שאלה קצת מביכה

D a r k l a d y

New member
שאלה קצת מביכה

מה הייתן עושות במצב בו המנהל במקום אשר בו אתן מתנדבות, היה צועק עליכן ומדבר בזלזול?
 

G II L A T

New member
תשובה

אם יש משהו שאני לא הייתי סובלת במקום שירות שלי זה יחס מזלזל, ייאמר לזכותם של הצוות בו אני מתנדבת שהם ממש נחמדים. אני במקומך, הייתי מנסה לדבר עם המנהל הזה, ולהסביר לו שאת עושה מה שאת יכולה (מה הסיבה שהוא צועק?, שאת לא עושה את עבודתך כשורה?, שאת לא מספיק מהירה), בכל אופן תנסי לא לקחת ללב, ואם את נהנית ממקום השירות את תצטרכי ללמוד להסתדר איתו איכשהו, מה לעשות יש אנשים זבל בעולם, צריך ללמוד להסתדר עם אנשים, שתצאי לשוק הפתוח תביני על מה אני מדברת. אבל בכל אופן, אני הייתי עונה לו ולא נותנת לו לייבש אותי, הוא ממש חוצפן!!!
 

D a r k l a d y

New member
פניתי

אני עושה עבודה ממש טובה. אפילו קיבלתי מחמאות, האמת שהיחס המזלזל שלו התחיל כמעט מתחילת השירות שלי שם. חשבתי שזה יחלוף ולא התייחסתי אבל זה רק החמיר. אז בחרתי לעבור, אני מקווה שהבחירה שלי טובה. בינתיים אני מחכה למקום אחר.
 
זה ממש לא בטוח

איפה שאני משרתת בצבא אני עובדת רק אם אנשי צבא שהיו בקבע הרבה שנים ואנ לא קיבלתי יחס מזלזל מהם. המפקד שלי בן אדם טוב וכל האנשים שאני עובדת איתם אנשים טובים. וכולם אנשים שהיו בצבא בקבע במשך יותר מ-20 שנה. לא כל אחד שהיה בצבא יתנהג כמו שהוא מתנהג אליך, רובם לא יתנהגו ככה.
 

TwelveEyes

New member
רגע אחד...

הרכז/ת שלך לא עשה/תה כלום בעניין? באשר ליחס מזלזל: ככה זה אצל הרבה אנשים. יש סטיגמה מטומטמת מהתחת ששירות לאומי זה לילדים מפונקים שמפחדים להיפרד מהסינר של אמא, וכנראה שנתקלת באחד ממאמיניה. או לחילופין, הוא סתם מוציא עלייך עצבים שהוא צובר בבית. בטח יש לו בן\בת בגילך. איך הוא מתייחס לצוות במקום? ומה הם אומרים? לא אכפת להם שאת חוטפת צעקות למרות שבפועל את עובדת טובה? כאחת שעברה, אגב, אני חייבת לציין שזה לא תמיד יותר טוב.. בהתחלה חשבתי שהגעתי לגן-עדן אבל לאט לאט האשלייה מתנפצת לי בפרצוף ואני מגלה שהמציאות לא כזו ורודה. מצד שני, השירות הזה מלמד אותי מחדש כמה לקחים חשובים ובינינו, עדיף הכל על פני לחזור לגיהנום בו שירתתי קודם. מצד שלישי, איכשהוא נשמע לי שלא ממש עשית את מלוא המאמצים לפתור את הבעיה ואת מעדיפה פשוט להסתלק משם. נו, איש איש ודרכו, אבל אני הייתי מעדיפה דווקא להישאר, ולו כדי שאוכל לומר לעצמי בסוף "וואלה אחותי, שיחקת אותה ועברת את זה כמו גדולה".
 
למעלה