שאלה רצינית לחברי הפורום

[התולעת 1]

אומר שלמה המלך

אל תאמר שאפנה אשנה שמה לא תפנה אל תאמר שאזקין,שמה לא תזקין

 

[משוחרר בערבות]

לא חמודי. שוב טעית.

1. זה הלל שאומר "ואל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תיפנה" 2. הציטוט שלך לא מדוייק. פעם הבאה תשתדל יותר. פרקי אבות פרק ב, משנה ד: "... הלל אומר: אל תפרוש מן הציבור ואל תאמין בעצמך עד יום מותך ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו ואל תאמר דבר שאי-אפשר לשמוע שסופו להשמע. ואל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תיפנה." לא ידוע לי המקור למשפט "אל תאמר שאזקין,שמה לא תזקין" אבל אני משוכנע שהרבי אריה קרן יכול להרחיב בעניין (זה גוגל גילה לי).

 

[משוחרר בערבות]

ועוד משהו בשבילך

"ואמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". היופי שבדבר הוא שרבי אלעזר לא רק דורש מאחרים, אלא גם מיישם את הכלל בעצמו בעודו דורש זאת.

 

[משוחרר בערבות]

בעניין החיים לאחר המוות

מתים קליניים לא ממש משכנע. לפחות לא אותי. (אגב, כמדומני שיש חוקר בריטי שמבצע עכשיו מחקר בנושא זה!!!) סיאנסים דווקא נשמע לי כן משכנע. אישית לא ראיתי אף פעם בעיניים שלי כך שדעתי לא מגובשת בעניין. הסיפורים של הדרוזים על גילגול נשמות מאוד מעניינים. במקרה זה דווקא כן שמעתי עדויות מגוף ראשון. עכשיו נשאר שמישהו יעשה מחקר רציני בעניין. (אני לא טוען שיש חיים אחרי המוות או שאין. אני לא יודע מספיק כדי לקבוע חד משמעית.)

 

[המשועמם כאן]

ברור שהקב"ה

לא אוכף את המצוות באותו רגע כי אחרת לא היה לאדם בחירה כי אם הוא היה אוכל דבר לא כשר ואז פתאום היה כואב לו הבטן אז הוא לא היה אוכל דברים לא כשרים אבל אז מה היה התפקיד של האדם בעולם לא היה לו שום ניסיון!!!

 

[משוחרר בערבות]

באמת?

"אם אנחנו שומרים את התורה אז א``י נשארת בגבולות שלה בשבילנו" באמת? אתה יכול לתת דוגמאות לדבריך, שנבין מאיפה הטענה הזאת מגיעה?

 

[התולעת 1]

אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ

אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' ..." "(יב) אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה: (יג) וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם: (יד) וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ: (טו) וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ: (טז) הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹקִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם: (יז) וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם:" (דברים פרק י"א) ארץ ישראל איננה סתם עוד מקום לגור בגלל שבעת המינים או היותה ארץ זבת חלב ודבש, אלא מדובר בארץ שבו אלוקים מבטיח תמורה מיוחדת עבור שמירת התורה והמצוות. על הצד החיובי, כלומר אם בני ישראל מקיימים את הצד שלהם בעסקה, אזי אלוקים מבטיח לגבי החיים בארץ ישראל: "(ג) אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: (ד) וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ: (ה) וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם: (ו) וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם: (ז) וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב: (ח) וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב: (ט) וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם: (י) וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ: (יא) וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם: (יב) וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם: (יג) אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת:" (ויקרא פרק כ"ו) המשך -->

 

[משוחרר בערבות]

לצטט את כל ההבטחות

של הקב"ה זה גם אני יודע לעשות

 

[התולעת 1]

המשך (מה מיוחד בארץ ישראל)

על צד השלילה, אם בני ישראל לא מקיימים את הצד שלהם בעסקה, אלוקים מבטיח: "(יד) וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה: (טו) וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי: (טז) אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם: (יז) וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם: (יח) וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם: (יט) וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה: (כ) וְתַם לָרִיק כֹּחֲכֶם וְלֹא תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת יְבוּלָהּ וְעֵץ הָאָרֶץ לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ: (כא) וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם: (כב) וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם וְהִכְרִיתָה אֶת בְּהֶמְתְּכֶם וְהִמְעִיטָה אֶתְכֶם וְנָשַׁמּוּ דַּרְכֵיכֶם: (כג) וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי קֶרִי: (כד) וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם: (כה) וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית וְנֶאֱסַפְתֶּם אֶל עָרֵיכֶם וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב: (כו) בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ: (כז) וְאִם בְּזֹאת לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי: (כח) וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם: (כט) וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וּבְשַׂר בְּנֹתֵיכֶם תֹּאכֵלוּ: (ל) וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם וְהִכְרַתִּי אֶת חַמָּנֵיכֶם וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם: (לא) וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם: (לב) וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ: (לג) וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה: (לד) אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ: (לה) כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ: (לו) וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף וְנָסוּ מְנֻסַת חֶרֶב וְנָפְלוּ וְאֵין רֹדֵף: (לז) וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן וְלֹא תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם: (לח) וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם: (לט) וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם יִמַּקּוּ בַּעֲוֹנָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיכֶם וְאַף בַּעֲוֹנֹת אֲבֹתָם אִתָּם יִמָּקּוּ: (מ) וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בִי וְאַף אֲשֶׁר הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי: (מא) אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי וְהֵבֵאתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם: (מב) וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר: (מג) וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם:" (ויקרא פרק כ"ו) המשך -->

 

[משוחרר בערבות]

לא הבנת את שאלתי

מה שאני שאלתי זה שתראה לנו דוגמאות מהמציאות ההסטורית ש"אם אנחנו שומרים את התורה אז א``י נשארת בגבולות שלה בשבילנו"

 

[התולעת 1]

לא הבנת את תשובתי

ת'קרא בעיון חביבי. לא להגיב לפני שלא קוראים.

 

[משוחרר בערבות]

לא ענית על שאלתי

אז או שלא הבנת. או שאתה לא מסוגל לענות, ולכן אתה בוחר לצטט לי מקורות שאני לא זקוק לעזרתך כדי להכיר אותם. או אולי בגלל... שאין תשובה לשאלה שלי.

 

[התולעת 1]

עכשיו תפנה לתקבל תשואות מהקהל

עכשיו תפנה לתקבל תשואות מהקהל על הפעלול המוצלח, על האקרובטיקה המילולית שלך בתקווה שאיש לא יבחין שהתחמקת באלגנטיות מהתמודדות אמיתית. אולי אתה אפילו משלה את עצמך שניצחת בויכוח הגון (אני מקווה מאוד שלא), אבל אני מזמן ראיתי שהעיקר אצלך זו כתיבה מוצלחת ולאו דווקא דיון אמיתי. אין ספק שיש לך כישרון הכתיבה, אבל אתה מתווכח בכישרון ובסגנון עבור הקהל, אתה נהנה מהרטוריקה ושוכח את הויכוח הענייני וההוגן.

 

[משוחרר בערבות]

סליחה????????

פעלול מוצלח? אקרובטיקה מילולית? התחמקות אלגנטיות מהתמודדות אמיתית? אם איני טועה זה אתה פה שעונה לי בציטוטים אינסופיים ולא רלוונטים על שאלה פשוטה ששאלתי מבלי לנסות לענות עליה בכלל. אז באמת תודה לך שאתה כבר עונה בשבילי... כי אני משוכנע שאת התגובה האחרונה הפנית לעצמך בעודך עומד מול הראי.

 

[התולעת 1]

סליחה????????

כמים פנים אל הפנים כן לב האדם באדם אם איני טועה זה אתה פה שעונה לי בציטוטים אינסופיים ולא רלוונטים על שאלה פשוטה ששאלתי מבלי לנסות לענות עליה בכלל. למה באת לעולם?

 

[משוחרר בערבות]

תולעת יקר

כבר עניתי לך פעמיים. לא מעוניין לענות פעם שלישית. עכשיו בבקשה ענה לשאלה שלי שאני שואל בפעם שלישית לפחות (היא לא כזאת קשה). אני אעשה את זה הפעם בעברית קלה. תן בבקשה דוגמה מההסטוריה של עם ישראל/העם היהודי המדגימה את העיקרון שהבאת לנו פה: "אם אנחנו שומרים את התורה אז א``י נשארת בגבולות שלה בשבילנו" ואני יכול להמשיך את שאלתי: ... והמדגימה שהקב"ה אכן עמד בהבטחותיו שמהן ציטטת לנו למכביר.

 

[התולעת 1]

(ארץ אוכלת יושביה, עבודה זרה, עתיד

לבוא------המשך "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לָשֶׁבֶת בָּהּ" (ויקרא כ' כ"ב) מישהו עשה פעם חשבון כמה יהודים ישראלים ירדו מהארץ ועברו להתגורר בחו"ל מאז קום המדינה, למעלה ממיליון כמדומני האם זה רק "נפולת של נמושות" או שמא מדובר ב"אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ" (במדבר י"ג ל"ב) שאיננה סובלת את מי שלא עומד בתנאים המיוחדים של האקלים הרוחני שלה? לארץ ישראל יש קשר מטפיזי מיוחד עם אלוקים וזה מה שמייחד אותה. "תנו רבנן: לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל - דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוצה לארץ - דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר: לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹקִים (ויקרא כ"ה ל"ח), וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה? אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל - כאילו עובד עבודת כוכבים; וכן בדוד הוא אומר: כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים (שמואל א כ"ו י"ט), וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים? אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל - כאילו עובד עבודת כוכבים. (תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קי עמוד ב) בעתיד לבוא, ארץ ישראל תהיה המקום בו יישרדו פליטי מלחמת גוג ומגוג. "(ג) וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ דָּם וָאֵשׁ וְתִימֲרוֹת עָשָׁן: (ד) הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: (ה) וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט כִּי בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה כַּאֲשֶׁר אָמַר ה' וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קֹרֵא: (יואל פרק ג) בכבוד רב,

 

[משוחרר בערבות]

ארץ אוכלת יושביה...ועוד אחת...ועוד

ציטוט של התולעת: << מישהו עשה פעם חשבון כמה יהודים ישראלים ירדו מהארץ ועברו להתגורר בחו"ל מאז קום המדינה, למעלה ממיליון כמדומני האם זה רק "נפולת של נמושות" או שמא מדובר ב"אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ" (במדבר י"ג ל"ב) שאיננה סובלת את מי שלא עומד בתנאים המיוחדים של האקלים הרוחני שלה? >> וכמה היגרו מיוון לטורקיה? מטורקיה ליוון? ממקסיקו לארהב? מלבנון לקנדה? מהודו לאנגליה? מוונצואלה לקולומביה? מצ'ילה לאירופה? מגרמניה לארהב וישראל בשנות השלושים המאוחרות? מרוסיה לאמריקה וישראל במאה השנים האחרונות? מבוסניה? מאתיופיה? מדרום אמריקה? אז כנראה גם טורקיה צ'ילה הודו רוסיה לבנון גרמניה בוסניה אינן סובלות את מי שלא עומד בתנאים המיוחדים של האקלים הרוחני שלהן. לא?

 

[התולעת 1]

אם רואה אדם שיסורין באין עליו

יפשפש במעשיו, שנאמר נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד ה' (איכה ג' מ'); פשפש ולא מצא - יתלה בבטול תורה, שנאמר: אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּ-הּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ (תהלים צ"ד י"ב). ואם תלה ולא מצא - בידוע שיסורין של אהבה הם, שנאמר: כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ (משלי ג' י"ב)." (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א) אדם איננו נדרש לחפש את הסיבה המדוייקת ליסורים שבאים עליו (פעם כשהיו נביאים, זה היה אפשרי לפעמים, היום אי אפשר), אלא עליו לחפש משהו שהוא יודע שאיננו בסדר אצלו ולהתקן את הדבר. היסורים הם פעמון אזהרה לאדם שיש לו מה לתקן. זהו חשבון הנפש שכל אדם עושה עם עצמו, באופן אישי.

 

[משוחרר בערבות]

נו, סופסוף יש ממך קצת נחת

אומנם עדיין אתה מתיש אותנו בציטוטים לעילא ולעילא, אך לפחות הפעם אפשר למצוא גם משהו שאני יכול להסכים איתו ולברך עליו או לפחות על חלקו. "עליו לחפש משהו שהוא יודע שאיננו בסדר אצלו ולתקן את הדבר" בראבו, בראבו, בראבו! ונזכה לראות בנים!! "פשפש ולא מצא - יתלה בבטול תורה". נו... למה לא. ואם גם זה לא עוזר אולי שווה לעיין בכתבי שיווננדה או "חזון יוחנן"...