שאלה שאלתית
אני מניחה שאני לא יכולה להתכחש יותר לעובדה שאני נמשכת לנשים בהתחשב בעובדה ששכבתי עם אחת אתמול... היא לא היתה הראשונה שהיה לי משהוא איתה, אבל זו היתה הפעם הראשונה של סקס מלא שלא עם גבר... אבל אז מה? אני מסוגלת לנהל מערכת יחסים עם גבר, אני נהנתי מסקס עם גברים, (למרות שאף פעם לא גמרתי אם אף אחד, אתמול הייתי די קרובה..) אז למה בכלל ללכת לשם? למה לנסות להיות עם נשים? זה רק מסבך את החיים. השאלה שלי היא איך אתם מסתדרים עם הקונפליקט של אם אני יכול לבחור את "הצד הנורמלי" למה בכלל לספר למישהו על המשיכה, למה לנסות את הצד הזה? לא עדיף פשוט לחיות כרגיל לצאת רק עם בני המין שני וזהו? הרי אני לא ארצה לצאת עם מישהו מעשן, או מישהו מאוד דתי, סתם כי זה לא מתאים לי לאורך חיים. אז למה לא להפוך נשים לסתםם עוד משהו שלא יעבור במסננת ההגיון?
אני מניחה שאני לא יכולה להתכחש יותר לעובדה שאני נמשכת לנשים בהתחשב בעובדה ששכבתי עם אחת אתמול... היא לא היתה הראשונה שהיה לי משהוא איתה, אבל זו היתה הפעם הראשונה של סקס מלא שלא עם גבר... אבל אז מה? אני מסוגלת לנהל מערכת יחסים עם גבר, אני נהנתי מסקס עם גברים, (למרות שאף פעם לא גמרתי אם אף אחד, אתמול הייתי די קרובה..) אז למה בכלל ללכת לשם? למה לנסות להיות עם נשים? זה רק מסבך את החיים. השאלה שלי היא איך אתם מסתדרים עם הקונפליקט של אם אני יכול לבחור את "הצד הנורמלי" למה בכלל לספר למישהו על המשיכה, למה לנסות את הצד הזה? לא עדיף פשוט לחיות כרגיל לצאת רק עם בני המין שני וזהו? הרי אני לא ארצה לצאת עם מישהו מעשן, או מישהו מאוד דתי, סתם כי זה לא מתאים לי לאורך חיים. אז למה לא להפוך נשים לסתםם עוד משהו שלא יעבור במסננת ההגיון?
