שאלה קשה!

[nitzano]

../images/Emo13.gif

משהו שלמדתי ממפקדי בזמן השרות הצבאי : "הבטחות צריך לקיים .לעולם אל תבטיח מה שאולי לא תוכל לקיים !!"(מכל סיבה שבעולם) ההבטחה היחידה שנותרה היא לעשות את המייטב שביכולתי

 

[שלומי הומאופתיה]

אתה צודק !!!

 

[YinYang]

אתה מתעלם...../images/Emo124.gif

מהנקודה שאני מנסה להבהיר- איני פוסל טיפול הוליסטי בשום אופן(אני בא מרקע של רפואה סינית בעצמי), אלא בעד לשלבו יחד עם טיפול מערבי, ובמיוחד במצבים מסכני חיים(כמו הנ"ל). הדוגמא שנתת היא חסרת ערך, מאחר ואני יכול לתת לך מספר רב של דוגמאות שמוכיחות בדיוק את ההפך. רק לפני חודש היתה כתבה גדולה בעיתונים, על הומיאופת, שהורה למטופל להפסיק טיפול תרופתי שהנ"ל נטל באותה תקופה, והתוצאות דיברו בעד עצמן... בתור מטפלים, יש בידינו כוח להשפיע על המטופל, ויחד עם הכוח באה גם אחריות מקצועית כלפי המטופל וכלפי בריאותו, ואסור לנו להתעלם מכך. תחשוב מה היה קורה אם כל מטפל מערבי היה אומר למטופלים שלו שרפואה אלטרנטיבית זו רפואת אלילים...זה בדיוק מה שאתה עושה רק מהצד ההפוך. לא נמאס כבר מאותה חלוקה חסרת טעם לשני מחנות נפרדים שלא יכולים לחיות תחת אותה קורה? כל כך קשה לראות את המשותף ולא את החסר? כמו שקיים חוסר איזון אנרגטי, קיים גם חוסר איזון כימי(לעיתים גנטי), שפעמים רבות דורש איזון דרך התערבות חיצונית, ואני מכיר אינספור אנשים שחייהם ניצלו בזכות התערבות מבורכת זו של המדע. עד פה בנוגע לעניין אחד...ובנוגע למדיטציה- אתה צודק בזה שמדיטציה פירושה התבוננות, והתבוננות מטבעה חושפת. כל עוד החשיפה לא נעשית בתנאים מסויימים ותחת השגחה, היא יכולה להיות מאוד מסוכנת. מדיטציה זה לא להירגע בשאנטי באנטי ולראות צבעים ודולפינים, אלא חוויה שיכולה להיות חיובית או שלילית. אומנם אין שיפוטיות, אבל לך תספר את זה לאדם שנזכר בהתעללות מינית או נתקף חרדה בשעת המדיטציה(נתקלתי בזה המון). ושוב פעם...אנא היו זהירים בעצות שאתם נותנים למטופלים, במיוחד בכל הנוגע לטיפול מערבי. בוקר טוב לכולם אייל

 

[מהות האדם]

עדיין לא מקבל את דעתך

זה לא אומר כלום שיש לך רקע ברפואה סינית אני מכיר מלא רופאים סינים שמתיחסים בצורה הכי מערבית שיש לדברים בלי שום צד הולסטי נפש נשמה גוף אנרגיה ורוח אבל לא משנה . ודבר שני אל תוציא דברים מהקשרם אני לא אמרתי לאף אדם לא להמשיך לקחת כדורים מסויימים זה שוב הדעה שלו לי אסור לשפוט מה שכן אני אמרתי שיש תחליף אלטרנטיבי שאני מרגיש שהוא יותר עוזר וזה מדיטציה למרות שקל לפנות לפסיכייטר שיתן תרופות ודברים שמקצרים את הכאב הנפשי . אני לא יודע מה אתה מדבר על מדיטציה כי מדיטציה זה יתבוננות מדיטציה זה לראות את הדברים שמציקים לך ולפתוח אותם מדיטציה זה לא רגיעה דרך מדיטציה אפשר לירגע אך מדיטציה עובדת חזק מאוד על הצד הנפשי של האדם וזה לא סתם שהיום מלא פסיכיטרים משתמשים בשיטת טיפול שלהם דרך מדיטציה ודמיון מודרך וזה ממש לא סתם שזה הרבה יותר עוזר מכדורים. ושהיה לך יום קסום שלך עדי קצמן

 

[דוד כפרי]

שמעתי על מטפל שלקח למדבר אדם

חולה סרטן שהרופאים נואשו ממנו, והחזיר אותו בריא אחרי כמה שבועות. אבל אותו מטפל אינו ביננו כיום (נפטר בשנתו בגיל 40), ואי-אפשר לשאול אותו איך הוא עשה זאת; אני לא מכיר אף-אחד שיודע מה בדיוק קרה שם, כולל האיש שהבריא. בפעם האחרונה שהייתי במדבר (שבת לפני שבוע), היה שם קור כלבים. כשכתבת: "הייתי לוקח אותו למדבר למקום שהשמש תחמם אותו כל כך שהוא ידע לבד להחליט מה הוא רוצה כי כשהשמש מחממת האדם מרגיש בשיאו לכן יש שמש= חום האדם", אני מניח שלא לקחת את זה בחשבון... לא, אני לא קטנוני - אני פשוט יודע מה אני יכול לעשות, ומה לא. אני לא אקח אדם למדבר, כי לא אדע מה לעשות איתו שם - חורף או קיץ. אם אתה חושב שכן תדע - קח הרבה מים ועשה זאת, ו

. אבל לא כל מה שאתה יכול לעשות, יכולים גם אחרים. על מדיטציה - מדיטציה היא אכן התבוננות, השאלה היא מה רואים כשמתבוננים. היו אנשים שיצאו מחודש של ויפאסאנה עם תחושה של טראומה שדומה להלם-קרב, בגלל שלא ידעו איך להתמודד עם מה שראו - והמורה, הודי, לא ידע לתקשר ולהסביר (אם בכלל הבין מה הבעיה) למערביים מה לעשות עם הדברים שרואים ומרגישים במדיטציה. מדיטציה היא כלי חזק מאוד - ועדין מאוד. מדיטציה יכולה לחבוט בהכרתו של אדם כמו פטיש על הראש, ויכולה לחדור את הגנותיו כמו סקלפֵּל-מנתחים, ישר אל המקום הפגיע והרגיש ביותר - תת ההכרה. בגלל הפגיעות והרגישות של נקודת הממשק בין ההכרה ותת-ההכרה, צריך לעבוד שם מאוד בזהירות, גם עם פטיש וגם עם סקלפל. אחרת אפשר לרסק ו/או לפצוע בצורה שקשה מאוד לתקן. גם כאן - אם אתה חושב שתדע איך להנחות אדם עם דיכאון קשה ונטיות אבדניות דרך מדיטציה שבה הוא יביט לתוך עצמו, ותוכל ללמד אותו להתמודד עם הכיעור שימצא שם, ותדע לעזור לו לגלות את היופי שמסתתר מאחורי הכיעור כדי למצוא שוב את הרצון לחיות - עשה זאת! אבל לא כל מה שאתה יכול לעשות, יכולים גם אחרים. אלה כמוני, שיש להם יכולת ממוצעת או פחות (במקרה שלי פחות) בתחום הטיפול, צריכים לסמוך על מה שהם למדו ויודעים; אנחנו יכולים לשאוף ליכולות מדהימות, לא להסתמך עליהן. אני שמח שאני יודע מה המגבלות שלי, לטובת האנשים שמוכנים שאטפל בהם. אני משתדל מאוד לא לחרוג ממה שאני יכול - כי כשאני טועה...

 

[מהות האדם]

שוב קשה לי לקבל את דעתך

ראשית אל תוציאו דברים מהקשרם אני לא דיברתי על שם מסויים של מדיטציה. יש הרבה מדיטציות שדווקא מטפלות במקרים הלו. דבר שני שמעות הם לכאן ולכאן אותי לא מעניין שמועות אני חיי כאן ועכשיו לא שם . דבר נוסף אני במקרה חזרתי לפני כמה ימים מהמדבר זה לא משנה אם זה מדבר סיני או מדבר אחר היה מאוד חם מאוד מחמם השמש נתנה המון דברים . כי שמש= עשה = עשיה יצירה =ביטחון עצמי וכו. והלימוד הכי טוב זה שאתה חיי את אותו רגע זה מה שההיתי יכול לעשות באותה שניה ולא משהו אחר . כי אין סוף דוגמאות לעזור לאנשים אבל אם תסתכל אתה גם נתפס דרך שיטה מסויימת שחינכו אותך אז השאלה היא האם ללכת במשהו שלימדו אותך או להרגיש את מה שיש לך כרגע ? אני חווה את מה שיש לי כרגע וזה הדבר הכי קסום שיש לכן שוב דעתך לא מקובלת אלי. אני מרגיש שאפשר גם אחרת . ושיהיה לך את היום הכי קסום שלך עדי

 

[WhiteBear]

אני מתקשה להבין אותך.

ואני לא מנסה להיות סוקרטי בשאלות שלי. "אם תסתכל אתה גם נתפס דרך שיטה מסויימת שחינכו אותך אז השאלה היא האם ללכת במשהו שלימדו אותך או להרגיש את מה שיש לך כרגע ?" אני אולי לא מבין גדול ב"הקשבה עצמית", אבל אני לא מצליח להבין למה אלו שתי האופציות היחידות שיש. יש מסגרות שבתוך המהות שלהן, לפי הגדרתי, ישנו עיסוק של "להרגיש את מה שיש לך כרגע". איך אתה מבין את המונח: "להרגיש את מה שיש לך כרגע"

להרגיש את מה? את הגוף, את הסביבה, אנשים אחרים. להיות קשוב פנימה או החוצה. להיות באופוריה קוסמית, או מיקוד על דבר אחד?? (ההבדל בין טראנס לקול מוזיקה, והתמקדות בתנועה אחת.) נישמע שאתה חווה משהו שמאד מיוחד עבורך, אני אשמח לקרוא יותר.

 

[דוד כפרי]

אנסה להסביר שוב...

אני נוהג ברכב כ-10 שנים. נהיגה זה דבר פשוט. מה הבעיה להעביר הילוכים, ללחוץ קלאץ´-ברקס, לשים גאז, לראות שמישהו מתכוון לעקוף, לשים לב לתמרורים...

אבל כשהייתי נהג מתחיל, עשיתי תוך חודשיים שתי תאונות דרכים, שתיהן בגלל חוסר-מיומנות: חשבתי שאני נהג הרבה יותר טוב ממה שבאמת הייתי. חשבתי שאני שולט ברכב, בכביש, ובחוקי-הטבע... רכבים נהרסו ואנשים (כולל אני) נפגעו בגללי. עדי, כתבת שאתה "חיי כאן ועכשיו לא שם" - ולא עלה על דעתך שזה דבר מיוחד מאוד. במלים פשוטות: אם אתה יכול לעשות את זה כל הזמן, או אפילו חלק מהזמן, סימן שהגעת להארה של זן, או טאו, או איך שלא תקרא לזה. אני לא. התשובות שלך ("קח אותו למדבר") מתאימות לך אבל לא לי. אני אלך למדבר לבד, אלמד מה שאוכל, אתקדם ככל שאוכל. לא אסכן חיי מטופלים שלי עד שאדע שאני מבין את המדבר, מבין את המטופל, מבין את עצמי - ומבין את האינטראקציה בין שלושת הגורמים האלה. יש לי רשיון ב´ מעל 10 שנים, אבל אני לא אנסה לנהוג אוטובוס עם נוסעים - אפילו נוסע בודד! - בלי לוודא לפני-כן שאני יודע לנהוג באוטובוס במידה סבירה של בטיחות. אולי כשאגיע למקום בו אתה היום, אוכל גם אני לקחת אנשים למדבר ולעזור להם להתרפא - ואולי הכיוון שלי דוקא יהיה הים? השדה? העיר? רק במדבר אפשר להיות כאן ועכשיו? אבל נכון לעכשיו, זה יהיה חוסר-אחריות מצידי. מקוה שהצלחתי להסביר...

 

[YinYang]

../images/Emo45.gif

 

[freearth10]

עדי הוא אכן מטפל מזן אחר../images/Emo24.gif

הרשו לי להציג את ילד האור שלי, אדם בעל איכויות נדירות, של קליטה ועיבוד מידע דרך הרגש והאינטואיציה. אני גם לא הייתי לוקחת אדם למדבר. עדי היה לוקח אותו בטח למדבר עם כלב מזכיר לו את כל הסיבות הטובות לחיות ועוזב אותו לנפשו ליום יומיים ואולי אפילו שבוע, בבטחון מוחלט שהוא ישרוד. היה לנו כלב זקן מאוד שבשנתו האחרונה בקושי רב הלך. באחד הימים הוא לא הצליח לקום עוד על רגליו. עדי נשא אותו בידיו החוצה אל הגינה, אל השמש החמה. אני מאוד כעסתי, הכלב המסכן לא יכול לקום על הרגלים ולשים אותו להתייבש בשמש החמה - זה ממש חוסר התחשבות ביכולתו של הכלב הזקן, אך לא יכולתי להזיז את הכלב. הוא ניגן לו קצת בדידג, ליטף אותו ואחר כך נכנס שוב הביתה. לאחר שעה או שעתיים הכלב נכנס בכוחות עצמו לבית. אז לי לא היה את האומץ לעשות את זה, אבל אני מבינה את כוחה של האדמה והאש ואת השפעתם על אדם שזה בדיוק מה שחסר לו ברגע של דיכאון. מאיה

 

[יעל קליימן]

אשריכם,

שיש לכם אחד את השני, אכן, זכה עדי בכוחות ריפוי גדולים ואני בטוחה שמטופליו נהנים ונרפאים בזכותו. חשוב לי לציין שהמטופל בוחר בנו עפ"י התאמתו וחיבורו ויש כאלה שיגיעו אלי עם גב תפוס רק כי שמעו שדיקור יכול לעזור..וללא אמונה כלל , איתם בודאי שאין מה לדבר על תחושות ובטח לא לשלוח למדבר ..אבל יש להם זכות לקבל טיפול של יותר מאופטלגין , ואולי אם הזמן גם לחשוף אותם לאספרטים אחרים.. מה שאני מנסה לאמר הוא שאני מטפלת שונה מעדי , ממך ומנאוה ( כן , כן גם משלומי , דוד ,בובי, שמש ,אדומה 2, שרון , אורלי דודי, רובינהוד..) אני מכבדת ומעריכה את יכולתיו של עדי אבל אני אינני מסוגלת לטפל כך , האם זה עושה אותי למטפלת פחות טובה ? פחות אמיצה? לא בטוחה.. בלי קשר ( או אולי עם..) אשמח לראות את שניכם במפגש..

( אחד לכל אחד..

). יעל

 

[freearth10]

העולם הוא גדול ויש בו הכל

ומי אני כי אשפוט אנשים.לי מתאימה דרך אחת ואולי היא אפילו רק הדרך אל הדרך שלי. לאחרים מתאימה דרך אחרת. לי ממש לא מפריע שאחרים הולכים בדרך אחרת במידה והם לא חוסמים ומתנכלים לדרכי שלי. אני שומעת בקולך פגיעה. ואני לא יודעת על שום מה. אז אם פגעתי בך משום איזושהי סיבה, שלי ממש לא ברורה, אז אני מתנצלת מכל ה-

ושולחת לך

ו

אוהב. מאיה

 

[האח הגדול צופה]

צודק 100%

יש מצבים שלא יעזור כמה תדבר אל האדם, הוא לא יקלוט כי הוא לא מסוגל! אז מה נאשים אותו שהוא לא רוצה להתרפא? אני היתי ממליץ ( כמובן אם האמת המצב קשה ) לקחת כדורים עבורו ולהכניס לו במשקה בלי ידיעתו והסכמתו, ואז שמצבו מתיצב להסביר לו שכדאי לו לקחת כדורים. ואז שהוא יוכל להשוות את מצבו היום למצב שהוא היה לפני כן, הוא מיוזמתו יבחר בכדורים. ואחר כך כל השאר. ומדיטציה??? נראה לי חוסר אחריות!!! אמנם זה נשמע יפה להציע זאת, אבל פה מדובר בבריאות וחיים של אדם וכמובן של הסובבים אותו. חסר שהוא ישמע ( מקול פנימי ) את מה שאלי פינשטין שמע או המקביל שלו ממזרח ירושלים. שמע ישראל ה´ אלוהינו ה´ אחד.

 

[tanka]

על מדיטציה

כשאדם מודט על מנת לקבל את מלוא החוויה הוא צריך לבוא ממקום של כוונה intent אם אדם שרוי בדכאון קשה, יהיה ול מאוד קשה ולדעתי גם בלתי אפשרי למדוט מהמקום הזה. כיוון שאתה לא יכול לכוון מישהו למדיטציה (כי זה תת-המודע) של האדם, קשה לי לראות כיצד תוכל לסייע בכלי זה לאדם שנמצא בדכאון קליני. אני יודעת שכל תומכי הדמיון המודרך יצאו כנגד הדברים שכתבתי ויגידו שמדיטציה ניתן לכוון, אבל מנסיון אישי אני חייבת לא להסכים!