שאלה של בת

Yael Dark Spell

New member
שאלה של בת

היי, שמי יעל ואני עוד מעט בת 16. יש לי חבר כבר חצי שנה שגדול ממני בשנה. כל חברותי כבר ישנו אצל חבר שלהן גם בהרבה פחות מחצני שנה, חלקן הגדול בסתר. גם אני רוצה לעשות את זה אבל בסתר לא מתאים לי, מכיוון שיש ביני לבין הוריי אמון גדול. אבל כמו שאפשר כבר להסיק ההורים מסרבים בתוקף. החבר גר דיי קרוב אלינו ובכל פעם שאני אצלו בערבים הוא מלווה אותי הביתה. זה כמובן טורח גדול ומציק, במיוחד כשנשארים ביחד עד מאוחר וכבר עייפים [או כמו שמתרחש בזמן האחרון - הולכים לישון ומתעוררים כדי להגיע הביתה בזמן]. אני לא מבינה מה עוצר את אמא שלי מלהגיד פשוט כן - אני הולכת לישון אצלו וחוזרת ביום שלמחרת. היא מתייחסת לזה כ"שלב", "אירוע", משהו מבגר ומכונן כזה. אם הייתי חושבת כמוה הייתי כמובן יכולה להבין את הסירוב אבל אני רוצה את זה מתוך כיף ופרקטיקה. לכן הסירוב עוד יותר מפליא אותי ומתסכל. מה גם שהיא חוששת מזה שנתחיל לקיים יחסי מין, מה שכנראה יקרה כשנתחיל לישון יחדיו, אבל זה כמובן לא ממש מה שיעצור אותנו וזה יקרה בסופו של דבר. מה איתכן? אתן מרשות לבנות שלכן לישון אצל החבר? מה דעתכן באופן כללי? תודה, יעל
 

MAGOLZ

New member
אולי כדאי לנסות פיתרון הפוך

ההורים שלך פגשו כבר את חבר שלך? אולי כדאי לרכוש את אמונם בכך שתתחילו לבלות קצת אצלך במקום אצלו ובשלב מסויים שהוא יישן אצלך? אם זה אפשרי אז זה יכול לגרום להם לרכוש את האמון בו ובך כך שיאפשרו לך אחרי תקופה מסויימת להתחיל לישון אצלו. בתור התחלה, אולי אפילו תישנו בחדרים נפרדים אם זה אפשרי? רק כדי שההורים יראו שזה מטעמי נוחות ולא מטעמי חרמנות, כדי להרגיע אותם.
 

Yael Dark Spell

New member
הם פגשו אותו כבר

הוא מבלה כאן הרבה והם דווקא מחבבים אותו. הנוחות היא כשאני באה אליו ולא הוא אליי, כי ממני הוא יכול פשוט ללכת הביתה ברגל ואין לו בעיה עם זה אבל אני לא הולכת לבד בלילות והוא צריך ללוות אותי. אצלו בבית זה פחות אפשרי חדרים נפרדים, מה גם שעם כל האמון.. ברור שזה לא יחזיק הרבה זמן גם אם זה היה אפשרי..
 

MAGOLZ

New member
אז איפה הבעיה? :)

יותר נוח כשהוא בא אליך כי אז הוא יכול ללכת לבד הבייתה, ופחות מדאיג עבור ההורים כי ממילא אצלו בבית החדרים הנפרדים פחות אפשריים. אז תישנו אצלך, בחדרים נפרדים או שהוא יישן אפילו בסלון, יש הורים שזה עובד אצלם טוב על הקטע של האמון ומרגיע אותם... בגיל 16, ברור לך ולי ולכל שאר הקוראים, שממילא תתחילי בשלב מסויים לקיים יחסי מין (גם אם לא איתו וגם אם לא בשנה הקרובה), וזה לא משנה איפה תבלו ואיפה תישנו, כי זה משהו שאפשר לעשות בכל זמן וכמעט בכל מקום. סביר להניח שגם אמא שלך מודעת לזה, אבל היא מדחיקה את זה והיא מפחדת "לשחרר". בשבילה גם כשתהיי בת 40 ויהיו לך ילדים משלך, את עדין תהיי הילדה הקטנה שלה. אם את רוצה לישון אצלו מטעמי נוחות בלבד אבל אמא לא מוכנה, אני חושבת שכדאי שתוותרי לה בנושא הזה ושלא תישני אצלו. זה הרבה פחות נוח אבל זה ישאיר אותה שקטה במידה מסויימת. תני לעוד חצי שנה לעבור ככה, אולי אמא שלך תתרכך. אגב, מה דעתו של אביך בנושא? הוא חושב כמו אימך מאותן סיבות או שהוא פשוט מציב חזית אחידה איתה?
 
תראי אני אומנם לא אמא

;אבל למה לא תכירי את הבן זוג שלך להורים כדי שיראו אם מי את יוצאת אני חושבת שאחרי שיראו שאכפת לו ממך והוא אוהב ודואג לך סביר שדעתם תשתנה. ועוד משהו שצרם לי מאוד "כול חברותי ישנו אצל חבר שלהן" לא עושים דברים כי כולם עושים. חבל שאת חושבת שאחת הדרכים להיות מוקבלת זה לבוא לישון עם הבן זוג. גם לי היתה את דילמה הזאת בסוף כיתה יב כול חברותיי כבר קימו מערכת יחסים עם בחור ולי כמה שרציתי שיהיה לי אחד כזה לא הצלחתי בסוף רק אחרי שנתים אחרי השחררור בגיל 22.5 קיבלתי בן זוג רציני ככה שאל תמהרי לעשות דברים רק כי כולם עושים/עושות את אותם הדברים
 

Yael Dark Spell

New member
אוי אז כנראה שלא הבנת אותי כל כך נכון

זה ממש לא עניין של "מקובלת", זה ממש לא קריטריון לא אצלי ולא אצל אף אחד בגילי אז זה לא על הפרק. אני אומרת שכולן ישנו אצל חברים שלהן כדי להגיד שזה לא דבר חריג שלא מתאים לגילי [כמו שאמא שלי טוענת, אולי בנוסח עדין יותר]. אני גם מנסה להגיד בזה שהרבה מהבנות עושות את זה בסתר גם ככה ואף אחד לא עושה מזה עניין אז אני לא רואה את הפואנטה בסתם לא להסכים.
 
שמעי כולן נשמע לי מופרך אם כול הכבוד

יש בנות שלא מספרות לכולן
אז ככה שיש מצב שהם עוד לא ישנו.ואני לא דברתי על מקובלת או לא. דיברתי על שדברים שצריכים לעשות בקצב משלך ולא בקצב של אחרים
 
ברוכה הבאה יעל,

אכן, את מתבגרת, מתחילה לגלות עולם חדש וקסום שלא הכרת קודם ובתוך זה גם יחסים עם בני זוג. את כותבת שאת לא מבינה למה אמא שלך מסרבת - היא לא הסבירה לך למה? או שההסבר שהיא נתנה לך לא נראה לך הגיוני/מתאים/מספיק? דברי איתה, ספרי לה מה את מרגישה כשהיא חוששת כל כך, מה זה נותן לך להרגיש לגבי הביטחון שלה בך, עניין יחסי המין (כדאי לך לדאוג למין בטוח כשתתחילי לקיים יחסי מין)לא דובר אצלכם בבית? ועוד שאלה - ההורים שלך מכירים אותו ואת המשפחה שלו?
 

Yael Dark Spell

New member
אני ואמא שלי פתוחות אחת עם השנייה

היא ניסתה להסביר לי אבל בעיני ההסבר היה מופשט מדי. נראה לי שהטיעון המרכזי שלה הוא שזה "לא מרגיש לה טוב", בלי להציג טיעון מוצק במיוחד. אני הבת הצעירה בבית ושתי האחיות שלי עשו את כל הדברים בערך שנה וחצי יותר מאוחר ממני [נשיקה ראשונה/מיטה וחצי/חבר ראשון וכל היוצא בו/כל שאר הדברים]. אני לא יכולה להגיד למה אבל בכל מקרה אני לא מרגישה שזה מוקדם מדי בשבילי ולכן אני לא כל כך מבינה את הרגשות שלה. את המשפחה ההורים לא מכירים אבל זה היה גם אצל חברים של אחיותי הגדולות ואין להם ענין מיוחד לפגוש אותם. הם לא חוששים מהם או משהו כי מהסיפורים שלי הם שומעים שהמשפחה שלו מקסימה [זה באמת נכון]. תודה לכולם!
 
אממ

רק לידע כללי, גם לי לא הרשו לישון אצל החבר עד שהיינו ביחד שבעה שמונה חודשים. אז מה אני עשיתי? קודם כל חיכיתי עוד קצת אחרי שאמא אמרה לא. אח"כ ישבנו לדבר ועשיתי לה שה-5-6 שנישן לא ישנו כלום כי בעצם נישן לא? ושאם היינו רוצים לעשות משהו היינו עושים אותו לפני השינה ואפשר לעשות גם לפני שבאים הביתה. ושאם נגיד את רואה אותו שישי וגם שבת (מה שאני בד"כ) אז אמרתי לה שזה די מטומטם שאני באה הביתה כי אני ישנה 6 שעות ושוב רואה אותו. ועוד פעם הדגשתי את הקטע שאנחנו ישנים. אמרתי לה גם שבאותה מידה יכלנו להישאר ערים את ה-6 שעות האלו ואז זה לא היה מפריע? אנחנו פה בכלל ישנים חולמים וזהו. הסתדר בסופו של דבר, תני להם רק זמן.
 
למעלה