שאלה של גיל שנתיים?

טלי12345

New member
שאלה של גיל שנתיים?

שלום לכם. אני מאד אוהבת לקרוא בפורום וללמוד מהאימהו בעלות הנסיון שכאן. רציתי להעלות נושא מסויים וללמוד מנסיונכן. לאחרונה אני שמה לב, שבני בן השנה ו10 מגלה סף תסכול נמוך. אם לא הולך לו משהו, הוא ישר מעיף על הרצפה בזעם. אם לא נותנים לו משהו שהוא רוצה הוא נשכב על הרצפה ועושה קולות של בכי (לא בוכה באמת, רק עושה כאילו ומציץ לראות אם מסתכלים) אם הוא רוצה משהו ולא מקבל הוא מייד צורח אם לא רוצה לאכול משהו , מעיף מהצלחת בשאר הזמן הוא נינוח ושמח. תהיתי אם זה עניין של גיל או אולי יש לתקן משהו בתגובות שלי. מה שבדרך כלל אני עושה, זה מנסה להסביר שזה אסור. אם הוא מעיף אוכל אני מורידה אותו מהכסא ומבקשת ממנו להרים ולזרוק לפח. מצד אחד נראה לי חשוב לבטא תסכול, אבל אני לא יודעת איך לגרום לו להביא בצורה פחות עצבנית, כי אני מודה שעם כמה שאני משתדלת לא לעשות מהתגובה הזו עניין זה קצת מלחיץ אותי. תודה
 

mishtal

New member
בגיל הזה

הילדים עדיין מתקשים לווסת את התגובות והרגשות שלהם. לכן, חשוב לעזור להם בכך ע"י המללת הרגשות וניסיון להכיל אותם בשעה שהם חווים כעס או תסכול רב. בתי, טל גם בת שנה ו-10 חודשים ובעבר הייתה נוהגת "להעיף" את הצלחת או לשכב על הרצפה כשהייתה כועסת מאד. היום היא עושה זאת הרבה פחות. כשזה קורה אני אומרת לה משפטים כמו : "אני מבינה שאת כועסת מאד עכשיו... " "את רוצה חיבוק?" אם היא בכלל לא רוצה שאתקרב אליה אני אומרת לה שמותר לה לכעוס וכשתרצה בכל זאת חיבוק ונשיקה אני שם בשבילה... אפשר להציע לעשות משהו ביחד כדי לעזור להתגבר על מכשול כלשהו. בקיצור, לא הייתי שמה דגש על האיסורים אלא על הרגשות. אפשר להשלים אח"כ את המשפטים גם ע"י ההדגשה של ההתנהגות הרצויה, כמו "אנחנו שמים בפח או בצד אוכל שלא רוצים" וכ'ו..
 

DIEL

New member
מסכימה בהחלט עם כל מה שכתבה לך,,,

אבל רוצה להוסיף, כשבתי הייתה ועדיין עושה את הקטעים האלו לפעמים אחד הדברים שאני מקפידה לא לעשות, זה לתת לזה להקפיא לנו את השיגרה אחרי שאני אומרת לה שזכותה לבכות, וזה בסדר להתרגז ולבכות ולהביא רגשות אני לא עושה מזה יותר מידי סיפור, אחרי שאני פורשת אפשרויות תחליף עבורה והיא לא מקבלת אני מבהירה לה שאם היא זקוקה לי אני יהיה במטבח, ואני באמת הולכת ממנה. אני משאירה אותה להמשיך את ההצגה שלה, וכשהיא רואה שאין לה קהל היא מפסיקה בשניות את כל ההתלוננות שלה והתסכול ובאה אלי, ביחד אנחנו הולכות לעשות משהו אחר, וכייפי.
 
למעלה