שאלה שאלתית

tailka

New member
שאלה שאלתית

קיבלנו עבודת סיכום בפסיכולוגיה .. ואחרי חצי שעה של הרצאה על למה לא צריך להלחץ מהעבודה היא נתנה לנו את העבודה הכי מלחיצה בעולם ... על נושא שאני בכלל לא סגורה עליו - טמפרמנט ובמסגרת העבודה נדרשנו לכתוב קצת על ההורים והמשפחה וזה נראה לי מה זה לא לעניין ... כאילו איך ההורים קשורים לטמפרמנט של הילד ??? הבוסית שלה אמרה שתעזור לי להנדס משהו על ההורים בלי לשאול אותם .. כי זה ממש מביך בעיני .. ואני מפחדת שהפסיכית (במדריכה הפסיכולוגית שלי בקיצור) תחשוב שאני מתחקמת איתה אם אני אגיד לה מה אני חושבת ובאמת נהנתי מהכנת כל העבודות והתרגילים וכל השנה לא הייתי מוטרדת מהציוניים קיבלתי שמונים וחמש והייתי מסבוטה עד הגג .. ואיכשהו הפסיכית הצליחה להלחיץ אותי ...
 
היי tailka

מה הלחיץ אותך בעבודה על הטמפרמנט ועל הקשר הורה-ילד לגביו? אני חושבת שהטמפרמנט של הילד קשור מאוד במה שקורה בסביבתו המשפחתית. למשל, ילד שגדל בבית בו האווירה מאוד מתוחה (יחסים קשים בין ההורים, הורה שמאפיין בהתנהגות לחוצה ומלחיצה וכו') עשוי לחוש בעצמו מתוח והטמפרמנט שלו בהתאם. לעומת זאת, ילד שגדל במשפחה בה יש אווירה נינוחה, פתוחה, מקבלת וכד', סביר כי גם הטמפרמנט שלו יהיה נינוח יותר. או שאפשר לחשוב על עוד מצבים: ילד מאוד רגוע (ומרגיע) במשפחה מאוד מתוחה ולחוצה. גם כאן הקשר יכול להיות מאוד מובן, שכן ייתכן והילד לקח על עצמו תפקיד זה כדי להביא לאיזשהו איזון במשפחה. בקיצור, אני סבורה שכך ההורים קשורים לטמפרמנט של הילד. האם זה עונה על השאלה השאלתית שלך?
ובלי קשר: גיליתי את הפורום הזה היום. הוא נראה מעניין ומזמין. ואני שמחה להצטרף.
 

tailka

New member
היי גלית

קשה לי עם התשובה הזאת ... אולי כי נראה לי שהיא תשובה קלה מידי .. לזרוק הכל על ההורים נכון שהילד הוא בהרבה מקרים ראי של התנהגות ההורים ומה בנוגע לילד לשני הורים רגועים שיוצא עם טמפרמנט של שד טזמני ? או לילד .. לשני הורים לחוצים שיוצא עם טמפרמנט של מתחממם לאט .. הוא גומר להורים שלו על כל הפתיל ? וחוץ מזה אני מנסה לראות את העניין מהצד השני של ההורה - אני באב לאימא או לאבא לילד בן שנה שנתיים עם התנהגות בעיתית ומתחילה לשאול אותם על עצמם .. אני חושבת שאני בתור הורה הייתי מרגישה את אחת משלושת ההרגשות הבאות א. כעס ואנטי לגננת הצעירה החוצפנית שהעזה לשאול את השאלה החוצפנית הזאת ב. הםם, יש בעיה עם הילד , אולי אני אימא לא מספיק טובה ? אולי הבעיות של הילד שלי הם סימן לבעיות שיש בי בתור אימא ? ובכלל ניראה לי שבמיקרה של הקטנים .. נכון להתיחס לכל סיטואיצה בפני עצמה ... צריך לשתף את ההורים במה שהולך בגן גם אם זה לא תמיד סוכר דבש ולראות איך מתאמים גישות נגיד יש לנו ילדה בת שנתיים בגן שצורחת .. אז היום חצי יום כל פעם שהיא צרחה היא הלכה מהחצר וזה עיצבן אותה אז אולי אם הורים של הילדה הזאת שווה לוודא שגם בבית הם יוצרים מצב שהייא לא מרוויחה מהצרחות בצורה עקיפה - לספר להם על מה שקורה בגן .. ולהגיד להם הם מוזמנים לנהוג באותו אופן גם בבית למרות שזה לא תמיד יהיה להם קל .. זה כלי הרבה יותר נכון בעיניי
 
הסבר

בוודאי שלא נזרוק הכל על ההורים. הבאתי כאן מספר דוגמאות כדי להראות שיש קשר בין הטמפרמנט של ההורים לזה של הילד. כמובן שישנם גורמים נוספים ואחרים שיבילו לטמפרמנט מסוים של ילד. בכל מקרה אני לא מאמינה שילד נולד עם טמפרמנט קבוע. יש השפעה לסביבה המשפחתית וכן החברתית שלו. למשל, הילדה בגן שצורחת, חשוב לבדוק מה גורם לה לצרוח כך. משהו לא טוב לה, ויכולות להיות לכך מליון סיבות (קושי בגן מול ילדים אחרים, קושי בבית, צורך לקבל תשומת לב או סיפוקים בדרך שאינה תואמת, חיקוי התנהגות של אח/הורה/ילד אחר בגן ועוד ועוד ועוד). כמובן שלא ניתן להחליט ישר שהטמפרמנט שלה נובע מהתנהגות ההורים, אך כדאי לקחת גם אפשרות זו בחשבון. לגבי העבודה שלך בפסיכולוגיה, ייתכן שלא הבנתי נכון. הבנתי שאת לומדת פסיכולוגיה (לא ידעתי שאת עובדת בגן. באיזו מסגרת קורס הפסיכולוגיה?), ולכן חשבתי שאת צריכה לבחור משפחה כלשהי ולבדוק בה את השפעת הקשר עם המשפחה לטמפרמנט של הילד (זה תרגיל נהוג בלימודי טיפול שונים, ואז בד"כ בודקים משפחה של חברה או של קרוב משפחה שלך, שם את יכולה לקבל רשות לעשות זאת וגם להרגיש בנוח). כמובן שגם בפרקטיקה בפועל יש הבדל גדול בין התערבות שגננת תנקוט בה להתערבות שאיש טיפול ינקוט בה. אולי אם תסבירי יותר מה בעצם דורשים ממך בתרגיל וכן באיזה מסגרת התרגיל ניתן, אוכל להבין יותר ולהתייחס בצורה שתהיה תואמת לשאלתך.
 

tailka

New member
היי

אצל הילדה שצורחת שהיא בת שנתיים יש המון שינויים בחיים - שתי ההורים של היטקיסטים שטסים הרבה - אנשים מקסימים .. יש לה המון זמן סבתא .. וזה לא פשוט לה היא מקבלת המון חום ואהבה שהיא לא צורחת , ובאמת כבודה של המציאות במקומה מונח אבל בגן אי אפשר לתת לכל אחד לעשות מה בא לו - גם אם יש לו נסיבות מקילות אז אנחנו מציבים לקטנה חוקים באהבה גדולה מתוך הבנה של זה שבנוסף היא בגיל שנתיים שזה הפרומו לגיל ההתבגרות ... חיבוקים בכף - משחקים בכיף - יודעת מה אפילו קצת השתללות בכיף .. אבל צרחות לא וקשה לה .. ואנחנו מכבדות את זה אני לוקחת קורס שנקרא מחנכות תינוקות ברמה המעשית זה כמו ללמוד להיות גננת של קטנים עד גיל שלוש שזה בעצם הגיל שהם הולכים לגן עיריה - אילו לימודי תעודה - כי החוק לא מחייב תואר ובמקביל ללימודים אני עובדת בגן של קטנים (השנה הגדולים בני שלוש וחצי אבל שנה הבאה הגדולים יהיו בני שלוש והקטנים בני ארבעה עד שישה חודשים - עיקר תפקידי מתחיל מבני השנה עד שלוש) והעבודה היא במסגרת אחד הקורסים היותר מעיקים - פסיכולוגיה הרעיון של העבודה הוא ללמוד לנתח תצפית - התצפית היא במסגרת החינוכית בשלושה סיטואציות פרידה משחק חופשי וארוחה ומה שאנחנו צריכים זה לעבד את התצפית לפי פרמטרים של סולם NYLS ולבנות איזשהי תוכנית התערבות קצרה (שגם זה ממש מוזר בעיניי.. התערבות זה משהו קצר ?)
 
קצת יותר ברור

עדיין חסר לי בתמונה מה בעצם מבקשים ממכם: האם רק לצפות בהתנהגות של המשפחה בשגרה הרגילה של הגן (למשל כשהם נפרדים מהילד) או שמא אתם צריכים לבקש מההורים לצפות בהם במשך זמן מסויים עם הילד, או שאולי אתם צריכים לראיין אותם (?). אלו כמובן סיטואציות שונות לגמרי שמצריכות ממך משאבים אחרים. בכל מקרה, אני יכולה רק להציע לך להסתכל על העבודה מזווית ראייה קצת שונה. הרבה הורים מתמודדים עם ילד "בעייתי" ומתקשים להבין את הבעיה. במיוחד היום, כשהעולם שלנו משאיר את ההורים יותר ויותר בעבודה ואת הבייביסיטר או הצהרון עם הילד (וכמובן שגם מסיבות אחרות). הורים רבים דווקא היו מאוד שמחים אם איש מקצוע היה אומר להם שהוא שם לב למשהו שאולי כדאי להם לקחת לתשומת לבם ולטפל בו (ככה, בעדינות ובזהירות, מתוך אהבה ודאגה משותפת לילד שלהם). אם התרגיל מצריך תצפית לאורך זמן, תוכלי להסביר להורה שאת בוחרת, שאת לומדת בקורס מחנכות תינוקות, וכי היית שמחה אם היא/הוא יוכלו לשתף פעולה בתצפיץ, על-מנת שתוכלי לתת מענה עוד יותר טוב ומקצועי גם בעתיד. כמובן שתרגיעי אותם בכך שאת תדווחי להם על תוצאות התצפית שערכת. אני בספק אם הורים יסרבו לכך. (אגב, הרבה מאוד הורים משלמים הרבה מאוד כסף לאנשים מקצוע: פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, כדי שיערכו תצפית כזו ויעזרו להם להבין מה לעשות כדי שלילד יהיה יותר טוב, וכך גם להם). כמו כן, אני מצטרפת להמלצה של שירשולי, שהמליצה לך לדבר עם המרצה על חששותיך. אולי היא תתגלה דווקא כקשובה ומרגיעה (?). ומשפט אחרון: התערבות היא אכן פעולה קצרת טווח. היא אינה טיפול- שהוא ארוך יותר. אינני מכירה את הסולם שציינת, אבל התערבות יכולה להיות למשל שיתוף ההורים במצבו של הילד, חשיבה משותפת על הסיבות והמלצה לנקיטת פעולה כלשהי (שלאו דווקא את מבצעת אותה אתם). מקווה שעזרתי ולו במעט..
 

tailka

New member
עזרת המון ..

נראה לי שיש לי איזשהו כיוון ושאני פחות בלחץ עכשיו ..
 
יקרה שלי יש לי רעיון

חפשי תוכנית של סופר נני שמשודר בערוץ השני, ויש כמה פרקים שאת תוכלי לראות איך ההתנהגות של הורה ילד משפיע על ההורים והילדים ואיך הגבולות שנתנה המטפלת סופר נני שינה את היחסים בתוך המשפחה זה מדהים השינוי בטמפרמנט של הילדים משתנה ברגע שההורים והילדיפ פועלים בגבולות שנתנה סופר נני שבוע שעבר היו שם הרים מסורתיים שקטם ונחמדים שהבן האמצעי היכה את ההורים שלו שהיו המומים ואיך שינוי הגבולות של הסופרנני , שינה את ערכת היחסים במשפחה היא התראיינה ברשת בבוקר הזה ואמרה התוכנית הולקטה לפני שנה , וההתערבות של סופר נני הצילה את המשפחה והשינוי נשמר עד היום
 

שירשולי

New member
למה שלא תדברי איתה על החששות שלך??.

ותסבירי לה מבה העניין ,לדעתי זה יהיה טוב עבורך... שנית ברור שההורים קשורים לילדים,לחינוך ולהכל..... מקווה שתיתגברי.
 
אל תלחצי ../images/Emo13.gif, זאת רק עבודה...

אולי שווה להתייעץ עם הבנות האחרות לגבי איך הן נגשות לזה. ואל תשכחי שיש לך את העזרה של הבוסית וגם את העזרה שלי, אם תרצי.
 

tailka

New member
איך היית ניגשת לזה באמת?

אני חשבתי לרשום במה עוסקים ההורים ושהאימא בסוף חודש תשיעי וזהו נראה לך מספיק ?
 
אני חושבת שהכוונה אולי לרשום יותר לגבי

מה את רואה בדינמיקה בין ההורים לילד שמשפיע על הטמפרמנט שלו-על ההתנהגות שלו, על האופי שלו. מה הייתה השאלה למעשה שלפיה אתם צריכים לכתוב, אולי נבין ככה יותר טוב למה המרצה התכוונה.
 

tailka

New member
זהו שהיא לא אמרה

ואני חושבת שזו ממש חדירה לפרטיות של ההורים לרשום דבר כזה.. היית מסוגלת לשאול הורים בגן שלך שאלה כזאת - גם אם הקשר איתם מצויין? המרצה לא כיוונה אותנו היא אמרה תכתבו קצת על ההורים
 
למעלה