שאלה קשה!
מה הייתם עושים אם אדם קרוב (בעל או אישה) הגיע למצב שאין לו כוח יותר להמשיך בחיים, ישנה בעיה רפואית מינורית (אבל קשה לפתירה ע"י כל סוגי הרפואה - ולקחת את זה כאקסוימה כרגע) אבל זו אינה פוגעת באף קטע פיזי, אבל מה - דיכאון ובמיוחד מחשבות אובדניות. אם כל האהבה, סמפטיה/אמפתיה וכו´ האם הייתים דואגים לאשפז (בי"ח ספיכאטרי) את אותו אדם קרוב? והאם הייתם מאשפזים אותו בכפייה? עד כמה הייתם מוכנים לשמור עליו מפני עצמו?
מה הייתם עושים אם אדם קרוב (בעל או אישה) הגיע למצב שאין לו כוח יותר להמשיך בחיים, ישנה בעיה רפואית מינורית (אבל קשה לפתירה ע"י כל סוגי הרפואה - ולקחת את זה כאקסוימה כרגע) אבל זו אינה פוגעת באף קטע פיזי, אבל מה - דיכאון ובמיוחד מחשבות אובדניות. אם כל האהבה, סמפטיה/אמפתיה וכו´ האם הייתים דואגים לאשפז (בי"ח ספיכאטרי) את אותו אדם קרוב? והאם הייתם מאשפזים אותו בכפייה? עד כמה הייתם מוכנים לשמור עליו מפני עצמו?