איזה מזל שיש פלאפונים שהחזירו אותי לילדות במעט.
כמי שסובלת קשה מבעית זכרון יתר, וזוכרת שטויות שארעו בהרצאה באוניבריסטה על הדשא אצל פרופ´ XYZ, ואפילו את הבגדים שלבשתי באותה הרצאה, אני יכולה להגיד לך שלא עשו שום דבר עם הזכרון שלי אי פעם, והוא ב"ה ממשיך להוכיח את עצמו נהדר. משחק זכרון הוא כלי נהדר, ששחקתי בו רבות, וחזרתי לשחק בו לעת זקנה, ביושבי בתחנות רכבת. איזה מזל שיש פלאפונים שהחזירו אותי לילדות במעט.
מה שניסו לומר כאן כולן זה,
שכאשר יש ילד עם כשרון יוצא דופן כלשהו, באופן טבעי יש נטיה להתרכז בכישרון הזה. ההתרכזות בכישרון של הילד היא הדבר הכי טבעי והכי קל לעשות כי זה מה שבולט בדרך כלל. והוא כל כך מגיב לגירויים כאלה שזה נראה ממש עוול לא לתת לו חיזוקים. אבל מה שקורה עם ילדים מחוננים הוא שהכישרון כל כך מאפיל על שאר הדברים, שנוטים לטפח פחות (שלא לומר להזניח. בלי כוונה רעה כמובן) את הצד הרגשי, הפיזי והחברתי. הם מגיעים לגיל 6-5 ולפעמים מתברר שהם מישרים קו עם כל שאר הילדים (לכן, אבחונים נעשים בדרך כלל בגילאים האלה ולא לפני כן), ואם הם אכן מחוננים הם מפתחים פער בין היכולת המופלאה שהיא קוגניטיבית לשאר התחומים. הפער בסופו של דבר, עלול לעכב את המשך ההתפתחות הקוגניטיבית. אם ילד הוא בעל זיכרון פנומינלי או כל תכונה אחרת - אפשר לסמוך עליו שהוא מוצא בעצמו, באופן טבעי את הגירויים הנדרשים לו. זה תחום שמפותח אצלו - לא צריך לפתח אותו עוד. הוא לא יעלם/יתנוון אם לא יפתחו אותו. כל שאר התחומים ראויים לתשומת לב גדולה יותר כי דווקא הם נוטים להשאר בצד ובסופו של דבר להפריע לילד.
שכאשר יש ילד עם כשרון יוצא דופן כלשהו, באופן טבעי יש נטיה להתרכז בכישרון הזה. ההתרכזות בכישרון של הילד היא הדבר הכי טבעי והכי קל לעשות כי זה מה שבולט בדרך כלל. והוא כל כך מגיב לגירויים כאלה שזה נראה ממש עוול לא לתת לו חיזוקים. אבל מה שקורה עם ילדים מחוננים הוא שהכישרון כל כך מאפיל על שאר הדברים, שנוטים לטפח פחות (שלא לומר להזניח. בלי כוונה רעה כמובן) את הצד הרגשי, הפיזי והחברתי. הם מגיעים לגיל 6-5 ולפעמים מתברר שהם מישרים קו עם כל שאר הילדים (לכן, אבחונים נעשים בדרך כלל בגילאים האלה ולא לפני כן), ואם הם אכן מחוננים הם מפתחים פער בין היכולת המופלאה שהיא קוגניטיבית לשאר התחומים. הפער בסופו של דבר, עלול לעכב את המשך ההתפתחות הקוגניטיבית. אם ילד הוא בעל זיכרון פנומינלי או כל תכונה אחרת - אפשר לסמוך עליו שהוא מוצא בעצמו, באופן טבעי את הגירויים הנדרשים לו. זה תחום שמפותח אצלו - לא צריך לפתח אותו עוד. הוא לא יעלם/יתנוון אם לא יפתחו אותו. כל שאר התחומים ראויים לתשומת לב גדולה יותר כי דווקא הם נוטים להשאר בצד ובסופו של דבר להפריע לילד.
יותר מזה
מה שניסיתי להגיד, זה שטיפוח התכונה הזו, ותשומת הלב המרובה אליה, הרבה פעמים יוצר מצב שבו, ללא כוונה, הילד מרגיש כאילו אוהבים אותו או מתייחסים אליו, בזכות תכונה מסוימת, וזה הרי לא נכון - אני בטוחה שהייתם אוהבים אותו באותה מידה גם אם לא היה בעל זכרון יחודי. אבל, מתוך ההדגשה של התכונה וההשקעה בה, נוצר גם לחץ על הילד להצטיין - ואם הוא פעם לא זוכר מה שמצפים ממנו, הוא חש (מעצמו או מהסביבה) אכזבה ואולי גם חשש מכשלון ואיבוד תשומת הלב המיוחדת... הרבה פעמים, ילדים שהשקיעו הרבה ביכולת מסוימת שלהם בגיל צעיר, בגיל מבוגר יותר (גיל ההתבגרות, בד"כ) ממש פנו עורף לתחום הזה, שלכאורה יכלו מאד להצליח בו, מתוך התנגדות לתוית שהושמה עליהם - הילד עם הזכרון המופלא. אני לא רוצה להיות "בעל הזכרון המופלא". אני רוצה שיאהבו אותי גם בזכות החברתיות שלי והספורטיביות שלי (למשל). בנוסף, אני חושבת שבגילאים האלו, עדיף להשקיע בפיתוח יכולות רגשיות וחברתיות, וביכולות הפיזיות (משפיע מאד על בטחון עצמי ועל שליטה עצמית) ופחות ביכולות השכליות/קוגניטיביות (אצל ילדים נורמלים ועוד יותר אצל ילדים מוכשרים במיוחד. אם ידועה בעיה קוגניטיבית זה סיפור אחר). כמו שכתבתי - גם לי יש ילדים (בן ובת 3.9) עם יכולות שכליות מעל הממוצע. אני משתפת איתם פעולה - עונה על שאלות, נענית לבקשתם למשחקים לימודיים וכדומה, אבל אני לא יוזמת פיתוח בתחום הזה (המשחקים שיש לנו הם רובם מתנות וכך יש להם כמה משחקים דידאקטיים, שנראים לי מיותרים, אבל הם אוהבים אותם). אני בהחלט מעודדת אותם למשחק חפשי (לא לימודי) - פיזי או דמיוני (בעצם - אני לא צריכה לעודד. רק לאפשר בלב שלם.) אני "משקיעה" בהם ברמה הרגשית ובמיומנויות חברתיות (מנחה אותם איך להסתדר כשיש רצונות סותרים, זמינות לחיבוק ולשיחה, שיום רגשות וכדומה). אני שמחה לראות שהם ילדים הרבה יותר "שלמים" - בטוחים בעצמם, שמחים ובעלי מיומנויות חברתיות, ממה שאני הייתי (בגילם, והרבה אח"כ). אני בטוחה שגם להם יהיו עלי הרבה תלונות, אבל זה כבר נושא אחר...
מה שניסיתי להגיד, זה שטיפוח התכונה הזו, ותשומת הלב המרובה אליה, הרבה פעמים יוצר מצב שבו, ללא כוונה, הילד מרגיש כאילו אוהבים אותו או מתייחסים אליו, בזכות תכונה מסוימת, וזה הרי לא נכון - אני בטוחה שהייתם אוהבים אותו באותה מידה גם אם לא היה בעל זכרון יחודי. אבל, מתוך ההדגשה של התכונה וההשקעה בה, נוצר גם לחץ על הילד להצטיין - ואם הוא פעם לא זוכר מה שמצפים ממנו, הוא חש (מעצמו או מהסביבה) אכזבה ואולי גם חשש מכשלון ואיבוד תשומת הלב המיוחדת... הרבה פעמים, ילדים שהשקיעו הרבה ביכולת מסוימת שלהם בגיל צעיר, בגיל מבוגר יותר (גיל ההתבגרות, בד"כ) ממש פנו עורף לתחום הזה, שלכאורה יכלו מאד להצליח בו, מתוך התנגדות לתוית שהושמה עליהם - הילד עם הזכרון המופלא. אני לא רוצה להיות "בעל הזכרון המופלא". אני רוצה שיאהבו אותי גם בזכות החברתיות שלי והספורטיביות שלי (למשל). בנוסף, אני חושבת שבגילאים האלו, עדיף להשקיע בפיתוח יכולות רגשיות וחברתיות, וביכולות הפיזיות (משפיע מאד על בטחון עצמי ועל שליטה עצמית) ופחות ביכולות השכליות/קוגניטיביות (אצל ילדים נורמלים ועוד יותר אצל ילדים מוכשרים במיוחד. אם ידועה בעיה קוגניטיבית זה סיפור אחר). כמו שכתבתי - גם לי יש ילדים (בן ובת 3.9) עם יכולות שכליות מעל הממוצע. אני משתפת איתם פעולה - עונה על שאלות, נענית לבקשתם למשחקים לימודיים וכדומה, אבל אני לא יוזמת פיתוח בתחום הזה (המשחקים שיש לנו הם רובם מתנות וכך יש להם כמה משחקים דידאקטיים, שנראים לי מיותרים, אבל הם אוהבים אותם). אני בהחלט מעודדת אותם למשחק חפשי (לא לימודי) - פיזי או דמיוני (בעצם - אני לא צריכה לעודד. רק לאפשר בלב שלם.) אני "משקיעה" בהם ברמה הרגשית ובמיומנויות חברתיות (מנחה אותם איך להסתדר כשיש רצונות סותרים, זמינות לחיבוק ולשיחה, שיום רגשות וכדומה). אני שמחה לראות שהם ילדים הרבה יותר "שלמים" - בטוחים בעצמם, שמחים ובעלי מיומנויות חברתיות, ממה שאני הייתי (בגילם, והרבה אח"כ). אני בטוחה שגם להם יהיו עלי הרבה תלונות, אבל זה כבר נושא אחר...
לסיכום הענין:
קודם כל, תודה ל: כרמית, ציפי, לאה, תמר ונועה. החכמתם אותי עד מאוד ומסתבר שדברים שרואים מכאן לא רואים משם. קרי: ישנן מדינות, בעיקר מזרח אירופה, שם מטפחים את הילד הכשרוני מינקותו. כך בהתעמלות. כך בשחמט. כך במוזיקה ואנחנו יודעים ומודעים לכך שמהם יוצאים הכשרונות ב- ה´ הידיעה. מה שאתן באות ואומרות, רגע, רגע, לא ע"ח ההתפתחות הטיבעית. חברתית ובהתאם לגיל.כי ממילא הכשרון לא יבוזבז או לא יתנוון, כפי שכתבה אחת מכן,ובהמשך הכשרון יבוא לידי ביטוי ביתר שאת כאשר נפנה לטפח אותו. אישית, מקובל עלי הדיעות של כולכן, כי כמו שאמרתי בראשית דברי, מה שמתאים למזרח אירופה לא מתאים לנו, הישראלים ,החיים בתוך חברה שונה ומנטליות אחרת לגמרי. טוב, בדיון עם הורי הילד אעביר להם את המסר שהואלתם להעביר אלי ואני מקוה שהוא יובן ויהיה מקובל עליהם. ושוב תודה לכולכן. ותבורכו על כך!!!
קודם כל, תודה ל: כרמית, ציפי, לאה, תמר ונועה. החכמתם אותי עד מאוד ומסתבר שדברים שרואים מכאן לא רואים משם. קרי: ישנן מדינות, בעיקר מזרח אירופה, שם מטפחים את הילד הכשרוני מינקותו. כך בהתעמלות. כך בשחמט. כך במוזיקה ואנחנו יודעים ומודעים לכך שמהם יוצאים הכשרונות ב- ה´ הידיעה. מה שאתן באות ואומרות, רגע, רגע, לא ע"ח ההתפתחות הטיבעית. חברתית ובהתאם לגיל.כי ממילא הכשרון לא יבוזבז או לא יתנוון, כפי שכתבה אחת מכן,ובהמשך הכשרון יבוא לידי ביטוי ביתר שאת כאשר נפנה לטפח אותו. אישית, מקובל עלי הדיעות של כולכן, כי כמו שאמרתי בראשית דברי, מה שמתאים למזרח אירופה לא מתאים לנו, הישראלים ,החיים בתוך חברה שונה ומנטליות אחרת לגמרי. טוב, בדיון עם הורי הילד אעביר להם את המסר שהואלתם להעביר אלי ואני מקוה שהוא יובן ויהיה מקובל עליהם. ושוב תודה לכולכן. ותבורכו על כך!!!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.