שאלה קצת מוזרה..
מאז תחילת גיל ההתבגרות היה לי דכאון. ובזמן האחרון השלמתי עם זה ואין לי בעיה להיות מדוכא. זה לא פוגע בתפקוד הכללי שלי, רק בכל מה שקשור לחיי חברה- בדר"כ אין לי חשק להיות עם אנשים ואני מתקשה לזייף שמחה\ הנאה לידם. עם זאת אנשים מסביבי כל הזמן מציקים לי לצאת יותר לבלות ולהיות יותר חברתי, במיוחד בדברים כמו יום הולדת או חגים \ חופשים.. אני צריך טיפים איך להוריד אותם ממני בלי לספר על המצב שלי.. אני מתאר לעצמי שמישהו פה כבר התמודד עם הסוגיה הזאת. תודה מראש
מאז תחילת גיל ההתבגרות היה לי דכאון. ובזמן האחרון השלמתי עם זה ואין לי בעיה להיות מדוכא. זה לא פוגע בתפקוד הכללי שלי, רק בכל מה שקשור לחיי חברה- בדר"כ אין לי חשק להיות עם אנשים ואני מתקשה לזייף שמחה\ הנאה לידם. עם זאת אנשים מסביבי כל הזמן מציקים לי לצאת יותר לבלות ולהיות יותר חברתי, במיוחד בדברים כמו יום הולדת או חגים \ חופשים.. אני צריך טיפים איך להוריד אותם ממני בלי לספר על המצב שלי.. אני מתאר לעצמי שמישהו פה כבר התמודד עם הסוגיה הזאת. תודה מראש