שאלה של מצפון

מצ פון

New member
שאלה של מצפון

מתלבטת מיזה זמן רק אם לחלוק ולשתף בבעיה מסויימת, שהיא בעיקרה מצפונית. איכשהוא, מסיבה שעד היום לא ממש ברורה לי, לקיתי במחלת מין. זה היה שוק רציני, וכאבים עזים. למזלי עמד לצידי בן זוגי ותמך. המחלה נקראת הרפס ומדובר בוירוס שפוגע במערכת החיסונית. הוא זן של אבעבועות, והתופעות דומות. מתבטא בשלפוחיות/פצעים/כוויות כואבות מאוד באזור איבר המין. לדברי הרופאים מועבר על ידי יחסי מין עם אדם נגוע בלבד. אצלי משום מה לא יתכן, בן זוגי היחיד בתקופה ההיא נבדק ונמצא בריא, הוא גם לא נדבק ממני. זה היה כואב, כואב מאוד, עד האבחון המדוייק וקבלת הטיפול, אבל הטיפול עזר והבראתי. בגלל שמדובר בוירוס ולא בחיידק שאפשר להרוג לתמיד, הוא קיים עדיין בגופי ונמצא במצב רדום ומוחלש. ישנו בהחלט סיכוי שהוא "יתעורר" לו מתישהו, בעיקר אם וכאשר מערכת החיסון שלי תהיה ירודה. עברו כחמש שנים מאז, ברוך השם זה לא חזר. השאלה שלי היא מצפונית, האם אני צריכה ליידע את האנשים שבאים איתי במגע על הדבר? הסיכוי שידבקו הוא אפסי ויקרה רק אם לא אבחין שהמחלה שוב מתפרצת (ותאמינו לי שקשה שלא להבחין) ויתקיים מגע מיני ביננו. אתם ודאי מזועזעים ונחושים בדעתכם שאני חייבת לספר, אבל ביננו, מי יעלה על הדעת להתקרב אלי אז ??? אני לא חושבת שאני חוטאת בזה שאני נחושה להמשיך ולקיים חיים מיניים, זה מגיע לכולנו. אודה על הבנה והתלבטות משותפת בנושא. בתודה מראש.
 
וואו חתיכת התלבטות הבאת לנו כאן.

ראשית אני שמחה עבורך שהחלמת כמעט לגמריי מן המחלה. ממממש לא נשמע נחמד (בלשון המעטה כמובן). אין לי כל כך מה להגיד לך כי זו באמת התלבטות איומה אבל יש לי עצה עבורך כשאני מתלבטת בנושא כזה או אחר שקשור באנשים אחרים אני תמיד הופכת. הווה אומר ? מעמידה את עצמי במצב של האדם ממולי. האם אני הייתי רוצה להגיע למצב שיכול להיות שאדבק במחלת מין איומה? אם אדבק במחלה ובן הזוג שלי יודה שידע על כך שהוא מהווה סכנה איך אגיב? אם בן זוגי יאמר לי שיש אפשרות קלושה להידבק ממני במחלת מין האם אני רוצה שיספר לי או לאו? וכדומה. לי באופן אישי בד"כ זה עוזר להחליט בהתלבטויות. מקווה שגם לך זה יעזור. אני באופן אישי? וואלה לא יודעת אבל ההנחה המיידית שלי היא שאני כן אספר. אבל הייתי מספרת את זה באופן שזה ייעלם בסיפור. ז"א מתחילה לספר את כל הסיפור שפעם ככה וככה ואיך ולמה וכמה ומה הרופאים אומרים ובלה בלה בלה ומדגישה עשרים אלף פעם שחלפו חמש שנים נקיות וזכות ורק אז מספרת את השוס. אני גם חושבת בעצם שכן צריך לספר כי המצפון שלך באמת ייסר אותך כל הזמן "מה אם הוא ידבק?" ואם הוא כן יידבק בכלל חבלז. אגב... ביררת עם הרופאים איך בן הזוג יכול להגן על עצמו מכך ? בכל אופן שיהיה לך בהצלחה.
 
הניק שלך יענה על שאלתך יקירה!

המצפון לא ייתן לך לעשות אחרת!!! בוודאי שלספר!
 

*חתולה*

New member
את ממש לא חוטאת

בזה שאת רוצה להמשיך ולקיים חיים מיניים נורמליים ותקינים. אכן לכולנו זה מגיע. אבל אני חושבת שמרגע היוודע לך דבר הימצאות הווירוס בגופך, את הופכת להיות האחראית "עליו". כל עוד לא ידעת, לא ידעת. אבל מרגע שאת יודעת, אפילו על הימצאותו בגופך את חייבת להיות אחראית ולשמור לא רק עליך אלא על בני הזוג שיהיו לך בעתיד. אני מחברת לך איזה לינק שמצאתי בנושא. אני בטוחה שאת יודעת כבר את כל זה. שתהיה לך הרבה רפואה שלמה
 

מצ פון

New member
תודה על הקישור

וגם על ההבנה. אני לא חושבת שאני ממש חוטאת, מכיוון שבמצב הרדום של הוירוס אינני מדביקה אלא במצב של פצעים פעילים בלבד, ולכן לא ידבקו ממני ולא יעבירו הלאה את הוירוס. שוב תודות ולכולם.
 

פלסטיק

New member
אולי תנסי דרך ביניים

אני מבין את הדילמה, הרי מצד אחד יש את המצפון ומצד שני את לא רוצה שיתיחסו אלייך כאל מצורעת. אם דרך ההדבקה היא במין, אז בתחילה תדאגי שיהיה קונדום (אני מניח שקונדום עוזר). אחרי שתקשרו ותרצו להפטר מהגומי המגעיל אז תסבירי לו את המגבלות. ירצה-תשארו עם הקונדום, ירצה-תמשיכו בלי. לא ירצה - עם כל כאב הלב תפרדו. הרי לא תוכלי לחיות טוב עם הידיעה שאולי הדבקת מישהו כשהוא לא ידע על הסיכון.
 
לא נראה לי שאת צריכה ליידע

גם נשאי איידס לא עושים את זה ויש עם זה בעיה. אבל על מחלה לא קטלנית שאת בטוחה שאינה יכולה להדביק במצבך - לא נראה לי שצריך ליידע. מה שכן, אני אישית נוטה לכנות מקסימלית עם אלה שאני אוהב. נראה לי סביר ליחסי מין שאינם חד פעמיים שכן תספרי על כך לבן זוגך בכלל לא בהקשר של יחסי מין.
 

*חתולה*

New member
תשובה מאוד לא אחראית לעניות דעתי

ובעצמך אתה אומר שנשאי איידס לא עושים את זה. בחייך? אז איפה האחריות? איפה הכנות שאתה טוען לה? והאם באמת ליחסי מין "חד פעמיים" לא לספר? מה זאת אומרת? האם האדם חי בפלנטה הזו לבד? לא אחראי, מאוד מאוד לא אחראי.
 

דיאבלו

New member
בתור אחד שקצת מבין בנושא

ולא מהידבקות אלה מלימוד אני יודע דבר אחד : נניח שתשכבי עם מישהו ולא תספרי לו על זה, ונניח שהוא לא ידבק (כי הסיכויים קלושים) אבל אם מניחים, אז נניח שאישתו או החברה שלו בדרגת סיכון גדולה יותר והן ידבקו בגלל זה. אח´כ יצטרכו לתת פה הסברים, אז אוקיי, הן זוגך קיבל את ההסבר שזה קיים ורדום אצלך (יכול להיות שכן אבל גם יכול להיות שנידבקת ממישהו חסר מצפון לא???) בכל דבר בחיים שעלול לסכן מישהו או לגרום לו לקבל משהו לא רצוי, עדיף ליידע וכמה שיותר מוקדם יותר טוב. אז נכון שיש הרגשה של מצורעות מגלל הנושא, אבל מי שיסתכל עלייך כמצורעת בגלל מחלת מין כזו, אז לא שווה אפילו לתת לו לשפוך בשבילך את הזבל מהבית!!! לסיכום, תחשבי אם זה היה הפוך, אם היית רוצה שיידעו אותך. אני אישית באמת הייתי מעדיף לדעת מה נכנס אלי למיטה לטוב או לרע. די.
 

מצ פון

New member
כפי שכבר אמרתי זה לא שאלה של רגישות

וברגע שהפצעים לא קיימים ואינם פעילים, אין שום סיכוי להידבקות והעברה הלאה. תראו, היה לי חבר אחד שסיפרתי לו על וקיבל את זה יפה. אבל מה אם הייתי מספרת למישהו קודם שהיה נבהל ומספר את זה למישהו נוסף שבמקרה מכיר אותי ? האם שוה להסתכן בכך שיפיצו עלי שמועות שאני נגועה במשהו ??? לא לוקחת את הסיכון.
 

שלגיה ו7

New member
ישנם כמה סוגים של הוירוס

האם את יודעת מה הוא הסוג שאת נגועה בו? (זה משנה מאוד)
 

מצ פון

New member
כן מדובר בסוג השני

שהוא רק של איברי המין ולא של השפתיים.
 

שלגיה ו7

New member
חכי לי רגע

למדתי על זה לפני כמה שנים, יורדת למרתף להוציא החומר על הוירוס..
 
למעלה