את יודעת שדווקא הייתי רוצה לפעמים כן ליפות
את המציאות או את האמתצ, אבל הלב לא נותן לי. לא יודעת להסביר, אבל זה ממש ככה. זה נכון מאוד שבתקופה הזאת הילדים מתבגרים יותר מדי מהר...וזה חבל...וזה גם לא מה שאני רוצה בכך שאני לא "מוכרת לוקשים" סליחה על הביטוי. וזה באמת בסדר שאת כן מספרת לה על הפיות, הבעיה היא אצלי שאני לא מסוגלת או לא אהיה מסוגלת בראם אשאל אם ישנן כן פיות, לומר לה כן כשזה לא. כאילו אני מסבנת אותה או לא יודעת איך לומר.וזה לא שאת כן או אחרות כן, אני פשוט עם עצמי מרגישה ככה. לגבי להתגבר על כאב או חשש מפני בדיקה או רופא שיניים למשל, אני פשוט מעבר לדיבורים של לא תרגישי כלום וכד' או הכי הרבה דקירה קטנה וזאת מבלי ליפות את המצב האמיתי שזה הכאב למשל, אני הכי הרבה מבטיחה שאקנה מתנה גדולה אם תהיי בוגרת ותתני לרופא לטפל לך בשיניים ואצלי זה עובד טפוו אפילו מאוד כי בתי אם או בלי קשר למתנה, לא חוששת מרופא שיניים. כך שיוצא שבלי העין הרע, אני לא צריכה לספר מעשיות בשביל שתתגבר על הפחד. ושוב, זה בסדר גמור בעיניי לספר זאת אם הם מאמינים בכך, הבעיה היא אצלי שאני לא מסוגלת לכך. היה לי מקרה מצחיק כשבכורתי הייתה בת כ 8-9 והיא הקיאה ובמיון עשו לה בדיקת דם והשאירו את הוריד פתוח כמו שאומרים ובכורתי מאוד חששה...אז הרופא אמר לה שהוא ישים לה את משחת הקסם שלו..ואז הוא אכן בא, מרח לה את משחת הקסם ואמר לנו להמתין...בינתיים, כשהוא הלך, בתי אמרה לי בשושו כך:"אמא.....נכון הוא משקר ואין דבר כזה משחת קסם??".......אני כמובן הייתי בטוחה שהוא צוחק עלינו ואמרתי לה בצחוק גדול שנכון, גם לי לא נראה שיש(שוב, לא יכלתי לשקר לה למרות שאולי כן הייתי צריכה)וכשהוא הגיע, שאלתי אותו אם יש באמת דבר כזה והוא פשוטנשבע לי שזה לא כאילו אלא באמת ולקח לי כמה דק' להאמין לו כולל בתי
המשחה היא אמלה למי שמכירה אותה ועד היום כשאני נזכרת בזה, זה מצחיק אותי
ואולי כן הייתי צריכה לזרום לומר שכן יש דבר כזה...את מבינה...לא מסוגלת לשקר..פשוט לא מסוגלת.
