לגבי נשים ושאר עניני ברית מילה
אצל זוג לא נימול הגבר תורם חלק מהרטיבות מהנוזל שנמצא בין העורלה לזין. אם הבחורה רטובה מספיק, זה יספיק, אם לא אז לא. בנוסף העדר העורלה יוצר חיכוך רב יותר בין הנרתיק לזין. תוספת החיכוך מוסיפה את שלה לייבוש. קראתי פעם שמרכזי העונג אצל אישה פועלים גם על לחץ (שמפעילה העורלה) שגבר נימול לא יכול ליצור. אבל אני לא זוכרת איפה ואולי זו פרופגנדה של מתנגדי מילה. (אם כי יתכן שלאבולוציה גם יש מילה בנושא). גבר נימול בכל מקרה לא תורם לחות ובהכרח תורם לייבוש. ההשפעה משתנה בין זוג לזוג. גבר נימול יכול להחדיר את איברו לנרתיק (בעדינות) ביתר קלות כשהאשה לא מגורה (נניח כשיש זמן וחשק לקוויקי בבוקר). בעניין ההרגשה, אני לא גבר. נראה לי תיאורטית שהסרת רקמה עצבית שהיא חלק אורגני מהגוף בהכרח גורר פחות חיבורים עצביים למוח ובהכרח יהיו פחות אזורים מגורים במוח (כמו בזין). יש תופעה של פיצוי, אני חושבת שבהסרה של כמות כזו ענקית של עצבים הפיצוי לא יכול להיות ולו קרוב ל-100%. העצבים בכיפה ובשאר האיבר הנימול חשופים הרבה יותר לחיכוך חיצוני (בדים) ואני לא רופאה אבל נראה לי שזה לא יכול לגרום ליתר רגישות אלא להיפך. העובדה שנימולים רבים מעידים על הנאה רבה מסקס היא בעיני הוכחה מדהימה ליכולתו הבלתי נדלת של הגוף האנושי (כמו של חיות אחרות) להתמודד עם עקות מסוגים שונים לטובת הפרט הנפכע. יש לציין (בעיני) שתופעות כגון שעירות הפין (כן, הוא היה יכול להיות חלק, פשוט חלק מהעור שמכסה את האשכים נמתח עד אחרי בסיס האיבר) צלקות (תופעה ידועה בניתוחים ככלל) וחספוס העור (התקרנות) נפוצות מאוד. (איך ולמה עור מצולק שעיר ומחוספס הפך להיות "אסתטי" זו חידה לאנתרופולוגים) וזה בכלל בחירה תרבותית ודתית האם להכריח תינוק להתמודד עם עקות. אבל בסופו של דבר זו בהחלט בחירה אישית, לתת את התינוק שלי שיחכתכו לו, או לא לתת?