שאלה קשה

שאלה קשה

יש מלחמה עכשיו רובנו חושבים שהיא מוצדקת ולרובנו " הם " עושים את העבודה החיילים הטייסים והטנקיסטים וגם "הם" משלמים את המחיר . האם תסכימו או תעודדו שילדכם יהיו אותם ההם ?
 
באמת שאלה קשה

לעודד??? לא חושבת אבל אם יביע רצון, אתן לו את ברכתי, ואמות מפחד בכל רגע נתון
 

galia1962

New member
אם היה לי בן, לא הייתי רוצה שישתמט

ואיש שאיתו הקמתי משפחה, קצין ולוחם ומג"ד במילואים. אבל מודה ומתוודה שמחה שיש לי בנות... זוכרת חברה שלי שכל בן שנולד לה, אמרה ( הראשון לפני כ-15 שנים) הנה ילדתי עוד חייל...
 
לדעתי הסכמה ועידוד באים ממקום של

השלמה עם המצב.מוצדקת???? לא חושבת שמלחמה זו מוצדקת מלחתחילה.
את ילדיי לא הייתי רוצה לראות פעילים באירועים מסוג זה. זו התקווה והאופטימיות שבי. רק שחבר קרוב דאג לעדכן אותי שלכולנו אותה תקווה כבר 40 שנה.התקווה בה נוכל לחיות בשלום עם שכנינו. לצערי הרב מגיעה למסקנה. שבכול דור ודור באים עלינו לכלותנו".
 
ההחלטה להתגייס לקרבי

היא החלטה שמבשילה עוד הרבה לפני הגיוס היא תלויה בחינוך שספגת בבית מהחברה בה אתה נמצא ואירועים שקרו לך .
 
אין לי ארץ אחרת!

הבן שלי בן 14 היום , מגיל 7 החלום שלו להיות "חובש מוצנח" את "העבודה" שהם עושים שם היום מחר הבנים שלנו יעשו לצערי!! ביום שבו ילדתי את בני אמרתי גם "ילדתי עוד חייל", לצערי! בימים אלו מגייסת חייל לצה"ל את הבן שלי בן ה -19 שאלוהים ישמור עליו. זו המדינה שלו , אין לנו דרך אחרת כאשר עמים אחרים מייחלים להכחיד אותנו.
 
ואל תשכח גם "אישיות"

באותו בית יכולים להיות שני בנים שהאחד פציפיסט מוחלט סולד מכל מה שמילטנטי. והאחד מורעל על הצבא, הכי קרבי שאפשר. עיקר ההשפעה היא לא הבית, לפחות לא אצלי, אלא החברה. לכן רואים מחזורים שלמים של בוגרי יב' שאחוז גבוה מהם לא מתגייס ומחזורים אחרים שכולם הולכים לקרבי, או לפחות רובם.
 

סולי3

New member
אביב 36, את סותרת את עצמך

אם בכל דור "באים עלינו לכלותנו", איך יתכן שהמלחמה אינה צודקת מלכתחילה? או שבעינייך הגנה על חיינו, אינה מוצדקת. לגבי גיוס הילדים - רגשות מעורבים לגמרי. מצד אחד הפחד הנורא ומצד שני אם אף אחד לא יהיה קרבי, מי כן יהיה?
 

החתולית

New member
אצלי השאלה מאד רלוונטית

היות שג'וניור הוא בן יחיד. אבא שלו היה קרבי, ובן הזוג שלי היה חייל קרבי ועד היום עושה מילואים, אבל נכון להיום, אני בכלל לא בטוחה שאחתום לו על אישור לשרת בקרבי. אנחנו מדברים על עוד 6-7 שנים - עד אז, אלוהים גדולה.
 

ערסlight

New member
זה לא כזה מסובך.

התפקיד של ההורה לאפשר לילד להיות את מה שהוא יכול להיות. לא צריך לעודד, לא צריך להסכים [או לא]... צריך לאפשר להם להחליט. ועוד קודם, לאפשר להם להתאמן בלקחת על עצמם אחריות על חייהם. השאלה שלך [ע"פ דרכי] היא מעילה בתפקיד ההורה.
 

n o g a1

New member
יכול , נקודה.

להתעסק עם הרצונות של האחר , בעייתי מאד (עם רצונות הילדים). כל כך קשה להתייחס לרצונות שלהם מבלי לראות את רצונותינו אנו. קשה להפריד. לוקח לפעמים חיים שלמים להגיד "אני רוצה" בידיעה ברורה שזה רצון נטו שלך. לכן "יכול" בלי "ורוצה".
 
ילדנו לא גדלים בתוך בועה

אתן לך דוגמא כל בני דודי מצד אבי לא שירתו בצבא הייתה מגמה שלא צריך להתגייס זה הושרש להם בחמולות המשפחתיות בסופי שבוע ואכן אף אחד לא התגייס . תרצה או לא תרצה אתה מנתב את דרכו של בנך/ בתך אני בטוח שאם בנך יסתובב עם חבורת רחוב ויתחיל להתעסק עם פשע לא תגיד לעצמך " שייקח אחריות אני לא מוכן למעול בתפקידי כהורה"
 

ערסlight

New member
אני מחייך.

אישית, אף פעם לא הייתי פריק של צבא. [גם לא הסתרתי את זה] גם מעולם לא התערבתי [מבלי שהילד עצמו ביקש ממני] בלימודים וציונים. הבן התורן שלי בצבא היה פרחח לא קטן, כמה פעמים הייתי בבית ספר בגלל התקוטטויות, עישון, כשלון בלימודים, אי קבלת מרות וכאלה... אבל תמיד הייתי בעדו [לדרכו]. זה הילד שדחה צבא בשביל לעשות "בגרות ריאלית", [למרות הפרעות קשב וריכוז] העלה פרופיל [אסטמה] והיום הוא צוער גולני בקורס קציני חי"ר. הייתי יכול לספר לך סיפור דומה על כל בן שלי, [יש לי ארבעה]. וזה שהרבה הורים לא ממש מבינים את התפקיד שלהם... אז מה חדש?
 

ב ו ע ו ת

New member
כל כך יפה, כל כך נכון

"התפקיד של ההורה לאפשר לילד להיות את מה שהוא יכול להיות" אם זה היה ככה, הכל היה כל כך אחרת בשביל כל כך אנשים בעולם. נעמה
 

my sunshine

New member
כשבני נולד

אמרתי שמקווה שלא יצטרך להתגייס . איזו אמא לא אומרת את זה? כשזה היה רלוונטי ושוחחנו על כך אמרתי לו שכאם אעדיף שיהיה שקמיסט אך ברור שעדיף שיבחר לעשות את שהוא רוצה והכי חשוב , שכאשר יביט בעצמו במראה ידע שעשה את הכי טוב שיכל. אין ספק שתפקידנו כהורים להתוות, לעזור ולהנחות בדרך הקשה של ילדינו. מברכת היום כל יום על כך ששניהם השתחררו מהצבא רק לפני כמה חודשים ומתפללת שלא יקראו להם למילואים.
 

Ima Adama

New member
לי שלושה בנים

שני הגדולים צמחו בבית פטריוטי והיה ברור שהמדינה היא ביתינו היחיד אותו נטפח ועליו נשמור בכל מחיר, גם במחיר הקרבה, בהתחשב ההסטוריה שלנו. שני בניי הגדולים התנדבו ליחידות מובחרות ותרמו וסיכנו את חייהם ברמה הכי גבוהה. בני השלישי הצעיר כבר מתלבט אם בכלל להתגייס - הוא ספג אווירה חדשה שמלווה את המדינה הקפיטליסטית שמתפתחת פה ובועתת חופשי באזרחיה. היום אני ומשפחתי מרגישים כי אנו חיים במדינה שזכויות וכבוד אזרחיה משניים והצלחה כלכלית ותאוות בצע עברו לראש סדר העדיפויות שלה. אז אם האידיולוגיה שליוותה את המדינה עברה לסוף סדרי העדיפויות שתשכיר לה שכירי חרב. התחושה היא תחושה שהמדינה בוגדת באזרחיה. קשה לי מאוד לכתוב את הדברים, אבל זו האמת ואולי מישהו שם למעלה יתעורר ויבין את המציאות וישנה סדרים לטובת ביתינו.
 
למעלה