שאלה שכזו...

[יוני יולי]

שאלה שכזו...

שיתפתי השבוע ידיד טוב שלי שהוא נשוי במשהו שקשור אלי ...הוא בתגובה אמר "את זה עושים רק אחרי שמתגרשים"... השאלה שלי היא כזו- מדוע יש דברים שבאמת אנחנו מרשים לעצמיינו רק אחרי הגרושין (חופש, תחביבים, בילויים, סקס-אחר, לנוח...ועוד ועוד) מה היה שם בנישואין אני שואלת שכל כך שאב את האנרגיות ולא אפשר את כל זה? (לפחות אצלי)... איך זה היה אצלכם?

 

[א פרסקי]

שאלה טובה

אצלי לפחות לא היתה בעיה לעשות הכל בנשואין האשה לפעמים די הרגישה והיו לה חסמים אז אולי אני לא התשובה הנכונה אבל מנסיון שיש לי היום אני מקווה ורוצה לחשוב שאני מצליח לעזור לחברים הנשואים

 

[יוני יולי]

איך אתה מנסה לעזור להם?

מה באמת אתה ממליץ היום למי שעדיין נשוי מנסיונך.... מעניין לשמוע.

 

[א פרסקי]

המלצות חמות כמובן

להכניס אותי לשלישיה בינהם חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח ועכשיו ברצינות מנסה להראות להם דרכים נוספות להכל כי מנסיוני כל אחד נמצא במקום שלו ולא רואה את האחר אז ממליץ לנסות לשנות גישה ממליץ גם על יעוץ או על קוצינג יש המון דרכים

 

[יוני יולי]

אתה אתה

לגבי המשפט הראשון.."את זה עושים רק אחרי שמתגרשים.."....חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

 

[א פרסקי]

את את

לא בדיוק הצעתי גם כשהיתי נשוי חחחחחחחחחחחחחחחח

 

[יוני יולי]

אה

טוב אצלי לא היה יותר טוב.....לא משנה , חוזרת לשמור על זכות השתיקה..

 

[shon שון]

ילדים , אני נמס

טוב שזה בבית ולא באיזו קומונה או פורום פרוץ. אוהב אותכם

 

[יוני יולי]

טוב התאפקתי עד עכשיו

אותו ידיד נשוי גם הוסיף ואמר..."סורי...היא האמא של הילדים שלי....זה לא מסתדר לי עם התחום הזה (סקס) במיוחד..זה טרן אופפפפפפפפפ".....היה לי עצוב לשמוע.......אתה מבין זה לא עושה לו את זה יותר.....כאן כבר המלצתי על טיפול....

 

[פ ו ז מ ק]

אולי באמת יש משהו בזה.

כשנמצאים בתוך המערכת הזוגית, במידה רבה ה"עצמי" וה "אני" הופך להיות "זוגי" ו "אנחנו". אני לא מדבר עכשיו על עד כמה זה נכון או לא, אבל במידה כזו או אחרת זה כך. יש תוכניות - זוגיות - בין אם אישיות/עתיד/מה לעשות עם הכסף המשותף וכו' תוכניות שכאשר חיים שלא בזוג, לא צריך "להתחשב" בדעתו / ברצונותיו של איש - אלא לעשות אנו לעצמנו את תוכניותינו בהתאם לרצוננו החופשי., ושוב,נכון, צריך למצוא את המקום המתאים לפחות לחלק מהדברים האלה גם בתוך מערכת זוגית מחייבת (נישואין או מערכת מחייבת אחרת) אבל לפעמים אנחנו לא יודעים לעשות את ההפרדה - הנדרשת - בין "אנחנו" לבין "אני". וצריך שתהייה הפרדה כזו, ברמה כלשהי. זו דעתי

 

[יוני יולי]

מה שלומך? "אנחנו בסדר"

כל כך מבינה על מה שאתה מדבר. יש משהו כל כך לא אינדיבידואלי, "אנחנו"...שלא תטעה מאוד אהבתי את ה"אנחנו" הזה....ואני בכלל בעד נישואין...השאלה באמת היכן עובר הגבול בין אני לאנחנו והאם קיים בכלל אני במסגרת כל כך זוגית ומחייבת-מתוקף הצרכים שלה-ילדים, בית, לחץ כלכלי ועוד. אהבתי את התגובה שלך!

 

[פ ו ז מ ק]

תודה ../images/Emo140.gif

 

[רק שיר]

ההתערבלות

בין אני ואתה. לעתים נורא קל להיות 'אנחנו' מאשר 'אני' או 'אתה' - זה נוח וזה משחרר. אך המחיר משולם בצורה עקבית ובטוחה בעתיד. יפה!

 

[שרשירית]

עדיין קשה לי להשתחרר מה"אנחנו"

לפעמים כשאני מדברת ומספרת מה היה בעבר, בזמן שהייתי נשואה, יוצאים לי מלים כמו "אנחנו", "אצלנו", "בעלי" - לפעמים לוקח לי שנייה להתאפס ולזכור שאין כבר אנחנו. כבר יצא לי כמה פעמים שהכנתי 2 כוסות קפה במקום אחת, הרגל מגונה שכזה.

 

[ליאהה]

מעין למידה עצמית של מי ומה אני

וזה כולל חוויות שונות ומגוונות שאין מצב שהיינו עושים בזמן הנישואין מאחר והצורך החזק לבירור עצמי לא כלכך קיים.

 

[יוני יולי]

ולמה?

למה הבירור העצמי מתאפשר רק אחרי?.....מה יש שם שכל כך לא מאפשר..... כמעט בא לי להגיד עצוב.

 

[ליאהה]

אם אני לא טועה

בדרך כלל בזמן משבר אנחנו עוצרים וחושבים. גירושין הנם משבר רציני וחופן בתוכו את היכולת לעצור, לחשוב ולהתבונן על עצמינו ועל החיים ללמוד ולהגיע לתובנות.

 

[מחפשת דרך החוצה]

לא כל מסכימה עם המשפט של הידיד שלך

אצלי זה היה בדיוק כמו שאצלך. כשאני מנסה למצוא הסבר... לא היה זמן לעצמי? - לא בדיוק. לא היה לי פחות זמן פנוי ממה שיש עכשיו. לא היה חופש? - גם לא נכון. לעולם לא כבלו אותי באזיקים. מה שלא היה בעצם - מצב רוח. הרגשתי לא טוב בתוך הנישואים האלה. לא בא לי לעשות שום דבר. הייתי מותשת - בעיקר נפשית. האוירה הלא טובה והלא בריאה - זה מה ששאב את כל האנרגיות. ברגע שהחזרתי לעצמי את השקט והשלווה - חזר החשק לעשות דברים כייפים... במקרה שלי דוקא לא בילויים, אבל כן תחביבים ישנים. אני לא חושבת שזה אמור להיות כך באופן כללי, כלומר - לא ש"את זה עושים רק אחרי שמתגרשים", אלא "את זה עושים רק אחרי שמסיימים נישואים לא מוצלחים".

 

[יוני יולי]

אני מהאגודה למניעת גרושין.....

אני מנסה לברר לעצמי ובכלל האם ניתן באמת להשאר נשואים ולעשות את מה שרוצים. אצלי דווקא היה לי פחות זמן פנוי מהיום...(הגרוש היה מגיע בשעות מאוד מאוחרות), ופחות עזרה עם הילדה..אז מהבחינה הזו כן נפתח לי חלון זמן שלא היה לי קודם....לגבי "מצב הרוח" אני מבינה אותך...

 

[מחפשת דרך החוצה]

לדעתי - אפשר ועוד איך

כשלא מרגישים אומללים בתוך ה"ביחד" המפוקפק הזה - אין שום דבר שימנע ממך להנות מהחיים. הרי הבעיה היא לא שאי אפשר לעשות את מה שרוצים - הבעיה היא שבעצם כבר לא רוצים כלום... אבל...אבל...אבל...אין לי אומץ ואין לי כח לעשות ניסויים נוספים על עצמי. מוכנה להחזיק לך אצבעות ולהאמין בשבילך

.