שאלה קשה

פלסטר1

New member
שאלה קשה

הבת בצבא וגיליתי בשנים האחרונות ובמיוחד עכשיו שאני פשוט לא אוהבת אותה.
אני לא מסוגלת להשלים עם זה שהיא תישאר עוד כמה שנים בבית בזמן שהיא תלמד באוניברסיטה ואני מרגישה לכודה בתוך הבית שלי עם טיפוס בלתי נסבל .
הייתי רוצה שאחרי הצבא היא תמצא עבודה ותצא מהבית אבל היא בונה על להישאר עד סיום לימודיה .
אני עד כדי כך נואשת שאני שוקלת לעזוב את הבית בעצמי,מה שיפגע בבן זוגי ובשאר הילדים.
איך קורה שאתה פתאום מתחיל לשנוא את הילד שלך ???
 

נומלה

New member


 
"לא סובלת אותה" זה לא בהכרח "שונאת"

אני יכולה לראות מצב שאמא אומרת שהיא מאד אוהבת את הבת - אבל הצעירה כבר עולה לה על העצבים.
ולפעמים עדיף באמת שהבת תגור במקום אחר.
שהאמא לא תיתקל בבגדים המלוכלכלים, או ברעש שהבת עושה, או כל הרגל אחר שמביא לה את הסעיף.

תגידי לבת שאת מציעה לה לגור בשכירות, ואתם תעזרו לה עם השכר דירה.
 
למה???? פעם הורים היו נכנסים למשבר

כשהגוזל היה עוזב את הקן. היום הם בוכים שהוא לא עוזב. אנשים.....אנחנו לא מחוייבים להם עד תואר ראשון. דני שלישי. הם רוצים להשטר בבית? שיתנהגו כמו נופת צופים. שיעזרו בכביסה בבישולים בקניות. אנחנו לא עבדים שלהם לנצח. למה שהם ימשחכו לנצל אותנו ועוד להתנהג לא בסדר. להכנס ולצאת מתי שבא להם. הרי לרןבנו אין יחידות מגורים נפרדות. אנחנו נתקלים אחד בשני בצזדרום. במטבח. אם האוירה לא טובה. אם ילד אחד מקלקל לכל המשפחה...איפה כתוב שצריך לעזוא לו בשכר הדירה?
 

נומלה

New member
מה הבעיה?

זרקי אותה מהבית. היא בת 18 בגירה ואת לא חייבת לה כלום. אני מציעה גם לא להתחיל אפילו להציע עזרה במימון, כי למה לממן מישהי שאת לא סובלת?
 

דף חדש4

New member
אני לא חושבת שהורה מתחיל פתאום לשנוא את הילד

מאד עצוב להרגיש שאתה לא אוהב את הילד שלך ואם את לא טרול... אז כל הכבוד לך שאת מודה בזה פה ובפני עצמך. שנאה כלפי ילד יכולה לנבוע לדעתי מדכאון של ההורה או מלהפוך את הילד לשעיר לעזאזל ולאשם כביכול (כמובן שרק כביכול) בכל מה שקורה בבית שהוא לא נח לך. את רוצה פלסטר? תכילי את רגשותייך ותמשיכי להתנהג כלפיה כפי שאמא צריכה להתנהג לילדים שלה וכפי שאת מתנהגת לילדים האחרים- לעשות עבורה, להביע עניין ואהבה ולשים גם גבולות ולחנך. אם את רוצה טפול מעמיק יותר- לכי לטפול פסיכולוגי. זה לגיטימי מבחינה חוקית ומוסרית לצפות שילד שלא עומד בדרישות שאת מציבה באופן שווה בפני כל ילדייך- יעזוב את הבית אחרי גיל 18 (ילד מתחצף, או גונב כסף או כל דבר אחר שעובר את הקוים האדומים שלך) אבל צריך להזהר מאד ולעשות את זה ממקום שלא יגרום לילד להרגיש שהוא דחוי ולא אהוב מבלי שברור לו למה. נושא רגיש בקצור.
 

אימם

New member
לנואשת שלום


קודם כל, את צריכה לעשות הפרדה.
הפרדה בין הרגשתך כלפי ההתנהגות של הילדה שלך לבין שנאה אליה.
אני חושבת שאת מדברת על התייחסותך להתנהגות שלה.
את כותבת שהיא טיפוס בלתי נסבל. מה שאומר שסבלת ממנה רבות.
זה כנראה מקור הבעיה. לכן, אני מאוד ממליצה לא לעשות צעדים נואשים
אלא להרים טלפון ולקבוע תור לפסיכולוג שמתמחה בטיפול משפחתי.
לכי לפסיכולוג/ת בהתחלה לבדך. אני משוכנעת שהשיחות והשיתוף קודם כל יקלו עלייך
ואולי תקבלי עצות טובות כיצד לנהוג ולהתייחס לבת.
 

adif11

New member
קשה מאוד !

נשמע לי כמו מצב קיצוני .
לא כדאי לטפל בבעיה הראשית (שאת לא אוהבת אותה) לפני הבעיה השניה של המגורים המשותפים ?
לא ברור על רקע מה צמח הרגשתך זו. הייתי ממליצה בחום רב על טיפול משפחתי. לא חבל לך שזה המצב ?
לא כדאי לנסות לשנות ? מה אומר בן זוגך ?
 
תשמעו. גם אני לא סובלת את אמא שלי.

וזה מצב הפוך. היא תלותית כשהיא בדכאון. מלוכלכת. כשקניתי לעצמי טלפון מכספי והיא השתמשה בו...לעולם היו בו שאריות של לכלוך מאןזניים שלה. כשביקשתי שתשאיר את השפורפת נקייה היא התעלמה. שוב ושוב בייתי חוזרת היתה למשהו שלי שמלוכלכך מאמא. הבית היה מטונף ברמות. פיתחתי סלידה ממנה ושנים הצלחתי לא לבקר אןתה...אולי פעם בשנה. להמנע מחיבוקים ונשיקות. המנטליות שלנ גם לא תרמה לאהבתי...כשנולדו הילדים והיא באה לעזור התאגלתי והיא גם התח
 
לרגע חשבתי שאני כתבתי את

זה...אבל אני יודעת שלא .. אני מזדהה עם הרגשות אם כי הם נשמעים קשים מפיו של מישהו אחר.
 
לקרובת משפחה שלי זה קרה עם אחת משלושת הבנות

שלה. הבת סיימה צבא, לא רצה ללמוד, החליפה 4 עבודות במשך שנה, לא עזרה בבית, היתה לוקחת את האוטו ומחזירה בלי דלק ואומרת שלא שמה לב שנגמר וכו.... ואז אמא שלה התחילה להרגיש איך היא רוצה שהבת תצא מהבית, איך היא מפתחת כלפיה כעסים וטענות ואפילו מתחילה לשנוא אותה.

היו מריבות כל היום ותסכולים של שני הצדדים וזה היה דומה למה שאת מתארת.

אצלם זה נגמר בכך שהבת עזבה את הבית (בגיל 24), גם היא הבינה שזה בלתי נסבל לכולם.
 
למעלה