שאלה שטותית

שאלה שטותית

הבן שלנו - מתנדנדת לו שן ראשונה באופן ספונטני ובלי מחשבה אמר לו החצי פיית הקסם עוד מעט תבקר אותך ואז הוא התחיל לחקור מה היא מביאה ואז אמרתי שהפתעה - זאת יכולה להיות קטנה או גדולה זה לא חשוב למחרת שאל אם היא אמיתית ברור שלא!!! - אז מה בעצם עונים ? אהוב שלי המצאנו לך סיפור? ה....כרגע לא עניתי לו ....שפו הוא קפץ לנושא אחר בלי תשובה
 
אצלינו הילדה אמרה, אצל חברה שלי אמא או

אבא שמים לה מתנה, אז הסברנו לה ששם זה אמא או אבא ואצלינו זה הפיה. הגדולה כבר בסוד העניינים, הסנדויצ'ית - זו שבכיתה א', עדיין מאמינה... כן, ממציאים להם סיפורים, אז מה? עוד קצת תמימות לא תזיק להם...
 

אביבקיץ

New member
זה נחמד ונעים וטוב להאמין בפיות כשאתה בן 6.

עם הזמן הם מפסיקים להאמין, ככה שאין מה לחשוש שהוא יישאר בבורותו. אני לא אומרת שאין פיה, כדי לא להרוס את האגדה הנעימה ואני לא אומרת שיש פיה, כי קשה לי לשקר אז אני אומרת "אני לא יודעת" או "מה את מאמינה?" היא שואלת "כשאת היית ילדה, סבא השאיר לך את ההפתעות?" ואני עונה שאני באמת לא יודעת, אף פעם לא ראיתי. היא שואלת, ואני רואה שהיא מצד אחד רוצה להאמין, מצד שני הגיעה לגיל של פקפוקים ותהיות.
 

לאייה

New member
אני עניתי

שהפיה קיימת בשביל מי שמאמין בה. עד היום הפיה באה לבקר והבנות מחכות לה בכליון עיניים,לא רואה רע במסורת נחמדה שתשאר כזכרון נעים לכל החיים.
 
אהבתי את התשובה הזו...

ברשותך, אני מאמצת אותה
 

לאייה

New member
בשמחה ../images/Emo140.gif

אגב,כשהילדה אמרה שבכתה אמרו שאין פיות אז אמרתי:"את רואה ? הפיות לא באוות למי שלא מאמין בהן"....
 

mevav1

New member
לא יודעת למה אני "חוששת" שמא בתי נגיד

תראה שזה לא נכון וששיקרתי ולא תאמין לי יותר או שאמוני ייפגע. לצערי או שלא, לא זכור לי על פיית המשאלות או ווט אבר ומעולם לא קיבלתי שום מתנה על השיניים שנפלו לי, אבל עם השיניים הראשונות של ילדיי הגדולים כשנפלו, הם קיבלו ממני מתנה...בלי שום סיפור אלא רק כי הם כבר גדולים מאודדדד כך אמרתי להם.. לא הייתי מודעת לפיה בקטע הזה האמת. אבל שוב, לא חושבת שאעשה זאת עם בתי כי זכור לי שכשגיליתי מי היה אליהו הנביא שהייתי בטוחה שיבוא לשתות את היין ובמקום ראיתי את הדוד שלי נכנס לבית סבתי כגנב ושותה מהכוס ואז הולך לו משם, אז זה גרם לי למפח נפש והייתי מאוד עצובה לגלות את זה...אולי לכן אני לא רוצה שבתי תגלה שאין דובים ואין יער. אני לא רוצה לתת לה להאמין בדבר שלא קיים ועוד לשכנע אותה בכך כאילו בכוח השכנוע. אבל אם זה טוב לה, אשרי המאמין
 

לאייה

New member
יש הבדל בין שקר לשקר

אני מניחה שכל אחת מאיתנו פועלת על פי זכרונות שעיצבו את אישיותה ולכן בגלל אאת זוכרת את האכזבה שנגרמה לך את נמנעת מלספר סיפורים. גם אלי לא הגיעה פיית שיניים או פייה אחרת אבל זה לא מנע ממני לחלום על פיות ודמויות ששומרות עלי וברגעים קשים שאבתי מכך כח כילדה. אני חושבת שבתקופה שלנו ילדים ממהרים להתבגר ונאלצים להתמודד עם מציאות לא פשוטה מהרבה בחינות וחשוב לי שלילדות יהיו זכרונות של ציפיה לפיות ויכולת להתחבר לקסם בחיים שלהן . הן שתיהן יודעות והבינו בשלב מסוים שמישהו "ממשי" דואג למתנות אבל עדין הן נהנות מכך. ה"תרגיל" הזה עזר לנו גם במקרים של בדיקות\טיפולים לא נעימים שהקטנה הייתה צריכה לעבור,תמיד נאמר לה שיש פיה שמגיעה לילדים שעוברים דברים קשים והציפיה הזאת עזרה לה להתגבר על כאב . וכמו שאמרת - זה בסדר גמור לחשוב אחרת ולפעול אחרת
 

mevav1

New member
את יודעת שדווקא הייתי רוצה לפעמים כן ליפות

את המציאות או את האמתצ, אבל הלב לא נותן לי. לא יודעת להסביר, אבל זה ממש ככה. זה נכון מאוד שבתקופה הזאת הילדים מתבגרים יותר מדי מהר...וזה חבל...וזה גם לא מה שאני רוצה בכך שאני לא "מוכרת לוקשים" סליחה על הביטוי. וזה באמת בסדר שאת כן מספרת לה על הפיות, הבעיה היא אצלי שאני לא מסוגלת או לא אהיה מסוגלת בראם אשאל אם ישנן כן פיות, לומר לה כן כשזה לא. כאילו אני מסבנת אותה או לא יודעת איך לומר.וזה לא שאת כן או אחרות כן, אני פשוט עם עצמי מרגישה ככה. לגבי להתגבר על כאב או חשש מפני בדיקה או רופא שיניים למשל, אני פשוט מעבר לדיבורים של לא תרגישי כלום וכד' או הכי הרבה דקירה קטנה וזאת מבלי ליפות את המצב האמיתי שזה הכאב למשל, אני הכי הרבה מבטיחה שאקנה מתנה גדולה אם תהיי בוגרת ותתני לרופא לטפל לך בשיניים ואצלי זה עובד טפוו אפילו מאוד כי בתי אם או בלי קשר למתנה, לא חוששת מרופא שיניים. כך שיוצא שבלי העין הרע, אני לא צריכה לספר מעשיות בשביל שתתגבר על הפחד. ושוב, זה בסדר גמור בעיניי לספר זאת אם הם מאמינים בכך, הבעיה היא אצלי שאני לא מסוגלת לכך. היה לי מקרה מצחיק כשבכורתי הייתה בת כ 8-9 והיא הקיאה ובמיון עשו לה בדיקת דם והשאירו את הוריד פתוח כמו שאומרים ובכורתי מאוד חששה...אז הרופא אמר לה שהוא ישים לה את משחת הקסם שלו..ואז הוא אכן בא, מרח לה את משחת הקסם ואמר לנו להמתין...בינתיים, כשהוא הלך, בתי אמרה לי בשושו כך:"אמא.....נכון הוא משקר ואין דבר כזה משחת קסם??".......אני כמובן הייתי בטוחה שהוא צוחק עלינו ואמרתי לה בצחוק גדול שנכון, גם לי לא נראה שיש(שוב, לא יכלתי לשקר לה למרות שאולי כן הייתי צריכה)וכשהוא הגיע, שאלתי אותו אם יש באמת דבר כזה והוא פשוטנשבע לי שזה לא כאילו אלא באמת ולקח לי כמה דק' להאמין לו כולל בתי
המשחה היא אמלה למי שמכירה אותה ועד היום כשאני נזכרת בזה, זה מצחיק אותי
ואולי כן הייתי צריכה לזרום לומר שכן יש דבר כזה...את מבינה...לא מסוגלת לשקר..פשוט לא מסוגלת.
 

לאייה

New member
אבל אם זה היה עוזר לה ?

הרי אם האמונה שהמשחה היא משחת קסם היתה עוזרת לה להתגבר אז למה למנוע ממנה ?הרי גם אם זו לא היתה אמלה אלא סתם משחה יש אפקט פלצבו שהוכח כעובד. את יודעת שלאמונה [לא מבחינת דת] יש השפעה על היכולת שלנו לרפא את עצמנו ? למה לא ללמד ילדים שאמונה יכולה לתת להם כוחות ? למחשבה יש הרבה מאוד כח
 

mevav1

New member
זהו..חזרנו לעניין הזה שאני לא מסוגלת לשקר

והיות והייתי בטוחה שבאמת הוא "צוחק" ואומר את זה סתם כדי להרגיע, אמרתי את זה. אח"כ באמת הצטערתי שלא אמרתי אחרת, אבל שוב, הידיעה ששיקרתי, הייתה עושה לי לא טוב. אני מודעת לכוח האמונה שלנו ויודעת שיש מזה המון ומכירה סיפורים מפה ועד ההודעה החדשה על כוח האמונה...אפילו ממני עצמי אני בעצןם מאמינה אחרת, לא הייתי מסוגלת לשרוד את כל מחלותיי כולל האסטמה ואלרגיה קשה ובעיות עםן האוזניים וגרון וכו'... ואת צודקת מאוד, לא אומרת שלא, אבל לא יכולה ולא מסוגלת להשתנות..זה כמו שבתי הקטנה והממזרה אמרה לי כשנתתילה במקום אקמולי סירופ פטל כמו שעשיתי לבכורתי והמנוולת הקטנה קלטה שזה פטל ושעבדתי עליו ושאלה/ אמרה שסתם עבדתי עליה ושהיא יודעת שזה פטל ולא סירופ...אז כמובןו שצחקתייייי והודתי בכך ואמרתי לה שהיא מתוקה הכי בעולם וחיבקתי ונישקתי אותה ואזס אמרתי לה שרציתי לראות אם היא מבדילה בטעם ין הפטל לסירופ, אז יצא שהיא לא חשבה שארני שקרנית או שרימיתיאותה אלא שרק רציתי לראות איזה טעם תרגיש. על בכורתי כן הצלחתי לעבוד ועד היום אני לא מאמינה שעשיתי זאת, כולל בתי
אבל חוץ מזה, אין אצלי מעשיות וצ'יזבטים. הלוואי וכן היה וכן הייתימסוגלת ליפות..ואת צודקת, זהברור, רק שאצלי זה עיקרון.
 
המתנה הראשונה והשניה עוד עברה בסדר, אבל

את המתנה השלישית בעלי קנה - ואז היא הבינה שאין פיות....(הוא קנה לה כדורסל) אני מעדיפה לדבוק באמת - אם הוא שאל, אפשר לומר שזה מנהג כמו סנטה קלאוס, שילד שנופלת לו שן ראשונה אומרים לו שפייה באה לבקר. לא הייתי נכנסת לסיפורים הזויים ודימיוניים אם הוא כבר שאל.
 

פלגיה

New member
אני רציונלית מדי

לא מסוגלת לספר לא על פיות שיניים ולא על אליהו הנביא בליל הסדר, ולא כלום. רוצים מתנה? תקבלו. לא צריך בשביל זה לשים את השן מתחת לכרית. ואז סבתא באה ואמרה שאת השן הבאה חייבים לשים מתחת לכרית, כי רק הפיות מביאות מתנות שוות. קרה מה שקרה והשן נפלה על חוף הים ואבדה כמעט מיד. חבל שאין פייה מיוחדת לאכזבות שסבתא יוצרת.
 

רינת200

New member
במיקרה דומה

כתבנו מיכתב לפיה.... אפילו תירגלנו קצת כתיבה בזכות הפיות... אני אוהבת סיפורי פיות וזה הגיל להאמין בהן
 

צימעס

New member
אצלינו תאומים,

היא בטוחה שהפיה אמיתית, הוא מבין שלא. וזה כ"כ נעים לשחק בפיות עם הילדה!
 
למעלה