שאלה קשה אליכן

[vered140870]

שאלה קשה אליכן../images/Emo91.gif

אני בדילמה בעבודה אם לצמצם שעות ופעילות בעיקר לאור האנדו- אני מרגישה שאני צריכה קצת יותר מנוחה... האם אתן מרגישות שבזמנים לחוצים בעבודה האנדו "חוגג" יותר? האם למישהי יש נסיון שקצת מנוחה הרגיעה את המצב? מה דעתכן בנות יקרות ? ודרך אגב- מקווה שכולכן "נחתתן" בשלום לאחר החופש והחג ! יום טוב

 

[tut77]

|הי ורד

אני לדוגמא, לא רק שלא צמצמתי אלא להפך אף הוספתי פשוט כדי להעסיק יותר את הראש שלא יחשוב כמעט על הטיפולים (אך לצערי לא תמיד עוזר) אבל זה גם תלוי עבודה וכוחות של כל אחת מאיתנו... |בבקשה מקוה שיעזור לך תות

 

[ר ו מ י ה]

אני לא הרגשתי שוני

בין תקופות אינטנסיביות לתקופות רגועות יותר. האנדו' בשלו...

 

[בואינג 707]

פחות עבודה זה בד"כ פחות סטרט

ופחות סטרס זה בד"כ יותר שלווה (לא לכיס..) בהחלט ה- דילמה! מקוה שתגיעי לאיזון שהכי מתאם לך ושתהיי איתו שלמה זה הכי חשוב.

 

[זק המקורית]

שלום לך ....../images/Emo140.gif

אצלי ללא ספק הוכח שברגע שאני יותר פעילה האנדו יותר "חוגג" - לרוב התבטא בדימום וחולשה קשה יותר. כיום אין לי עבודה קשה ועובדת מתי שנוח לי אז זה משעמם בטירוף אבל הגוף שלי רגוע ..... מתי תתקשרי??????????????

 

[lee E]

צ'מעי.

אצלי..המנוחה לא ממש עוזרת. שכואב אז כואב. המנוחה מבחינתי, היא לא ענין של בחירה כי הרי הכאב לא ממש נותן לנו הרבה אופציות. אם את מרגישה שמנוחה מועילה לך, פשוט תזרמי עם הצורך. מה שכן עוזר לי, זה אמבטיה חמה. שווה לנסות

...וסמים

(חוקיים כמובן).

 

[vered140870]

תודה על התייחסותך!!

כוונתי היתה לא למנוחה בזמן התקפים, שכן אז באמת אין מנוס מלהתעלף במטה... אלא לפחות עבודה ולחץ כדי למנוע את המשך התפתחות או החמרת האנדו...מה את אומרת על זה ? שבת שלום לכולן, ורד

 

[lee E]

האמת..

אצלי, אני לא חושבת שיש קשר..לפעמים אפילו הפוך. שאני עסוקה מאוד יותר קל לי להתעלם מהכאב. ברגע שלא כואב לי, אני מתחילה להסתובב מלאת מרץ ולהשלים את כל מה שהחסרתי, גם בעבודות בית, גם בלימודים וגם בטיולים. אני חושבת שצריך תמיד לנצל את ההפוגות בין ההתקפים. אתן לך דוגמא: שעברנו לכאן, היו לנו כמה שבועות מטורפים, הטיסות, מכירת הבית, המעבר לדירה ופירוק המכולה..בכל החודשים האלו לא היה לי אפילו התקף אחד ויחיד, כאילו לא נתתי לעצמי את האופציה הזו..אולי עודף האנדרנלין לא נתן לגוף להיכנס למצב של חולשה..ברגע שהלחץ נרגע ולגמרי שכחתי מהאנדו'..בום! חטפתי את אחד ההתקפים החזקים. אולי תגידי שהמאמץ העודף עזר לזה. ייתכן, אבל במשך חודש וחצי "הייתי" בריאה.

 

[שמחה על התמיכה]

באמת שמגיע לך ../images/Emo47.gif

כל פעם שאני קוראת אותך תמיד עושה הרבה.. עם 4 ילדים עם לימודים עם ריבות (

שאת לא אוכלת), הרבה עבודה.... באמת כל הכבוד לך... רק בריאות!

 

[lee E]

תודה תודה |מסמיקה|

יפה שאת זוכרת את הריבות... באמת מזמן לא הטרדתי אתכן בסיפורי ריבות למרות שהכנתי לפסח ריבת

נהדרת..

 

[galim29]

אני צימצמתי ../images/Emo140.gif

לאחר עבודה מאוד אינטינסיבית שעבדתי במשך חודשיים וראיתי שמכל המתח והלחץ התחלתי להרגיש כאבים, החלטתי להתפטר ולחפש משהו רגוע יותר. זה ממש לא פשוט לאחת כמוני שרגילה למשרה מלאה (גם כלכלית) אבל השינוי בהחלט מדהים... יוצאת כשיש עוד שמש בחוץ... עובדת מ 9 עד 3 וחצי וזה יתרון עצום... החלטתי לטפל בעצמי וליהנות מהחיים גם אם זה כלכלית פחות משתלם.. ודרך אגב: השכר שמשלמים לי הוא בערך כמו שהציעו לי על משרה מלאה (שזה לא גבוה אבל שוק העבודה די על הפנים בתקופה האחרונה מבחינת התעות השכר) אז אני מרגישה בינתיים די טוב עם ההחלטה הזאת. ימים יגידו. אני ראיתי עלי שמתח תורם לי להתחלת כאבים ואני ממש לא רוצה לחזור לתקופת הכאבים.. מתחילה לרעוד רק מלהיזכר בהם... אבל כל אחת וניסיונה האישי.