תוריד שני דברים ואסכים עם כל השאר
קריאת בן-זוג/יריב, כמו אבחון, היא דבר שמתבסס על לימוד, נסיון וידע. בדיוק כמו נגינה על גיטרה. ברמה גבוהה, לא צריך לחשוב איפה לשים את האצבעות כדי לנגן C, פשוט עושים את זה - הגופנפש מכיר את עצמו ואת הגיטרה מספיק טוב בשביל לעשות את זה בלי מחשבה. זה מה שקורה בלחימה, וגם בריפוי. אינטואיציה שמבוססת על לימוד, ידע ונסיון - והולכת (לפחות) צעד אחד הלאה. אבל כל האינטואיציה בעולם לא תעזור לי לנגן על פסנתר בלי ללמוד לנגן על פסנתר, לא תעזור לי להילחם עם חרב בלי שלמדתי להילחם עם חרב, לא תעזור לי לרשום את הצמחים הנכונים בלי שלמדתי צמחים, ולא תעזור לי לדקור נכון בלי שלמדתי דיקור. כתבת: כתבת רבות על מורים שלך שיכולים לקרוא אדם ב0 שניות, לזהות איפה לדקור וכו'. מהתיאור שלך ניתן להבין שאתה מדבר על כשרון/אימון של "קריאה" שלהם, שלא נשמכת על ידע שכלי, כמו קריאה של הלשון על פי הסממנים הנלמדים בלבד, או משהו דומה. מצטער אם זה מה שהובן, זה לא נכון. הכל נסמך על ידע שכלי, נלמד, שהוטמע ברמה כל-כך גבוהה שאין צורך יותר לחשוב עליו. בקרב צריך לקחת בחשבון עשרות פריטי מידע: מי היריב, הגודל והמשקל שלו, איזה נשק יש עליו, כמה חברים יש לו ואיפה הם, איזה רהיטים יש בזירת הקרב, איפה הדלת הכי קרובה, איפה השמש, האם הרצפה חלקה, מאיפה אני יכול להרים מטאטה ולהשתמש בו בנשק... ואת כל זה צריך לעשות בפחות משניה. אם צריך זמן לחשוב על זה, זה מאוחר מדי. החיים שלך תלויים בקריאה מדוייקת של המצב, ותגובה נכונה אליו. אמני לחימה עסקו מאות שנים בפיתוח שיטות ללמד אנשים לקרוא מצבים כאלה נכון ולהגיב עליהם נכון באפס-זמן. יש שיטות ללמד אבחון, שיהיה מהיר כמעט באותה מידה. אבל בשני המקרים מדובר על עיבוד מידע מהסביבה - ראיה, שמיעה, ריח, מגע, ועוד כמה חושים פחות מוכרים אבל פיזיים לגמרי, רק שעיבוד המידע מהיר כל-כך שלמתבונן מבחוץ זה נראה כמו קסם. לגבי תודעה קולקטיבית ו"המידע על הכל כבר קיים" - גם ריוקיו אנדו וגם יחיאל-ניר מלחי לא דיברו על זה מעולם מיוזמתם ולא לימדו דבר הקשור לכך(עד כמה שידוע לי), וכשנשאלו על זה או על דברים דומים ענו בצורה ברורה מאוד שאינם עוסקים בכך. לא אמרו שזה לא קיים. אמרו שאינם עוסקים בכך. ריוקיו אנדו יפני הדובר אנגלית; נשאל וענה באנגלית. יחיאל-ניר מלחי ישראלי, נשאל וענה בעברית. אני די בטוח שלפחות בנושא הזה הבנתי למה הם התכוונו. כתבת: ... וכן, עד כמה שאני מבין אמנויות לחימה מתייחסות לנושא הזה ומאמנות אותו - גם אם המורים שלך לא קוראים לילד בשמו הזה, אלא בשמות אחרים. אז זהו, שלא. לפחות, לא ריוקיו אנדו ויחיאל-ניר מלחי, ולא אף אמן-לחימה אחר שאני מכיר.
קריאת בן-זוג/יריב, כמו אבחון, היא דבר שמתבסס על לימוד, נסיון וידע. בדיוק כמו נגינה על גיטרה. ברמה גבוהה, לא צריך לחשוב איפה לשים את האצבעות כדי לנגן C, פשוט עושים את זה - הגופנפש מכיר את עצמו ואת הגיטרה מספיק טוב בשביל לעשות את זה בלי מחשבה. זה מה שקורה בלחימה, וגם בריפוי. אינטואיציה שמבוססת על לימוד, ידע ונסיון - והולכת (לפחות) צעד אחד הלאה. אבל כל האינטואיציה בעולם לא תעזור לי לנגן על פסנתר בלי ללמוד לנגן על פסנתר, לא תעזור לי להילחם עם חרב בלי שלמדתי להילחם עם חרב, לא תעזור לי לרשום את הצמחים הנכונים בלי שלמדתי צמחים, ולא תעזור לי לדקור נכון בלי שלמדתי דיקור. כתבת: כתבת רבות על מורים שלך שיכולים לקרוא אדם ב0 שניות, לזהות איפה לדקור וכו'. מהתיאור שלך ניתן להבין שאתה מדבר על כשרון/אימון של "קריאה" שלהם, שלא נשמכת על ידע שכלי, כמו קריאה של הלשון על פי הסממנים הנלמדים בלבד, או משהו דומה. מצטער אם זה מה שהובן, זה לא נכון. הכל נסמך על ידע שכלי, נלמד, שהוטמע ברמה כל-כך גבוהה שאין צורך יותר לחשוב עליו. בקרב צריך לקחת בחשבון עשרות פריטי מידע: מי היריב, הגודל והמשקל שלו, איזה נשק יש עליו, כמה חברים יש לו ואיפה הם, איזה רהיטים יש בזירת הקרב, איפה הדלת הכי קרובה, איפה השמש, האם הרצפה חלקה, מאיפה אני יכול להרים מטאטה ולהשתמש בו בנשק... ואת כל זה צריך לעשות בפחות משניה. אם צריך זמן לחשוב על זה, זה מאוחר מדי. החיים שלך תלויים בקריאה מדוייקת של המצב, ותגובה נכונה אליו. אמני לחימה עסקו מאות שנים בפיתוח שיטות ללמד אנשים לקרוא מצבים כאלה נכון ולהגיב עליהם נכון באפס-זמן. יש שיטות ללמד אבחון, שיהיה מהיר כמעט באותה מידה. אבל בשני המקרים מדובר על עיבוד מידע מהסביבה - ראיה, שמיעה, ריח, מגע, ועוד כמה חושים פחות מוכרים אבל פיזיים לגמרי, רק שעיבוד המידע מהיר כל-כך שלמתבונן מבחוץ זה נראה כמו קסם. לגבי תודעה קולקטיבית ו"המידע על הכל כבר קיים" - גם ריוקיו אנדו וגם יחיאל-ניר מלחי לא דיברו על זה מעולם מיוזמתם ולא לימדו דבר הקשור לכך(עד כמה שידוע לי), וכשנשאלו על זה או על דברים דומים ענו בצורה ברורה מאוד שאינם עוסקים בכך. לא אמרו שזה לא קיים. אמרו שאינם עוסקים בכך. ריוקיו אנדו יפני הדובר אנגלית; נשאל וענה באנגלית. יחיאל-ניר מלחי ישראלי, נשאל וענה בעברית. אני די בטוח שלפחות בנושא הזה הבנתי למה הם התכוונו. כתבת: ... וכן, עד כמה שאני מבין אמנויות לחימה מתייחסות לנושא הזה ומאמנות אותו - גם אם המורים שלך לא קוראים לילד בשמו הזה, אלא בשמות אחרים. אז זהו, שלא. לפחות, לא ריוקיו אנדו ויחיאל-ניר מלחי, ולא אף אמן-לחימה אחר שאני מכיר.