ההסבר הוא פשוט: אין הרבה "בעיות"
מלבד נטייה חד-מינית שאופן הטיפול בהן מושפע מכך שהאדם דתי. אם ילד אוטיסט נולד למשפחה חילונית או חרדית-זה לא משנה. צורת הטיפול בו תהיה דומה ועל ידי אותן עמותותת פחות או יותר. כנ"ל בעיית השמנה, חרדות וכו'. לעומת זאת נטייה חד מינית זוכה ליחס מיוחד במקרה של אדם דתי, כי מדובר בהתמודדות לא פשוטה לנוכח הדת. זה קיים גם בבעיות פוריות, אבל לא הצלחתי לחשוב על דוגמאות נוספות, כך שאין הרב כאלה, אני מאמין. זו הסיבה ש5 התוצאות הראשונות של תמכיה בדתיים עסקו בנושא זה. פשוט כי רלוונטי לעסוק בתמיכה מיוחדת לדתיים בעלי נטייה כזו ולא רלוונטי לעסוק בתמציכה בדתיים בעלי בעיות אחרות, כי הטיפול בבעיות אלו אינו מושפע מהדת.
