אתה לא יכול לאיים בשימוש בזכות יסוד שלך
 
להפרד זאת זכות יסוד ולכן התניה של דברים בשימוש בזכות יסוד שלך איננה איום
 
כלומר אם לא תמצצי אני עוזב לא שקולה לגמרי לאם לא תמצצי אני אפרק לך את הצורה.
 
 
 
כך שאם מישהו אומר לי- או שתמצצי לי או שאני אפרד ממך המשמעות היא שלא באמת רציתי למצוץ לו. ואז זו לא הסכמה.
להפרד זו זכות יסוד, ובכל זאת יכולה לשמש כמקור לאיום.
 
אם לא תשלמי לא תקבלי סיגריות (מוכר הפיצוציה)
אין פה איום ויש הסכמה לשלם תמורת הסיגריות
 
לא כל התניה היא איום, ויש הבדל מהותי בין הסכמה של אדם בוגר לבין רצון של אדם בוגר.
אם תמצצי אולי זה לא הרצון שלך אבל בטח זאת הסכמה שלך.
אם היא לא רוצה להיות נשלטת, למה שתצטרך לעשות זאת תחת איום?
אם רצתה להיות נשלטת זה כבר דיון ספציפי יותר בתוך הנושא של הסכמה בשליטה.אבל בחייאת, התנאי הראשוני הוא לרצות להיות בכלל בכזה סוג של קשר
אני מבינה על מה אתה מדבר באופן תיאורטי, אבל זה לא נראה נכון במקרה של הסיפור הזה.
יש פה פנטזיה נפוצה מאוד של גברים ונשים.
מהות הפנטזיה הגברית היא: אני מגלה שאישתי ה"קרירה מינית" היא בעצם חיית מין עם גברים אחרים, זה מגרה אותי ומעצבן אותי גם יחד, וזה מחייה את יחסי המין שלנו בצורה שלא יכולנו לדמיין.
מהות הפנטזיה הנשית היא: אני מתנהגת כמו אישה טובה עם בעלי וכמו זונה עם גבר זר. בעלי מגלה את זה ו"מעניש" אותי בכך שהוא מכריח אותי להתנהג כמו זונה איתו.
 
הפנטזיה עוסקת במיזוג המדונה-זונה לדמות אחת והיא מעסיקה רבים/רבות מאיתנו. (פנטזיות אונס למינהן משחקות על אותו רעיון)
 
אני לא חושבת שיש פה איזו הסכמה מאונס או חוסר ברירה. אני חושבת שיש פה שני בגירים שמצאו את התשוקה מחדש.
לעשות איזה כלל אוניברסלי הוא בעייתי.
יש מצבים שסביר מאוד לומר:״או שאתה מסכים או שזה הסוף של מערכת היחסים שלנו״ כל אחד ומה שסביר בשבילו. אני מאמינה שאדם שמאיים לפרק קשר על כל שטות שלא מוצאת חן בעיניו לא יחזיק הרבה זמן במערכות יחסים או ימצא בנות זוג שזה מתאים להן.
 
החופש לקום וללכת הוא בעיניי הבסיס ליכולת הבחירה. כל עוד מדובר באדם בגיר שאינו תלוי באדם השני להישרדותו אין פה שום בעיה.
כל שיקול דעת אחר הוא בידי הבוחר.
יש מיליון ואחת דוגמאות להסכמות מכורח שאנחנו עושים בשביל בני הזוג שלנו כי אנחנו רוצים שירצו להשאר איתנו. החל בויתור על סדר וניקיון, חיות מחמד בבית, בילויים ומשפחה.
אז זה תקין? זה חלק מקשר?
בעיניי כן.
לכל אחד/ת יש את הגבולות שלו/ה. במצבים מסויימים אני אעדיף לפרק את מערכת היחסים ולא להסכים ל״עסקה״ הזוגית.
סחיטה עם כבר.
היא כאילו הסכימה בשביל שהוא לא יספר. זאת לא באמת הסכמה.
כבר שמעתי על פנטזיות על עקרון דומה. אבל שם הקטע של "הסחיטה" זה משהו שידוע מראש כמדליק את 2 הצדדים.
למשל יש פנטזיה של נשים שנדלקות מהקטע של לספר פרטים אישיים כלשהם למישהו.
ושאחרי זה הוא ישתמש בזה בשביל לגרום להן לעשות דברים שבמצב "רגיל" הן לא מוכנות לזה.
בלי קשר סיפור נחמד רק העונש קצת הזוי, מציצה אחרי שהוא תפס אותה מזדיינת עם מישהו אחר כמו שפנפנה מיוחמת
כמו שהיא בחרה למלא לעצמה את חיי המין כי חסר היה לה בבית..
ניכר שהיא עצמאית ודעתנית וכן התאים לה לגוון ולהיות נישלטת
של בעלה ( בהסכמה !!! ) ולגלות עולם חדש של ריגושים ותשוקות.
אז פה אני מסכים עם מיצי שהם שני בוגרים שגילו את התשוקה...
דיברנו על זה בהקשר של "חמישים גוונים" לא מזמן - על כל מה שהיא הסכימה לו רק כי פחדה שיעזוב.
זאת לא הסכמה מרצון.
זה נצלני, מחפיר, מזעזע ונפשע. פשוט נקמה ותו לא.
על בגידה או שמתגברים או שלא - אין טעם בענישה ונקמה מהסוג הזה או מכל סוג שהוא.