שאלה שאלתית

[דוסטו]

שאלה שאלתית

אתמול בדרך הביתה, שמעתי את מה-שמה מנשה (אה, כרמלה. וואלה. הסניליות תהרוג אותי), מספרת על עוד מקרה של הטרדה מינית בצבא ההגנה להסתכל ולצחוק (או לבכות). והביאו איזו קצינת ח"ן שהדגישה שכל קשר אישי-רומנטי בין מפקד לפקודה אסור בפקודה! (מעניין אם גם הפוך תקף). והשאלה שלי היא - עד לאיפה נגיע? אנשים צעירים נפגשים ומתאהבים. %% קטן, זניח מבחינה סטטיסטית (אבל לא מבחינת חומרתו) -מנצל ומטריד. לאסור התפתחות של מערכת יחסים זוגית? (מחר יגידו לנו לא לישון במיטה. הרי רוב האנשים מתים המיטה) כמו שכבר אמרתי כמה וכמה פעמים. אנחנו מאבדים את התקשורת הבין-מגדרית. מה ששני חגבים בטבע יודעים אנחנו התבלבלנו ושכחנו.

 

[missB]

זה לא העניין פה

כששני אנשים מצויים בסיטואציה שהאחד מצוי בעמדת כוח וסמכות כלפי השני, יש בעייתיות גדולה בהתפתחות יחסים רומנטיים. כדי להגן על האחד שמצוי בעמדה החלשה יותר - יש חוקים ותקנות. באותה מידה יש גם תקנות נגד יחסים רומנטיים בין רופא וחולה שלו או בין עו"ד לבין לקוח/ה שלו. אם יש התאהבות אמיתית ורצון משני הצדדים אז תמיד אפשר למצוא פתרון. למשל הפקודה יכולה לעבור לאגף אחר ולא להיות כפופה למפקד שבו התאהבה.

 

[דוסטו]

נגעת במקודה מעניינת

תמיד זו הפקודה שתועבר למקום אחר. לא המפקד. גם אם זה סמל וטוראית (כי הרי את המג"ד לא יעבירו בגלל מחלקת התה) זה מאותה המחלקה שלא ברור לי אם ההלכה היא דו-צדדית (קרי בין מפקדת לפקוד)

 

[missB]

זה לא מה שאמרתי

אמרתי שאם שני הצדדים מעוניינים בקשר אז צריך לשבור את יחסי ההיררכיה ביניהם. שזה אומר בדוגמה שלך שאחד מהם (המפקד או הפקודה) יבקשו לעבור תפקיד. כתבתי שהפקודה תעבור תפקיד סתם כדוגמה. לא חשבתי שזה יפורש כאפליה. גם לא ציינתי מי הגבר ומי האשה כי זה תקף גם אם האשה היא המפקדת וגם אם הגבר. הדקדקנות בבחינת המי יעבור תפקיד נראית לי קצת התעסקות בטפל. העיקר פה היה שהחוקים נועדו להגן על זה שנמצא בעמדת נחיתות מבחינת ההיררכיה. אני אישית לא רואה בחוקים האלה שום פגם.

 

[יונית א]

הלכה דו צדדית

בד"כ מי שיועבר יהיה הזוטר (ולא משנה המין). לא יעבירו את המג"ד בגלל מחלקת התה. אכן.

 

[יונית א]

תשובה תשובתית-

אותי זה לא מצחיק. קשר רומנטי בין מפקד ופקודה לא מתייחס לסמל או המ"מ והפקידה הפלוגתית. מעולם (עובדתית ,אתה מוזמן לבדוק) לא נפתחה חקירה בדבר "יחסים בהסכמה " ככה נקרא המינוח אגב, בין חייל (לא משנה דרגתו) וחיילת בסדיר, או אפילו בראשית שירות קבע. החוק מתייחס לאותו % "זניח" כלשונך בו מתפתח קשר רומנטי בין מפקד/ת ופקוד/ה. כאשר המפקד (מה לעשות רובם גברים) הוא בן 40 נ+3 והפקודה היא בת 20 במקרה הטוב. כאשר המפקד ממונה עליה, בכל תחומי חייה כמעט, קובע לה את סדר היום, את חופשותיה והרבה משעות היממה נמצא במחיצתה. החוק הצבאי לא מתייחס אל הצעירים וההתאהבות, לא זו הכוונה ורוחו- וכל ניסיון להפוך את היוצרות, הוא טעות מצערת.(ראה בג"צ דנה מועד -יהודה שפר אם אתה זוכר). החוק מתייחס לאותם מצבים "אפורים" בהם נטען לכאורה על ידי המפקד/ת כי הקשר בינו ובין הפקוד/ה היה קשר של יחסים בהסכמה.(אם זכור לך בג"צ גלילי- בדיוק דן בנושא,היחסים בהסכמה בין סג"מ ותת אלוף) כאשר החוק הצבאי מחמיר מעבר לחוק המדינה בנושא הטרדה מינית(אגב מבחינת השתלשלות הדברים קודם כל היה החוק הצבאי בנושא ורק אח"כ המדינה חקקה את חוק המדינה שמסתמך לא מעט על החוק הצבאי), הנושאים שבהם מחמיר החוק הצבאי הם: -יחסים בהסכמה - הצורך של המתלונן/ת להודיע למטריד כי הפעולה שלו הינה מיטרד, ורק הטרדה חוזרת נחשבת הטרדה. בשני המקרים הנ"ל בשל הבדלי הגיל, ההיררכיה, והטוטאליות של המערכת הצבאית-יש יתר החמרה מאשר בחוק המדינה. נ.ב. אין יותר קצינות ח"ן בצה"ל לפחות 6-7 שנים, רק בשולי הדברים.

 

[siv30]

קיימת כאן סוג של הקצנה

שלדעתי היו מודעים אליה כאשר חוקקו את החוק. קשה להפריד וחד משמעית לקבוע שיחסים כאלה אסורים, אבל כאשר סוג יחסים כאלה הם הרקע לדברים חמורים יותר כמו אונס, כפיה של יחסים מיניים או הפעלת כח פיקודי, בין הכללה גורפת ומעשה החגבים, עדיף איסור גורף.