שאלה של מחיר:

[אבא של נעם]

שאלה של מחיר:

בתחילה חשבתי לכתוב הערה זו כתשובה לניסים מידן, אבל תוך כדי כתיבה עלה בדעתי שזו שאלה מספיק חשובה כדי להתחיל בה שרשור שלם. אז ראשית, חן חן לניסים על הפרגון. ולשאלה עצמה: התחומים שניסים אוסף - שעונים, עטים נובעים וציורים של ציירים ישראליים (יחד עם תחומי איסוף אחרים) נתפסים בעיני רבים כתחומי איסוף לעשירים בלבד. האם זה נכון עובדתית? האם הם באמת שונים במהות מתחומי איסוף אחרים? ומה המשמעות וההשפעה של מחירי הפריטים על ההחלטה להתחיל לאסוף בתחום מסויים דווקא? אשמח לקרוא את המחשבות שלכם בנושא.

 

[אבא של נעם]

אני מקפיץ, כדי לקבל תשובות.

הלו, איפה כולם?

 

[beni165]

מחירים

אני חושב שהכל מתחיל מהגישה הראשונית לפריטים. הרי אף אחד לא קם יום אחד ואומר - היום אני אתחיל לאסוף X, החשיפה לפריטים והגישה אליהם היא זו שמתחילה (לדעתי) את רב האוספים. (אבל זה כבר יכול לפתוח דיון אחר). בתור ילדים אנחנו נחשפים לבולים, מטבעות, סביבונים, מוחקים, ושאר פרטים אספנות "המונים" ובהתחלה לא כל כך קשה לנו להשיג פריטים חדשים ולהגדיל את האוסף, אפשר לבקש בקלות מהדודים להביא מטבעות או בולים וכל מי שאתה מכיר נרתם לאוסף שלך (מי יותר ומי פחות). אבל בתחומי אספנות שהזכרתם (ציורים, שעונים, עטים אולי יוצא דופן) החשיפה שלנו הרבה פחות גדולה, וגם אחר כך אנחנו לא יכולים להגיד לאנשים - "אוי יש לכם ציור של לאה ניקל, ואנחנו בדיוק אוספים ציורים, אפשר??" אחר כך כשאנחנו גדלים, ממוצע המחיר לפריט עולה ומקשה על אנשים להכנס לתחום. ועל פי הסקר הקודם - אנשים לא מחליפים בקלות את תחום האוסף. אני רואה את דוד שלי, שאוסף המון דברים אבל מתמקד היום בשעונים, איך הוא מתענג על שעון חדש שעלה "רק" 3000$ ואני חושב שערך האספנות קצת יצא שם מפרופורציות. ולסיום - אצל מי המדונה??? בני

 

[nissim60]

אני חושב כמו בני!