ואת שקט עם הסופי שלך חח (ע"ע כן חידה לא חידה) אני חושבת שזה בעיקר בגלל מה שהוא עבר בבית. אני מניחה שילדות של ילד דור שני היא שונה בהרבה מילד שנולד להורים שלא עברו אצת השואה. וזה גם בטח משפיע בכל מהלך החיים. (אפשר לשאול את פורום דור שני ושלישי שהיו אצלנו בתחילת הפורום... הם בטח ישמחו לדבר על זה
מקור העצב העקרי שבערך שבר את פוליקר הוא המוות של שני האחיינים שלו. אחד נרצח במהלך קטטה בשירותו הצבאי, בתוך האוהל שלו. ואחיו של הנרצח התאבד על הקבר כשנה לאחר מכן. כתוצאה משני המקרים האלו יהודה הוציא את הדיסק "לעיניך הכחולות"
קובי נהרג כשמישהו מהיחידה שהוא שירת בעזה פגע בראשו בקסדה...בן דודו שגם לו קוראים קובי (קראו לו קובי הקטן) התאבד על קברו של קובי לאחר כשנה מרוב געגועים אליו...ד"א שניהם נקראו על שמו של אבא של יודה-יעקב (ז'קו) והאלבום "לעינייך הכחולות" יצא כתשעה חודשים אחרי מותו של קובי הראשון והוא מוקדש לו...
יש גם עניין של אופי וזה משחר תפקיד לא קטן לפעמים. הוא נוגה, הוא רגיש, הוא רגיש לסבל ולצער של העולם. הוא רואה דברים מנקודת מבט כזאת מסוימת, הוא מנתח את הקיום בגישה מסוימת. אני לא יכולה לדעת בוודאות אבל יש לי הרושם שגם אם יהודה היה נולד במקום אחר או בזמן אחר, הוא היה כותב את אותם הדברים בדיוק...
אבל יש שמועות שעוד משהו לעצבות שלו זה גם הנישויים השניים של אבא שלו... אני עדיין לא הבנתי מה זה קשור.... אבל היה שמה כמה דברים בנישואים השניים שלא התסדרו.... בכל מקרה אני חושב שאתם צריכים לתהות אומנם פוליקר אדם עצוב,אבל מי שכותב לפוליקר את השירים זה יעקב גלעד והעצבות מגיעה מיעקב גלעד,אז צריך לשואל למה גם יעקב גלעד כ"כ פסימי עצוב קראו לזה איך שאתם רוצים כמו יהודה(אני יודע ת'תשובה אבל לא משנה!)
שיהודה עצמו אומר, אז הוא אומר שהוא לא שר שירים שהוא לא מתחבר אליהם (ולדעתי גם אפשר לשמוע את זה בשירה שלו) אז אני מניחה שגם ליהודה יש חלק בעניין ועוד משהו- אני חושבת שמי שרואה את הסרט פנים אל מול פנים (ארז לאופר) יכול לראות שם גם יהודה אחר (ותודה ענקיייייית לרינה!!) יהודה שם מעפיל את כולם לפני חזרות וצוחק, יש גם איזה ראיון שבו יהודה נשאל- "למה אתה בן אדם כל כך עצוב" אז יהודה עונה שהוא לא עצוב, הוא פשוט רציני. הוא רציני כשצריך, הוא אמר לכתב שמה, עכשיו הוא לא יתחיל לצחוק אבל הוא כן בן אדם שצוחק וכו' (אולי אפילו רינה תביא את הניסוח המדויק היא טובה בזה
יודה סיפר אז שהוא בנאדם שיכול לצחוק ולהצחיק...והכתב שאל אותו למה אתה מחביא את זה...? ויודה ענה שהוא לא מחביא ושכל דבר בזמנו...וכנראה השמח עוד יגיע... מה שהכי אהבתי באותה כתבה שהוא אמר שמרגש אותו לראות אנשים שבאים להופעות שאוהבים את הקול שלו, את השירים את מה שהוא מעביר... ושזה כייף לו ושיש רגעים בהופעות שבא לו לבכות...בא לי לחבק אותם ובא לי לבכות, ואני בקושי אומר ערב טוב ותודה רבה..." איזה נשמה...רק שיחזור כבר להופיע...!!!